בודדה.
בודדה עד כאב.
"אני אסלח אל תדאג.
לא אוכל שלא לסלוח.
אני אברח אל תשכח.
לא אוכל להישאר.
בדממת הלילה ,בשתיקת החושך
אבכה.
אך אל תדאג לא תשמע.
אעלם עים הירח
ולא תראה.
אינך רואה אך זאת אני,עומדת שם לבדי.
שותקת ובוכה מחכה שתגיע
כבר לא מאמינה או מצפה
עומדת שותקת מחכה בלי תקווה".
תחזור.
"להיות זרוקה בידייך
לגעת בך.
להרגיש את ליבך פועם בתוכי
לחלום איתך.
רוצה אני,
לעוף איתך.
תלמד אותי לחיות
כי בלעדייך רק למות אני יודעת.
אתה כו רחוק
אך במרחק נגיעה.
זקוקה אני לך,תחזור.
צועקת לחושך
תחזור!
הית כולכך קרוב
כמעט חיבקתי.
אבל הלכת,ולא הצליח שוב לחבק.
לנשום את נשמתך
ולנגב את דמעותיך.
לאהוב ולפחד שתשנא.
זקוקה אני לך כאן
בוכה אני לך תחזור.
אהובי,
אבל אני יודעת שלא תחזור.
כי גם לא הית.
וגם לא תחזור...
אהובי".
בודדה.
לבדי.
בסמטה חשוכה.
או אולי ברחבה עמוסה?
ברווז....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
