הרבה אין מה להגיד
הזמן עובר לאט
אני מתגעגעת לחברים שנמצאים סביבי כל הזמן.. מכירים ת'הרגשה?
כאילו אני לא מחוברת
פלקטים
דכאון כרוני
כולם מתגייסים
תקופת לחץ
קיבלתי 21 במתמתיקה מתוך 150
בכלל כייף לכתוב קצת בעברית אחרי כל העבודות באנגלית עד עכשיו
הוא יחסר לי כלכך יומיים אני לא רואה אותו וכבר יש לי כאבי געגועים
מה אני יעשה בלעדיו?
האופי שלי שכלכך אהבתי ובין הדברים היחידים שנשארו לי גם מתחיל להתפוגג
אני רוצה לחזור לקיבוץ לא נועדתי לחיות במושב
אני לא מרגישה בבית בשום מקום
בית בית בית.. אוףףףף