Twincest Story

תהנו

פרק 10:

טום התיישב על השיש שהחזיק את הכיור בשירותי הבנים, משחק ברגליו, תוקע מבט אדיש וקריר בקיר מולו. השעה הייתה עשר בבוקר והוא הגיע הרגע לבית הספר. הוא דילג על שני שיעורים בהם הוא היה אמור לשבת לצידו של ביל, לא בטוח למה אפילו בעצמו... הוא הכיר את ריחו של ביל וצעדיו כבר בעל פה, כך גם את ההרגלים שלו, לכן חיכה לרגע בו ייכנס לשירותים על מנת לסדר את האיפור שלו. צעדיו נשמעו עצבניים מרחוק, טום חשב שהוא יכול להבין למה.

עברו רק מספר שניות לפני שביל נכנס לשירותים, עיניו נפערו מעט כשראה את טום, הוא ממש לא צפה את זה. הוא רק לקח נשימה עמוקה והתקדם פנימה, נעמד מול אחת המראות, מתעלם מטום בהפגנתיות.

"אל תתעלם ממני" טום רק גיחך בקרירות, תוקע בו את מבטו האדיש שלא הסגיר שום רגש, עוצר את תנועת רגליו.

"מתעלם ממך" היה הדבר היחיד שביל אמר בהבעתו המתנשאת, ממשיך לתקן את המסקרה שלו.

"טוב" טום נעמד על רגליו, מהר מאוד ביל מצא אותו לצידו השני, מותיר אחריו כמו תמיד משב רוח קריר. "כי לא באתי?".

"לא רוצה להגיד לך" ביל השיב באותו הטון, עובר לתקן את הצללית שלו.

"פספסת נקודה אחת" השיב טום בקולו הרובוטי, מרים גבה.

ביל תקע בטום מבט נוקב, "רוצה גם לאפר אותי?!".

"רוצה שאני אאפר אותך?" שאל טום והביט בעיניו של ביל במבטו החודר, מושך בכתפיו.

ביל לא יכל לעצור את עצמו מלגחך. הוא גלגל את עיניו והמשיך להתאפר בשתיקה.

"אתה מת עליי..." טום חייך את חיוכו הממכר והמתוק ונשען לאחור על הקיר, משלב את ידיו אל חזהו.

ביל רק נאנח והנהן, "נכון". הוא לא יכל להכחיש את זה, טום מרגיש אותו. וגם אם יעשה זאת, זה יראה מעט פתטי.

טום ליקק את שפתיו ותקע את מבטו במראה של ביל כך שהוא נתקל בעיניו, "אז תפסיק להתעלם".

ביל נרעד מעט לנוכח מבטו החודר של טום והניח את עיפרון העיניים שלו על השיש באנחה עמוקה, "אז תתחיל להתייחס אלי ברצינות".

"אני מתייחס אליך ברצינות. מתי לא התייחסתי אליך ברצינות?" את זה טום באמת הופתע לשמוע.

"אתה לא יכול לשחק בי ככה!" ביל הרים מעט את קולו בתסכול, "אתה לא יכול להחליט לבוא פעם אחת ופעם אחרת לגרום לי להרגיש כ"כ אשם כי אתה לא פה. אתה לא יכול לעשות מה שבא לך!".

"אני לא באתי רק לשעתיים הראשונות. אם זה גרם לך להרגיש כ"כ אשם, אתה לא חושב שהייתה לזה סיבה? אחרת, למה שתרגיש אשם...?". טום ידע שביל לא אשם. הוא האשם היחידי על כך שבכלל התקרב לביל, "אוקיי, מצטער. אני פה עכשיו".

ביל הכניס במהירות את האיפור שלו בחזרה לתיק הקטן שמיועד לו ובחזרה אל הילקוט. "אתה פה רק כשבא לך".

"אני פה תמיד, אתה פשוט לא רואה".

"אני מצטער שאני לא כמוך, אבל אני צריך לראות אותך. אני לא מרגיש אותך" ביל גלגל את עיניו, מתקדם לכיוון היציאה מהשירותים.

טום מיהר להתקדם לפני ביל ונעמד מולו עם פניו לכיוונו, תוקע את מבטו האדיש בעיניו, "לאן זה?".

"לגיאורג, אנדריאס" ביל משך קלות בכתפיו, מתחמק ממבטו של טום.

"אתה לא רוצה לאכול איתי היום?" טום כיווץ מעט את עיניו, לא מסיט את מבטו מפניו של ביל.

"לבד או עם האחים שלך?" ביל הפגיש את עיניו עם אלה של טום לבסוף, זוקף את גבתו.

"לבד" השיב טום כמובן מאליו, מרשה לעצמו לשקוע בעיניו של ביל.

"אני לא ממש רעב" ביל משך קלות כתפיו, "אפשר סתם להסתובב בחוץ".

טום כיווץ את מצחו, עדיין מביט בביל, "אתה לא רוצה שידעו שאנחנו ביחד?" .

ביל תקע בטום מבט משועשע, כמעט מזלזל, "ברור שאני רוצה!" באמת לא היה דבר שביל רצה יותר מאשר לצאת ולהשוויץ בטום לעיני כולם. להתגאות בעובדה שהוא, הבחור החדש, השיג את טום פאקינג קאוליץ, זה שכולם רוצים ואף אחד לא הצליח לשבות.

"אז למה אתה לא רוצה לאכול? תראה איזה רזה אתה" טום צחקק בקרירות, מניד בראשו.

"אני???" ביל תקע בטום מבט מופתע, משועשע וכמעט מזלזל, "אני צריך דיאטה. דחוף".

"אז אתה חי בסרטים" השיב טום באותו הטון הקריר ותפס בידו של ביל, שוכח שהוא עדיין לא התרגל לגמרי לחום גופו.

ביל גיחך ונצמד מעט אל טום, הוא החל למצוא את הקור הזה שלו כנעים. "אני מספיק סקסי בשבילך?".

"אחרת לא הייתי מעז לגעת בך" טום גיחך בקרירות, מתחיל להתקדם עם ביל לכיוון המדרגות.

"הי! ואם הייתי אני אבל בגוף שמן ומכוער?!" ביל תקע בטום את מבטו, מרים גבה.

"אז סביר מאוד להניח שהייתי נשאר אדיש אליך" השיב טום בכנות ומשך בכתפיו, מתחיל לרדת במדרגות באיטיות.

ביל נתן לטום דחיפה קלה בכתף, מחמיץ פנים, "אז אתה איתי רק בגלל שאני יפה?".

"ניראה לך?" טום הניד בראשו, "פשוט לא הייתי מעוניין בלהכיר אותך מההתחלה אם היית נראה אחרת".

"אתה לא בן-אדם נחמד כל כך" ביל גיחך, מושך את ידו מזו של טום ועובר לתפוס בתיק שלו.

"אני לא בן-אדם" טום עיקם מעט את שפתיו, ממשיך ללכת לצידו של ביל בכל מקרה, מבטו תקוע בנקודה לא ברורה באוויר.

"אז אתה יצור לא אנושי, לא נחמד כל כך" ביל משך קלות בכתפיו. "אני רוצה ללכת הביתה. אתה בא?".

"של גיאורג?" טום גיחך. טוב, כמובן. "כן, אני אקח אותך".

"בעצם, בוא נלך אליך" ביל משך את טום לכיוון היציאה מבית הספר כשהגיעו אליה. "ההורים שלך בבית?".

"לא. טיול. בטח הלכו לעשות סקס" טום משך בכתפיו, ממשיך להתקדם לצידו של ביל.

ביל גיחך, לוקח את ידו של טום בזמן שהשניים התקדמו לכיוון שערי בית הספר, "הו... אז אם הם לא בבית... אנחנו יכולים גם" לחייו של ביל נצבעו בגוון וורוד, הוא נראה חמוד במיוחד.

טום לא יכל שלא לחייך חיוך קטן כשראה את השינוי בצבע פניו של ביל. הוא נשק ללחיו, "ברגע הנכון, ביל". וכמובן שהשניים תפסו את עיניהם של כל הנוכחים.

ביל גיחך, חיוך מתוק, נבוך מעט עולה על שפתיו, "אין רגע נכון בשביל זה".

"בדרך כלל..." טום נאנח, מעקם את אפו, "הפעם, יש".

"טוב... אם אתה לא רוצה...." ביל מלמל, מושך קלות בכתפיו.

"אל תעשה את הסצנות האלה, ביל," טום נאנח וגלגל את עיניו, "כאילו שאתה לא יודע שאני מת לדחוף בך מהיום הראשון".

ביל שלח אל טום חיוך מתוק, עיניו מלאות בתשוקה. הוא ליקק את שפתיו, "אז תדחוף בי".

"ברגע שאני אתגבר על התאווה הזאת..." טום נאנח בשקט ומשך אותו מאחורי מבנה בית הספר.

ביל רק גיחך ולקח כמה צעדים מהירים מהרגיל לכיוונו של טום לפני שקפץ לחיקו, כורך את רגליו סביב מותניו ואת ידיו סביב עורפו, מדביק לו נשיקה רכה על שפתיו, "קח אותנו לבית שלך!".

"אתה אוהב את הקטע הזה שיש לך איך להגיע למקומות מהר, הא?" טום צחקק והניד בראשו, עוד לפני שביל יכל להגיב השניים כבר עצרו לצד ביתו של טום, לאחר שתי שניות, אולי מעט יותר. במשך כל אותו הזמן ביל יכל להרגיש רק רוח עזה מכה בגבו.

"פאק..." ביל נאנח משפשף את עיניו, "זה מסחרר החרא הזה".

"לא מרגיש את זה" טום משך בכתפיו והוריד את ביל ממנו באיטיות, עוצם את עיניו לשנייה, "הבית שלנו".

ביל שילב את ידיו לחזהו, מרים את גבתו, "אתה מתכוון לפתוח את הדלת?" הוא גיחך.

"כן" טום גיחך גם כן ופתח את דלת הבית, מושך בכתפיו, מסמן לביל להיכנס. "לך לחדר שלי, אני רק עושה שנייה משהו".

ביל הביט על טום בהרמת גבה, תוקע בו מבט מוזר שכזה, אפילו מעט מזועזע ולאחר שניות ספורות הוא כבר מצא את עצמו ממהר במעלה המדרגות, כמעט רץ. היה לו ניחוש לגבי מה שטום הולך לעשות. זה לבטח נכון, אם טום לא רצה שביל יהיה נוכח ברגע שכנראה, ייצא מהבית. אולי הוא חשב שביל מטומטם מספיק כדי לחשוב שהוא רק הולך לעשות פיפי או משהו כזה.

הוא נאנח כשזרק את עצמו על מיטתו של טום, עוצם את עיניו ולוקח נשימה עמוקה. לפעמים זה נראה לו כאילו הוא בתוך איזה סרט אימה אמיתי מידי.

לאחר מספר דקות, דלת חדרו של טום נפתחה. טום נכנס מתוכה בחיוך קטן, הוא דאג לבדוק שלא נשאר דם על שפתיו. הוא התקרב לכיוונו של ביל, רעב הוא כבר לא היה. עכשיו הוא יכל להרשות לעצמו להתקרב אל ביל באמת... הוא חיבק אותו אליו, מדביק את שפתיו לשלו, דוחף אליו את לשונו במהירות.

ביל נאנק, הוא דחף את טום ממנו בעדינות, על פניו הבעה מתנצלת. היה לו טעם מוזר בפה... טעם של... פאק, הוא ידע איזה טעם זה.

טום הרים גבה, נאנח בשקט, "מה יש?".

"אני לא יכול עם ה...-" ביל נאנח, מחפש את המילים, "-עם הטעם הזה".

טום תקע את מבטו בביל למספר שניות, בסופו של דבר נעמד על רגליו בחזרה, "אכלתי עכשיו כדי להיות איתך".

"אני יודע..." על פניו של ביל עלתה הבעה מתוסכלת, הוא נשך קלות את שפתו התחתונה, "אני פשוט לא יכול לחשוב שאתה... אני לא יכול להרגיש את הטעם הזה".

טום רק תקע בביל את מבטו לעוד מספר שניות, בסופו של דבר מתיישב על המיטה ותוקע מבט חלול בקיר. לא היה לו הרבה מה לומר בעניין.

"הי-" ביל השתדל להעלות חיוך על פניו והוא מיהר להיצמד אל טום, מחבק אותו בצידי גופו ומניח את סנטרו על כתפו, "-רוצה לטוס איתי לניו-יורק בסוף שבוע?".

טום משך בכתפיו, זה לא שהייתה לו התנגדות. "עם מי אתה טס?".

"אני אמור לטוס לחברים אז... לבד. אתה יודע, לא הייתי לוקח את אמא שלי" ביל גיחך, מדביק לטום נשיקה רכה על צווארו.

"כן, חשבתי על גיאורג" טום המשיך לתקוע את מבטו החלול בקיר, "טוב אז נטוס".

ביל גיחך ונשכב על המיטה, מושך את טום אחריו כדי לחבק אותו ולהתרפק מעט על חזהו, "שלא תאכל את החברים שלי".

טום רק נאנח והניד בראשו, שמץ של חיוך נראה על שפתיו למרות פניו החתומות. הוא בהה בתקרה, "אני אשתדל".

ביל צחקק, מדביק לטום נשיקה רכה על שפתיו ונשען על מרפקו כדי להביט בפניו, "אתה כזה חמוד" הוא ליטף ברכות את פניו של טום.

טום העביר את מבטו האדיש אל ביל, מביט בעיניו למספר שניות, "אני? חמוד?" הוא גיחך בקרירות, נושף אוויר קר על פניו.

"כן" ביל הנהן בחיוך קטן, "אתה משחק אותה כל כך אדיש וקר אבל בעצם בפנים אתה סוג של דובון אכפת-לי".

טום גיחך שוב, מרים גבה, חיוך קטן וסגור מופיע על שפתיו, "התיאורים שלך, זה משהו".

"אני יודע" ביל גיחך גם הוא, "אני פשוט רואה אותך ואז עולה לי דובון אכפת-לי גדול וורוד עם לבבות אדומים על עיגול הבטן הלבנה שלו".

"וואו," טום תקע בביל מבט מופתע-מוגזם שכזה, מכווץ את מצחו, "וואו, ביל, אני כ"כ שמח לדעת שזה מה שאתה חושב כשאתה רואה אותי. איזה כיף".

"טוב, לא בדיוק. זה לא רק מה שאני חושב כשאני רואה אותך" הוא הדגיש את המילה 'רק'. "את זה אני חושב רק אחרי שאני מדמיין אותך ערום מתחת למפל מים באגם כזה יפה, ואז אני מדמיין את עצמי לידך. ואז... טוב, אני מדמיין עוד כמה דברים".

טום לא יכל לעצור את עצמו מלצחוק. הוא הניד בראשו, מלקק את שפתיו, מביט שוב בעיניו של ביל, "אתה רוצה אולי להגיד לי איזה עוד דברים אתה מדמיין, ביל?".

"לא" ביל הניד בראשו, "אני לא יכול לספר לך את זה. זה כמו משאלות, אם אני אספר אז זה לא יתגשם!".

טום צחקק, "ואם אני אבטיח לך שאם תספר לי- גם תקבל את זה?".

ביל צחק, "אל תבטיח דברים שאתה לא יכול לקיים!".

"מי אמר שלא...?" טום כיווץ את מצחו, "בסופו של דבר אני אתרגל לריח שלך. אני חושב...".

"אוקיי" ביל שלח אל טום חיוך חמוד, "אז כשתתרגל אני אספר לך. טוב, אני פשוט אראה לך".

טום רק חייך חיוך רחב ומתוק שחשף שורת שיניים לבנות. הוא היה פשוט... מושלם. מדהים. מהפנט. "עכשיו בוא נפסיק לדבר על זה לפני שאני לא אוכל לשלוט בעצמי".

ביל זקר את גבתו, נושך קלות את שפתיו בחיוך חולמני, "באיזה מובן?".

"מיני..." השיב טום, מכחכח בגרונו, מגחך. החיוכים האלה של ביל בהחלט לא הועילו למצב.

"הו, אם כך אני חושב שאני אצליח לעמוד בזה" ביל שלח אל טום חיוך חמוד, מעט פלרטטני. הוא כן נגעל ואפילו נחרד מלהרגיש טעם של... דם בפה שלו. אבל הוא היה ממש חרמן על טום ו... כנראה שאלו ההזדמנויות היחידות שיהיו לו באמת להיות עם טום בזמן הקרוב, הוא יצטרך להתרגל לטעם הזה. בכל זאת... זה לא שהוא לא הרגיש אותו אף פעם, אבל הוא אף פעם לא היה כ"כ ממשי בשבילו. עם פן רגשי כלשהו.

טום רק החזיר לו חיוך קטן והזיז מעט את אגנו, עובר לבהות בנקודה מסוימת בתקרה, לא אומר מילה. הוא באמת רצה את ביל... אבל ידע שאם רק ינסה להוריד ממנו בגד כלשהו, הוא מסכן את שניהם. הוא לא היה מוכן לסכן את ביל רק בשביל להיות איתו.  אם הוא היה עושה את זה, הוא לא היה סולח לעצמו בחיים...

"נו טום..." ביל נאנח, מגלגל את עיניו, "לפני שנייה רצית את זה".

"אבל אתה נגעל ממני" השיב טום בפשטות, מושך גבה. הוא יכל להבין את ביל. הוא גם לא כעס עליו. אולי קצת, כי אחרי הכל, הוא צד עכשיו רק על מנת שיוכל לנשק אותו מבלי לאכזב אותו שוב.

"לא!" ביל מיהר למחות באנחה מיואשת, "אני לא נגעל ממך. אני פשוט צריך להתרגל לעובדה ש... אני בכל מקרה אצטרך לעשות את זה מתישהו. ואני ממש חרמן עליך טום, אז תשתוק ותעשה מעשים".

טום נאנח, עוד לפני שביל יכל להגיב על כך הוא הרגיש את ידו הקפואה של טום מחזיקה את פניו בעדינות ומקרבת אותן לאלה שלו. טום באמת לא רצה לגרום לביל להרגיש לא בנוח, לכן רק הניח נשיקה רכה על שפתיו, מכאן ביל יכול לגלוש לאן שירצה.

חיוך קטן עלה על שפתיו של ביל והוא מיהר לעלות מעל טום, מתיישב על מפשעתו וזז עליו מעט בזמן שלחץ את שפתיו חזק יותר לאלה שלו, לשונו מגששת בין שפתיו של טום, מלקקת מעט את שפתו התחתונה ולבסוף מפרידה בין השתיים, פוגשת במהרה בלשונו הקרירה של טום, דבר שגרם לביל להיאנח בשקט, הוא עוד לא היה לגמרי רגיל לכל הקטע הזה של הקור.

טום הניח את ידיו בעדינות על מותניו של ביל, מכניס אותן באיטיות ובהיסוס מתחת לחולצתו. זה היה כ"כ קשה, כשכל צעד שלו היה אמור להיעשות עם כ"כ הרבה חשיבה לפני. הוא החל לשחק עם לשונו של ביל ועצם את עיניו, מזיז מעט את אגנו מתחתיו, הזקפה שלו הייתה מורגשת למרות הג'ינס הרחב שלבש.

ביל גישש עם אצבעותיו במורד חזהו של טום, מרים את חולצתו כמעט עד לחזהו ומלטף בעדינות את בטנו, מכניס את ידיו מתחת לחולצתו ועובר לחזהו. הוא התנתק מטום אחרי שניות ספורות, מתנשף מעט, טום בהחלט נישק אותו בתשוקה עצומה, אף אחד לא נישק אותו כך לפני, דבר שהיה לגמרי מחרמן מצד אחד אבל גם מרוקן ממנו את הנשימה בתוך זמן קצר. הוא ליקק את שפתיו, חיוך מהופנט עולה על שפתיו, "אלוהים, אתה מנשק מדהים" הוא הדביק לטום עוד נשיקה רכה על שפתיו לפני שנשך את שפתו התחתונה והחל למצוץ אותה, לא עברו מספר שניות לפני שהחל לרדת אל צווארו בנשיקות קטנות ורטובות.

טום רק עצם את עיניו ומתח מעט את צווארו לאחור, נותן לביל לעשות את שלו. זה בהחלט היה נעים, המגע החמים הזה של ביל על עורו הקפוא... והנשיקות הקטנות והמגרות האלה... הוא כ"כ רצה לתת לביל את מה שהוא באמת רוצה, זה באמת היה משחק לעומת מה שרצה. אבל הוא לא יכל... הוא נאנח בשקט, לפחות את קולות ההנאה הוא יספק לביל.

ביל נאנח בשקט אחרי שנתן לטום מציצה הגונה בצוואר. הסימן נשאר בדיוק שתי שניות וביל חזר שנית על הפעולה, הפעם בהרבה יותר כוח, ממש כמעט קורע את עורו של טום. וכלום. הסימן נשאר לשניות ספורות וירד כאילו לא היה. הוא רטן בקול, "זה לא מקובל עלי!".

טום צחק ונאנח, מניד בראשו, "אי אפשר לפגוע בי..." הוא הסביר, תופס שוב בפניו של ביל בעדינות ומרים אותן אל אלה שלו. "למרות שאין לי בעיה להיפגע בדרך כזאת...".

ביל גלגל את עיניו, "אני לא אוהב את זה!". הוא בהה בצווארו של טום, זה היה פשוט לא אנושי. אפילו לא זכר. שום אדמומיות. כלום. עור לבן וחיוור.

טום נאנח, "הלוואי והייתי יכול להיות כמוך...". הוא באמת העדיף להיות אנושי. רגיל. מכל הבחינות.

"היית" ביל תקע בטום את מבטו, הוא קרא הרבה על הערפדים. הוא ידע שיש הרבה סיכויים שטום לא נולד כך. לפחות לא אם הוא מאומץ.

"הייתי," הסכים טום, מושך בכתפיו, "אני אפילו לא זוכר איך זה".

"טוב, אתה רק בן 17" ביל משך קלות בכתפיו, לוקח לעצמו כמה שניות להרהר בינו לבין עצמו, "אתה יודע...-" הוא פתח אחרי זמן מה, נושך קלות את שפתיו, "אני שמח שאתה כזה".

"אתה שמח?" טום גיחך בקרירות, מרים גבה. "איך אתה יכול להיות שמח על... זה שאני... שאפילו אין לי הגדרה...? אני הורג אנשים כדי לאכול, ביל...".

"אבל אם לא היית כזה, היית מת לפני מאות שנים ואז לא הייתי מכיר אותך" ביל משך קלות בכתפיו, "אז אני פשוט שמח שאתה כזה".

טום נאנח, מביט בביל שוב, בולע את רוקו. "אולי... ואם... אם עדיף שלא היית מכיר אותי...?".

ביל תקע בטום מבט נוקב ודחף אותו קלות בכתפו, "אל תדבר שטויות. אתה הדבר הכי טוב שקרה לי הרבה מאוד זמן".

טום התרומם מעט והניח על שפתיו של ביל עוד נשיקה רכה, מלטף בעדינות את פניו, נאנח בשקט. זה היה הדדי, וטום הולך לשמור על זה כמו שצריך. הוא פשוט חשב שהיה מיותר להגיד את זה.

"ממ.." ביל התנתק מטום בחיוך מתוק וערמומי, מסמן לטום להתרומם מעט כדי שיוכל להוריד ממנו את חולצתו, "אז אתה בעצם פדופיל, טומי, לא?".

"שתוק," טום צחקק והניד בראשו, מתרומם מעט ומניח את ידיו של ביל עליו, "טוב, לפחות אני פדופיל שעושה לך את זה...".

"טוב, אתה פדופיל וקצת זקן וסקסי בטירוף ואני מת עליך" ביל גיחך והוריד מטום את חולצתו, בוהה בשרירי חזהו לכמה שניות, זה היה אחד החלקים שהכי אהב בגוף של גבר. טוב, כי את החלק הזה בנשים הוא לא כ"כ חיבב. ואלוהים, טום היה... מדהים מכל הבחינות.

טום ליקק את שפתיו והביט בביל למספר שניות, "להגיד שגם אני?... אתה כבר יודע את זה..." הוא חייך חיוך קטן, מכניס מעט את בטנו.

"תמיד טוב לשמוע" ביל משך קלות בכתפיו לפני שהתנפל על חזהו של טום, לשונו מתערבלת סביב פטמתו ולבסוף הוא החל למצוץ אותה בתאווה, ידו מטיילת באיטיות מפתה אל הג'ינס שלו ומלטפת ברכות את הבליטה הקטנה שנוצרה בו.

טום הזיז מעט את אגנו ועצם את עיניו, מותח את צווארו לאחור. הוא הניח את ידיו על גבו של ביל ונאנח בשקט, לוחש את שמו בצורה הכי מגרה שיצא לביל לשמוע אי פעם. הוא ליטף אותו מעט, תופס בישבנו לבסוף. הוא נאנח בשקט ותפס בחוזקה בצידי גופו של ביל, הופך אותו באגרסיביות על גבו. הוא התיישב על מפשעתו, לוחץ מעט, רוכן אל ביל ומדביק את שפתיו לשלו בחוזקה, פותח באיטיות את חגורתו של ביל. הוא כ"כ רצה את ביל...

ביל השתנק כנגד שפתיו של טום, גם מהמהירות וגם מההפתעה, הוא עוד לא היה רגיל לכל זה. וטום בטח בילה את רוב זמנו עם... ערפדיות, כך שבטח גם הוא עוד לא היה רגיל לכך שהעניין של המהירות קצת מסחרר את ביל. הוא חיבק את טום אליו, שורט אותו מעט כשהעביר את ידיו על זקפתו במטרה לפתוח את חגורתו, זה היה ממש מגרה. הסיטואציה, העובדה שזה טום מעליו.

טום החל לעבור עם הנשיקות לצווארו של ביל, לוקח נשימה עמוקה. הוא הרגע אכל, כל מה שהוא צריך זה לשלוט בעצמו... הוא הוריד מעט את הג'ינס של ביל, מלטף את זקפתו מבעד לבוקסר שלו, נאנח בשקט. הוא הדביק לצווארו של ביל כמה נשיקות רטובות.

ביל נשך קלות את שפתיו, זורק את ראשו לאחור, נאנח מעט יותר בקול. הוא השתדל שלא לדחוק בטום לעשות משהו עם הזקפה שלו אבל זה היה כמעט בלתי אפשרי, התשוקה שלו לטום הייתה גדולה מידי וכך גם החרמנות שלו והתאווה שלו.

טום נאנח בשקט, הוא יכל פשוט להרגיש את ביל... מה שגרם לו להיות חרמן אפילו יותר. הוא הכניס את ידו מתחת לבוקסר של ביל מבלי לחשוב יותר מדיי, מלקק את צווארו ועוצם את עיניו. הוא יכל ממש לשמוע את הדם זורם בתוכו... ולהריח אותו חזק יותר... אבל הוא ישלוט בעצמו. הוא יכול... הוא תפס באיברו של ביל בחוזקה, מתחיל לשפשף אותו מעט.

"טום..." ביל נשף מאפו בתגובה לתפיסה החזקה של טום באיברו, נשימתו נעתקת מחזהו לכמה שניות ולאחר מכן הוא הוציא הרבה אוויר באנחה ארוכה. את ציפורניו הוא נעץ בגבו של טום, משתדל לעשות זאת כמה שפחות חזק אבל הוא לא היה בטוח כלל אם זה כואב לטום או לא. הוא שיער שזה כן.

עברו עוד מספר דקות ארוכות וביל עוד לא גמר, דבר שבהחלט יכל לגרום להרבה אנשים להתחרפן מעט. טוב, זה לא שטום לא היה טוב או משהו בסגנון, אבל ביל באמת התכוון לכך שהוא אמר שהוא יכל להישאר ככה הרבה זמן. הוא באמת יכול.

"ממ... טומי" ביל שלח אל טום חיוך שליו שכזה כשראה את הבעת התסכול שהחלה להתפשט על פניו, הוא עוד לא היה קרוב לגמירה. "רוצה לדעת מה יגרום לי לגמור?".

טום כיווץ את מצחו. הוא באמת התחיל לחשוב שזאת בעיה איתו, שהוא פשוט לא עושה את זה כמו שצריך, לא בדרך מספקת. "מה...?" הוא מלמל בשקט, בכל זאת ממשיך להעביר את ידו על ביל.

"אם...-" ביל נראה מעט נבוך, "-אם תדחוף שתי אצבעות, אתה יודע... אם אתה רוצה ואמ... מסוגל. זה תמיד גורם לי לאבד את זה...".

טום גלגל את עיניו, "למה לא אמרת פשוט לפני כן...?" הוא מלמל בשקט, מתרומם מעט ומוריד לביל גם את הבוקסר שלו, משאיר אותו בלי חלק תחתון בכלל. הוא ליטף את איברו מעט ועבר ללטף את ישבנו, מכניס את אצבעותיו בין הלחיים שלו, מכניס באיטיות אצבע אחת לתוך חורו. "כשאני מכאיב לך, תגיד לי...". וטום פגע בדיוק במקום שגרם לביל ממש לרעוד מהנאה. הוא קיפל מעט את רגליו לכיוון פניו, לוקח עוד נשימה עמוקה.

"הו גאד...!" ביל גנח כשטום החל לסובב את אצבעו בתוכו, עכשיו הוא באמת יכל להרגיש את האורגזמה מגיעה. אחרי הדקות הללו בהן טום שפשף אותו, לא ייקח לו הרבה זמן לגמור. "עוד אחת..." הוא מלמל.

טום נאנח, ספק מהתסכול ספק מהזקפה שלו. הוא בכל זאת דחף עוד אצבע לתוך ביל, מתחיל להזיז את שתי האצבעות שהיו בתוכו. לקפל, לסובב, להוציא ולהכניס.

עברו רק מספר שניות לפני שביל גמר בגניחה קולנית, משפריץ זרע על כל חולצתו, שרירי ישבנו מתכווצים בחוזקה סביב אצבעותיו של טום, בהחלט גורמים לו לרצות להחליף בהן את הזין שלו לכמה רגעים, ולבסוף מתרפים.

הוא ליקק את שפתיו בעוד חיוך קטן מתפרש עליהן, מתנשף, עיניו עוד עצומות, "זה היה טוב, טומי...".

טום נשך את שפתו התחתונה, מהנהן. הוא הזיז מעט את אגנו והוציא את אצבעותיו מישבנו של ביל, מכניס אותן לפיו למספר שניות. הוא נשכב לצידו מבלי להוסיף מילה.

"טומי..." ביל נאנח בשקט, פוקח את עיניו ומעביר אל טום את מבטו, שליו, חולמני, הוא היה לגמרי מהופנט מטום. הוא התכרבל קרוב אליו, מניח את ראשו על כתפו וקובר את פניו בצווארו, מדביק לו כמה נשיקות רכות.

טום עצם את עיניו והניח את ידו בעדינות על פניו של ביל, מקרב אותו אליו. הוא נשך את שפתיו התחתונה, "טוב, לפחות גמרת בשלב מסוים..." הוא גיחך בקרירות.

"הי, פשוט קל לי יותר לגמור כשמתעסקים לי... שם" ביל גיחך, מדביק לטום נשיקה חטופה ורטובה על שפתיו.

"כן, כן..." טום גיחך שוב באותה האדישות האופיינית לו והוריד את ידו לכיוון חזהו של ביל, לא מוסיף מילה.

תגובות 3>