התכוונתי בכלל לעשות פוסט על פורים , ועל המחשבות שקוטעות את השמחה של פורים , אבל כשראיתי את הנושא הם - 'ספרים רבותי , ספרים' לא יכולתי שלהתעלם.
אולי אני לא קוראת המון ספרים , אבל אני יכולה להגיד - שהספרים שקראתי , נתנו לי הרבה .
אני לא אתחיל להגיד קלישאות כמו כמה שספרים מסויימים שינו אותי ,
אבל כן ..כל ספר נותן לך נקודת מבט שונה מהחיים המטורפים שאתה חושב שאתה חיי בהם .
נכון שבחיים האמיתיים , אין גילגול נשמות של ארתור המלך .. אבל , הסיפור עצמו הופך את זה לאמיתי .
כי הרי , הכל מתחיל בקטן וגודל .
כמו סיפור ילדים , שמספר על חיידקים בשיניים , או על כמה שרע זה לגנוב , הרי זאת המציאות שאנחנו מפנים אליה את פנינו כל יום ויום .
אני יכולה להתלונן כמה וכמה שאני רוצה על זה שהחיים שלי מטורפים וקשים , אבל הגיבורים האלה , שצומחים מהספרים , הם עברו יותר ממני ובכל זאת המשיכו לחייך ולהאמין.
נכון זה רק סיפור , אבל כל אחד ואחד מאיתנו היה רוצה להיות שם במקומו , והיה רוצה להרגיש את אותו חיוך ואת אותה אמונה בלב .
אני רוצה להמליץ על הספר - תיכון אבלון.
הספר הוא ספר פנטזיה , אבל הוא יותר מכך.
הוא מתחיל בפשוט ובאותה דרך שאנחנו חיים - בני הנוער .
אבל יש בו משהו שונה , משהו מיסתורי ויוצר דופן .
אני לא רוצה לספר על מה הוא , כי זה סתם יהרוס .
אבל אני אוכל להוסיף , שלסיפור כמו זה, איפשר להתחבר במהירות .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
חגה