Twincest Story

פרק 20:

"ביל...". השמש כבר העירה בווגאס, השעה הייתה לא מאוחרת. טום אהב להעיר את ביל מוקדם, הוא אהב את האוויר שהיה בחוץ בשעות האלה. הוא הוריד את השמיכה מביל ונשק ללחיו, מזיז אותו בעדינות, "ביל, בוקר טוב".

"ממ..." ביל פקח את עיניו באיטיות, חיוך מתוק עולה על שפתיו כשהבחין בטום רוכן מעליו, "בוקר טוב".

טום הניח נשיקה רכה לשפתיו של ביל והרים אותו אליו, מצחקק, "בא לי ג'קוזי. בא לך ג'קוזי? יופי, הזמנתי לך ארוחת בוקר. בוא לג'קוזי" הוא גיחך והתקדם עם ביל בידיו לכיוון הג'קוזי, מלקק את שפתיו.

"אני מבין שאתה להוט ללכת לג'קוזי" ביל צחקק, מניח יד אחת סביב צווארו של טום בשביל האחיזה, הוא הרגיש עוד ישנוני והאנרגטיות של טום על הבוקר פשוט הדהימה אותו.

"ממ..." טום הכניס רגל אחת לג'קוזי והניח את ביל בפנים, מוריד מעצמו את הבוקסר בחיוך פלרטטני. הוא נכנס לגמרי לג'קוזי והתיישב, מחייך אל ביל חיוך קטן. הוא פשוט אהב אותו... והוא החליט לנצל כל שנייה שהוא איתו.

ביל ליקק את שפתיו, שולח אל טום חיוך קטן ולבסוף מגחך כשהבין שהוא עצמו עדיין עם הבוקסר, "נו אתה כזה אידיוט, עם מה אני אחזור הביתה עכשיו?" הוא הוריד מעצמו את הבוקסר במהירות מתחת למים וזרק אותו החוצה על במת העץ.

טום צחקק וליקק את שפתיו, מתיישב לצידו של ביל, "אני ארוץ לקנות לך..." הוא מלמל ופיסק מעט את רגליו, נאנח.

ביל צחקק גם הוא, "משהו סקסי כזה" הוא הניח את ידו ברכות על ירכו של טום, מלטף.

טום הזיז מעט את אגנו ועצם את עיניו לשנייה, מהנהן, "א-אהה... כה, ברור... משהו שקוף בכלל...".

"ולעצמך אתה יכול לקנות חוטיני וורוד נוצץ כזה" ביל צחקק וליקק את שפתיו בזמן שהחל להזיז את ידו על איברו של טום, "עם אוזניים של שפנפנה".

טום נאנח וגיחך, מהנהן, פוקח את עיניו ומביט בביל, הבעתו אוטומטית הופכת למתענגת, "שכחת את החזייה...".

"כמובן, איך יכולתי, גם חזייה" הוא צחקק, מתחיל להאיץ את השפשוף.

טום תפס בפניו של ביל בעדינות והדביק את שפתיו לשלו, עוצם את עיניו. הוא קיווה שהוא לא מאכזב את ביל שוב עם הטעם של הדם... הוא לא יכל שלא לצוד בלילה, זה היה בלתי נמנע כשהוא עצבני.

ביל התכווץ מעט אך בכל זאת המשיך להעמיק את הנשיקה, לשונו משחקת עם זו של טום, הוא התרגל לזה כבר, קצת. הוא המשיך לשפשף את טום מהר יותר ויותר.

טום נאנח כנגד שפתיו של ביל ותפס גם הוא את איברו. אחיזתו הייתה בטוחה, נחושה. ידו החלה עוברת על איברו במהירות, חיוך קטן הופיע על שפתיו.

ביל גנח בשקט לפיו של טום, נושך קלות את שפתו התחתונה ואז מוצץ אותה קלות, עוצם את עיניו, מגביר את קצב השפשוף למהירות מסחררת.

טום התנתק מביל לשנייה ועצר את תנועת ידו על איברו. הוא כיווץ את מצחו והעביר את לשונו על שפתיו, מביט בעיניו, "ביל, אני אוהב אותך...". הוא לא ידע למה, היה לו חשוב לומר את זה לביל. כמה שיותר מהר.

"גם אני אותך" ביל השיב בחיוך קטן, לוחץ את אצבעותיו סביב איברו של טום מעט חזק יותר, "שנמשיך ככה?".

טום נאנח. שיגע אותו שביל לא הבין אותו, אבל הוא לא יכל להאשים אותו... הוא רק הניד בראשו, מסמן לביל לשבת על העץ.

ביל לא בזבז הרבה זמן לפני שהתיישב על דופן הג'קוזי, רק רגליו נשארו במים שהגיעו כמעט עד ברכיו, הוא בהה בטום, נושך את שפתו התחתונה ומניח את ידיו לצידי גופו.

טום פיסק את רגליו של ביל ונכנס ביניהן, שולח אליו חיוך קטן לפני שהכניס את כיפת זקפתו לפיו, נושם עמוק. הפעם הוא ייתן לביל יותר... הוא אכל, ועכשיו הוא לא עצבני.. הוא רק רוצה לספק את ביל.

ביל פלט אנחה שקטה, מטה את ראשו מעט לאחור אך לא מנתק את מבטו מעיניו של טום, זה היה אחד הדברים הכי מחרמנים שראה בחייו, שפתיו של טום סביב איברו... פאק.

טום הניח את ידיו על בסיס זקפתו של ביל והכניס עוד קצת מאיברו אל פיו, עוצם את עיניו. הוא החל למצוץ את איברו, משתדל לא לעשות טעויות... זקפתו של ביל בתוך פיו והוא ישלוט בעצמו... הוא יכול.

ביל לחץ את ידיו בחוזקה על דפנות הג'קוזי, גונח ולא רק מההרגשה של שפתיו על זקפתו, אלא גם מהמראה של זה. "טומי...".

טום הידק את אחיזתו על איברו של ביל והחל לשפשף אותו בעודו מכניס עוד קצת ממנו לפיו, מתחיל להוציא ולהכניס, למצוץ בתאווה. הוא יכל להתרגל לזה...

"אומייגאד...!" ביל נאנח בקול וזרק את ראשו לאחור, הפעם לא מצליח לעצור בעצמו ועוצם את עיניו, מתמכר לתחושה, לרטיבות ולקור שהקיפו את איברו וגרמו לכל גופו של ביל להצטמרר ולגלי עונג לעבור בכל נקודה, לליבו להאיץ את קצבו למהירות מטורפת ובכך לדמו לזרום מהר בוורידיו ובעורקיו, מרגיש שככל שהוא מתקרב לאורגזמה הדם מתרכז יותר ויותר בקצה איברו. וטום בהחלט עשה עליו עבודה מעולה, אם לא הטובה ביותר שעשו עליו.

וטום רק המשיך במעשיו, ממשיך להעביר את ידו על איברו של ביל ובידו השנייה לעסות את הביצים שלו. בפיו הוא מצץ והכניס את ביל כמה שרק יכל, משתדל לא להגזים עם זה. הוא הרים את מבטו אל ביל, הוא פשוט אהב לראות אותו מגיב ככה, בגללו. והוא רק חיכה לשנייה בה ביל יגמור.

עבר רק זמן קצר לפני שביל גנח, כמעט צרח את הגניחה האחרונה שלו בקולי-קולות, גומר אל תוך פיו של טום ועוצם את עיניו בחוזקה, מתנשף בכבדות ובמהירות. אף פעם לא ירדו לו כ"כ טוב. והוא לא היה בטוח שאי פעם הוא גמר כ"כ מהר.

טום, כמובן פלט את רוב הנוזל של ביל בחזרה על איברו. הוא בלע חלק קטן ממנו וניגב את שפתיו עם גב כף ידו, מרים את מבטו אל ביל, מחייך חיוך קטן, "אני שמח שאהבת..." הוא גיחך.

ביל עצם את עיניו למספר שניות, מתנשם, "אתה... וואו..." הוא נאנח בשקט ומיהר והחליק בחזרה לתוך המים בין זרועותיו של טום שנתמכו בדפנות הג'קוזי משני צידי גופו, "מאוד אהבתי...".

טום צחק והנהן, נשען לאחור ומביט בפניו של ביל, מזיז בעדינות את שיערו מפניו, "תמיד פה בשבילך...".

"ממ... טוב, אני מניח שאני צריך להחזיר טובה" חיוך קטן עלה על שפתיו של ביל, "אני יכול למצוץ לך בחזרה ואתה יכול לזיין אותי. לא ממש אכפת לי..." הוא משך בכתפיו.

טום תקע את מבטו בעיניו של ביל ונאנח,  "אבל איתי זה לא סתם זיון... נכון?...". אולי זה היה דבר מוזר לשאול, אבל שיגע אותו לדעת שביל פשוט מזדיין עם כולם.

ביל הניד בראשו, מניח את ידו ברכות על העיקול בין צווארו לכתפו של טום, "איתך זה הרבה יותר מזה" הוא השיב, מתכוון לכל מילה, כשטום היה בתוכו זה לא היה רק סקס, הוא הרגיש פשוט... מחובר אליו. דרך לממש את האהבה שלהם בצורה פיזית.

טום חייך אליו חיוך קטן. טוב, זה היה מעודד... הוא הניח את ידו על מותנו של ביל ורכן לכיוונו, מדביק נשיקה רכה לשפתיו.

ביל משך את טום קרוב אליו, מעמיק את הנשיקה, מצטמרר פעם אחר פעם ממגע לשונו הקרירה של טום על זאת שלו.

טום תפס את ביל באגרסיביות והרים אותו, מסובב אותו על דופן הג'קוזי. הוא ליטף מעט את גופו ונאנח, ממקם את איברו על פתח חורו, "ממ.. אני כ"כ רוצה אותך...".

ביל עצם את עיניו ורכן קדימה, נשען על דופן הג'קוזי ונתמך בו עם ידיו, הוא כבר יכל להרגיש את עצמו מתקשה שוב, "ממ... טום...".

טום ליטף את מותניו של ביל ופיסק מעט את רגליו, דוחף את איברו לתוך ביל, נדהם כל פעם מחדש מחום גופו. "ממ... פאק...".

ביל נשך את שפתיו, נאנח בשקט ועוצם את עיניו, בדרך כלל כשהוא לא היה מספיק מגורה אז החדירה לא הייתה נעימה במיוחד אבל בכל זאת הייתה סבילה. והכי חשוב מבחינתו זה שטום ייהנה לפחות כמו שהוא נהנה.

טום העביר את ידו על איברו של ביל ודחף בו לגמרי, עיניו נעצמות. "הו פאק... ביל..." הוא מלמל בשקט והחל לזוז בתוכו, אנחותיו שקטות ומגרות.

ביל פלט גניחה ארוכה ומפתה כשטום החל לדחוף בו מהר יותר ולשפשף את איברו שהזדקף שוב ברגעים ספורים, "טומי...".

לטום לא לקח יותר מידי זמן לגמור מיד אחרי ביל. הוא התיישב בחזרה בג'קוזי כשנשימותיו מהירות ומבטו תקוע בביל, חיוך קטן על שפתיו, "פאק, בילי...".

ביל החזיר לטום חיוך קטן ומעט חולמני, לגמור פעמיים רצופות בהחלט היה נחמד. "אתה פאקינג מדהים, טומי... אני אוהב אותך".

"גם אני..." טום ליקק את שפתיו ומתח את צווארו לאחור, בולע את רוקו. הוא בהחלט נראה טוב כשהוא כולו היה רטוב... ומסופק.

ביל ליקק את שפתיו, בוהה בטום במשך כמה שניות לפני שהתעשת והזדחל לכיוונו, מתיישב על ירכיו ומדביק את שפתיו אל צווארו, מלקק מעט, מתחכך ומתכרבל בטום, מגרגר מעט מסיפוק. הוא בהחלט היה מהטיפוסים המתרפסים אחרי סקס אם מדובר בבן אדם שאהב כ"כ כמו שאהב את טום.

טום ליטף את גבו של ביל ונשק ללחיו, מחבק אותו אליו, צמוד אליו. הוא תקע את מבטו בקיר מולו, פשוט עצבן אותו לחשוב שהוא לא יהיה לגמרי שלו לעוד הרבה זמן.

"נמ... מתי אנחנו צריכים לחזור...?" ביל מלמל כנגד צווארו של טום.

"מתי אתה רוצה לחזור...?" טום בלע את רוקו וכיווץ את מצחו, זז מעט מתחת לביל.

"טוב אפשר לחזור ב...-" ביל לקח לעצמו כמה שניות לחשוב, לבסוף עיניו נפערות כמעט באימה, "-פאק! שיט!".

"מה?" טום הרים גבה ונאנח. טוב, הוא לא טעה, לא היה לו הרבה זמן עם ביל.

"אמא שלי די מכריחה אותי לבוא היום לארוחת ערב בבית החדש, עם כל המשפחה..." הוא מלמל, ממש לא היו לו עצבים לבלות ערב שלם בחברת הדודות הזקנות שלו.

טום הנהן ונאנח שוב, מרפה מאחיזתו בביל, "אז נפגש מחר....".

"נראה לך?" ביל תקע בטום מבט מעט חסר אונים, "אתה בא איתי".

"לא, מה אני קשור? הם ירגישו מוזר אם אני לא אוכל" טום משך בכתפיו וגיחך.

"טוב, זה בסדר גם אני לא אוכל אף פעם" ביל גיחך ומשך קלות בכתפיו, חוזר במהרה להבעה חסרת האונים שלו, "נו בבקשה, טום, אני לא רוצה להיות שם לבד ואימא שלי כבר מציקה לי שבועות שהיא רוצה להכיר אותך".

"מתי הספקת לספר לה?" טום גיחך, מרים גבה. "טוב, טוב אני אבוא...".

"אמא שלי יודעת הכל" ביל משך בכתפיו, מצחקק, "ייאי" הוא צייץ, מדביק לטום נשיקה רטובה על לחיו.

טום הניח את ידיו על גבו של ביל ונאנח, מרים את מבטו לעיניו, "מתי הארוחה הזאת?".

"אממ... מה השעה?" ביל שאל, תר בעיניו אחר שעון, מסתבר שבמלון הזה הם שמעו על כל טכנולוגיה אפשרית... חוץ משעון.

"שתיים-עשרה" טום משך בכתפיו והוריד את ידיו מביל, מכווץ את מצחו.

"אוח אתה מעיר אותי כ"כ מוקדם, אם יום אחד תמצא את עצמך מתעופף מהחלון אז אל תתפלא!" ביל גיחך, מתכרבל בטום אפילו יותר, "צריך להתחיל לזוז בסביבות... חמש, נבוא אלייך, תתארגן עשר דקות ואז נבוא אל גיאורג ואני אתארגן שעתיים ואז נלך לאימא שלי".

טום צחק והניד בראשו, נאנח, "ברור, לא חשבתי שייקח לך פחות משעתיים".

"נו בטח" חיוך מתוק עלה על שפתיו של ביל והוא קם באיטיות על רגליו, יוצא מהג'קוזי ומשתדל לא להחליק, "אתה נכנס איתי למקלחת?".

"כה...". טום נעמד על רגליו והתקדם לכיוונו של ביל, מתמתח, מעביר את מבטו על גופו. "בוא" הוא תפס בידו ומשך אותו לכיוון חדר האמבטיה.

ביל ניסה לרסן את צחוקו לאחר שסגר אחריהם את דלת חדרו שאימו הכינה בשבילו בבית החדש, כרגע לא היה בו הרבה, מיטה, ארון, מחשב, טלוויזיה ושולחן כתיבה. אבל האמת שביל לא היה צריך יותר, בכל מקרה הוא רוב הזמן אצל טום או גיאורג. הוא זרק את עצמו על המיטה, עוד צוחק בלי אפשרות להפסיק, לחייו כבר האדימו, "זה היה אחד הדברים הכי מביכים שיש".

"כה, כי אתה אידיוט" טום גיחך ונעל את הדלת, מתקדם לכיוונו של ביל. הוא עלה מעליו על המיטה כשרגליו וידיו לצידי גופו, חיוך פלרטטני על שפתיו.

"טוב אחרי שכל המשפחה מגלה בפעם הראשונה שאני הומו ולא בדרך הכי נעימה בעולם אז... כן... אולי אני קצת אידיוט" ביל ליקק את שפתיו, מחייך במתיקות אל טום שרכן מעליו, "אבל הם המטומטמים פה בעצם, כאילו, תראה אותי, טום, אני לא נראה גיי מספיק?".

"לא, בילי. אתה צריך להפסיק עם השפתונים או איך שאתה לא קורא לזה ולהתחיל עם אודם. אז זה היה חוסך לך הרבה אי נעימות" טום צחקק והניד בראשו, מעביר את לשונו על שפתו התחתונה, מתיישב באיטיות על מפשעתו של ביל.

ביל נשך קלות את שפתיו, נאנח, "אודם אדום יהיה מספיק?".

"כה, אבל בולט כזה" טום נאנח גם הוא בשקט, עדיין רוכן מעל ביל, מבטו תקוע בעיניו.

"ממ... בטוח שהם יבחינו?" ביל תפס בחולצתו של טום ומשך אותו קרוב יותר אליו. הוא לא יכול לשגע אותו ככה.

טום הזיז מעט את ישבנו מעל ביל בחיוך קטן ומתוק, "מאה אחוז" הוא השיב ונשף על פניו של ביל אוויר קריר, לוחץ על מפשעתו.

ביל עצם את עיניו למספר שניות, נאנח, "טוב... כל המשפחה שלי פה אז... אתה לא יכול לעשות לי את זה עכשיו..." הוא נאנח בשקט, לא ממש מתכוון למילים שלו.

"מה אתה אומר" טום צחקק ותפס בעזרת שפתיו את תנוך אוזנו של ביל, עוצם את עיניו, לוחץ בעדינות. הוא העביר את ידו מהחזה של ביל אל צווארו, "ממ...".

"טום...!" ביל ספק גער בטום, ספק נאנח בעונג. תופס את חולצתו אפילו חזק יותר.

טום העביר את לשונו על תנוך אוזנו של ביל בעודו מתיישב על מפשעתו חזק יותר, נאנח בשקט, עוצם את עיניו.

"טומי..." ביל נרגע לאט למגע, מנסה להוריד את קולו עד כדי לחישות, הבית בכל מקרה לא היה כזה גדול.

טום חייך חיוך קטן וניתק את שפתיו מאוזנו של ביל, דוחף את ידו ביניהם ומלטף את איזור מפשעתו של ביל. "כן, בילי...?".

"תהיה בשקט, טומי" ביל כמעט לחש, זורק את ראשו לאחור באנחה שקט.

"אני יותר שקט ממך, בילי..." טום לחש לתוך אוזנו והדביק את שפתיו לצווארו של ביל, עוצם את עיניו בחזרה.

"אני לא יוכל להמשיך להיות שקט עוד הרבה זמן..." ביל מלמל, מניח את ידיו על חזהו של טום ומנסה להזיז את טום ממנו, גונח בקול כשתפס את עור צווארו בעדינות בין שיניו. פאק, כן, בדיוק בגלל זה. גם כשניבי הערפד שלו לא היו גלויים השיניים שלו היו חדות במיוחד.

טום נאנח והדביק עוד נשיקה רכה לצווארו של ביל לפני שהתרומם ממנו לגמרי ונשכב לצידו, תוקע את מבטו בתקרה. "אוקיי, אוקיי...".

ביל התיישב על המיטה במהירות, מסדר את שיערו ומפנה את מבטו אל טום, "בוא נלך מכאן".

"למה?" טום העביר את מבטו אל ביל, מגחך. "דווקא נחמד פה".

ביל גלגל את עיניו, "נו טום".

טום צחקק ומשך בכתפיו, שולח את ידו למפשעתו של ביל, תופס באיברו מבעד לג'ינס הצמוד שלו. "אתה גם ככה לא זקוף מספיק".

עוד אנחה שקטה ברחה מבין שפתיו של ביל, "תהיה בטוח שעד שנהיה אצלך אני אהיה יותר מידי זקוף" הוא קם מהמיטה, מתקדם לכיוון הדלת.

טום הניד בראשו ונעמד על רגליו גם הוא, מתקדם אחרי ביל, "ואם לא?".

ביל גיחך, מסתובב אל טום ומלקק את שפתיו בעודו פותח את מנעול הדלת, "אז תגרום לי".

"טוב, נו" טום גיחך ופתח את הדלת, מתקדם לאורך המסדרון לכיוון המטבח בחזרה, "תיפרד מאימא שלך, אתה ישן אצלי היום".

"תגיד לי, טומי, כמו מה אני נראה לך, איזה מתנחל?" ביל תקע בטום מבט משועשע, "רק חסר שאני אביא מזוודה ואעבור לצמיתות".

"אתה מוזמן" טום משך בכתפיו ותחב את ידיו בכיסי הג'ינס הגדולים שלו.

"אין בעיה אני עובר אלייך" ביל שלח אל טום חיוך מתוק.

"בוא" טום החזיר לו את אותו החיוך ונצמד לגופו, "אבל זה אומר שאתה תצטרך להיות רק איתי...".

ביל גיחך והדביק לטום נשיקה רכה לפני שנכנס למטבח, שם אימו עמדה עם מספר דודות שלו וארגנה את המטבח לאחר הארוחה, את קולות הגברים מלווים בקול של שופט כדורגל מהטלוויזיה היה אפשר לשמוע מהסלון.

"טוב אמא, אני הולך לישון אצל טום אני אחזור מחר".

"את לא ישנת בבית שבועות, ביל! אני לא מוכנה לזה. כל יום אתה והבחור הזה משתובבים לכם ואני אמרתי לך כבר שאני לא מרשה לך לישון עם אנשים באותה המיטה!".

ביל צחק, את זה כולם יכלו לשמוע, "אמא, אל תעשי לי בושות".

"אתה חושב שזה מצחיק?! אתה נשאר היום בבית, ביל, וזה סופי. אני לא מוכנה שתלך עם הבחור הזה".

"וואי אמא! אני עוד מעט בן 18 את לא תגידי לי מה לעשות!".

"אני ועוד איך יגיד לך מה לעשות! אתה שלי! אתה יצאת ממני, אני יכולה להגיד לך מה לעשות! אני-".

"ביי אמא!!! אני אתקשר בבוקר!" ביל כמעט צרח כדי להתגבר על קולה של אימו, יוצא מהמטבח במהירות.

טום הניד בראשו וגיחך, תופס בידו של ביל, "היא לא אוהבת אותי...".

"היא כן היא פשוט לא מגיבה כ"כ טוב לבחורים חדשים" ביל גיחך גם הוא, מתקדם לכיוון דלת הבית ומניד בראשו אל עבר הדודים שלו שישבו על הספות בסלון עם בירות וצפו בטלוויזיה, חלקם הסתכלו עליהם באימה עצורה. ביל רק צחקק ושלח אליהם חיוך מתוק, מצמיד את טום אליו מאחור.

טום נאנח וצחקק, מהדק את אחיזתו על ידו של ביל, "ברור, עם איך שאתה מתנהג!".

"אני מתנהג מעולה בניגוד לבהמות האלה, כאילו וואי אני סקסי ואוהב בנים והם מכוערים רצח, מצמיחים כרס בירה, מזילים ריר על הספה ואוהבים בנות, מה טוב יותר?" ביל גיחך ופתח את דלת הבית, לוקח את התיק שלו על כתפו וממהר לצאת משם, מושך את טום אחריו, "וזה לא שיש לה בעיה ספציפית איתך פשוט... איך אני אגיד את זה... היא כבר יודעת שכשאנחנו הולכים לישון זה לא בדיוק רק למטרה של לישון. היא לא כ"כ אוהבת את זה. בעיקרון את איך שאנחנו עושים את זה, היא עוד בסרטים שאני צריך להיות עם בנות".

טום גיחך והניד בראשו, נאנח בשקט, "ואם אני אבטיח לה שאנחנו רק הולכים לישון...?" הוא ליקק את שפתיו, מגחך שוב, "ואת זה שאף אחד אחר לא 'ילך לישון' איתך...?".

"אני לא בטוח שזה יעזור" ביל שלח אל טום חיוך מתוק בזמן שמשך אותו אחריו בשביל לכיוון המכונית, "היא פשוט תמצא תירוץ אחר. כנראה פשוט לא מתה על העובדה שאני מעדיף בנים".

טום הנהן ופתח את דלת המכונית, נכנס למושב הנהג, "כנראה... או שהיא פשוט הבינה שאני לא אנושי".

"טוב, אתה כזה מתוק, איך אפשר להתעלם מזה?" ביל נכנס גם הוא למכונית, רוכן לכיוונו של טום ותופס את פניו כמו ילד קטן, מדביק לו נשיקה על לחיו.

טום סובב את פניו לכיוונו של ביל והדביק את שפתיו לשלו, מניח את ידו על ירכו של ביל, "בלתי אפשרי".

ביל הניח את ידו על זו של טום, מתנתק לאחר שהדביק לו נשיקה רטובה וארוכה על שפתיו, "איך ההורים שלך בקשר לזה?".

טום משך בכתפיו, "הם אוהבים את מה שעושה אותי מאושר".

"אני עושה אותך מאושר, טומי...?" חיוך עלה על שפתיו כשטום יצא לאחד הכבישים הצדדיים בדרך לבית שלו.

טום הנהן ותקע את מבטו בשמשה, נשען לאחור, "אתה כבר יודע את זה".

"איך אני יכול לדעת אם אתה לא אומר?" ביל הביט על טום בהרמת גבה, מלטף את ירכו ומתקרב לאזור מפשעתו.

טום בלע את רוקו, מושך בכתפיו, "טוב, תשאל אנשים אחרים מתי הם ראו אותי מחייך בפעם האחרונה..." הוא גיחך.

"מתי חייכת בפעם האחרונה?" ביל שאל בחיוך קטן, ממשיך ללטף את טום.

טום צחקק וגלגל את עיניו, מאיץ את קצב נסיעתו, "אתה בנאדם מעצבן".

פרק 21:

טום עצם את עיניו, נשען לאחור על הכיסא שלו, בועט קלות ברגלו של אחיו. הוא היה עכשיו  בקפיטריה של בית הספר וכמו תמיד, הם כמובן לא לקחו אוכל. כבר מעל 10 דקות שהוא שמע את הקולות של ביל, גיאורג ואנדריאס, והוא הרגיש שהוא פשוט לא יוכל לשלוט בעצמו לעוד הרבה זמן. התחשק לו פשוט לרצוח אותם באותו הזמן והוא ידע שאם הם לא היו חשובים לביל- זה היה קורה. הוא כיווץ את ידיו לאגרופים וזז באי נעימות על הכיסא בעוד אחותו שלחה אליו חיוך מנחם. גם כן היא והחיוכים שלה.

לאחר כמה זמן הם נכנסו לקפיטריה, טום אוטומטית הרים את מבטו הרצחני והמלא שנאה אליהם. הוא בחן אותם במבטו, הוא הרגיש כ"כ מאוכזב מביל. ביל התנהג כאילו מערכת יחסים פתוחה זה אומר פשוט ללכת ולהזדיין עם כל בנאדם שהוא לא הוא.

ביל נאנח בשקט, מסדר את שיערו שהיה קצת פרוע ומתיישב לצד גיאורג ואמנדה, מלקק את שפתיו שהתנפחו מעט, ראו שהוא בהחלט ניסה לטשטש את הצוואר שלו עם כמות מסחרית של מייק-אפ. הוא רק נשען קדימה על השולחן, מניח את ראשו על ידיו ומשפשף את עיניו.

טום באותה השנייה הרגיש שהוא ממש... נגעל להסתכל עליו. הוא נעמד ומבלי לחכות יותר מדיי תפס בתיקו שהיה לגמרי ריק ויצא הקפיטריה בהליכה מהירה ועצבנית.

עברו עשר דקות בערך והעובדה שטום לא חוזר הטרידה את ביל. הוא לחש באוזנו של גיאורג שיפגוש אותו בכיתת הביולוגיה אחרי ההפסקה וקם במהירות מהשולחן, מתחיל להתקדם לכיוון מבנה בית הספר.

הוא שאל מספר אנשים אם ראו את טום, הסתבר לו שהכיוון הכללי שלו זו כיתת ספרות מודרנית. הוא התקדם לכיוון, הייתה לו הרגשה רעה, משהו כבד בבטן. הוא ידע שהוא לא צריך אבל הוא בכל זאת המשיך ללכת, לעזאזל עם טום, הוא ידע שהוא הולך לבוא אחריו.

הוא לקח נשימה עמוקה, פותח את דלת הכיתה באיטיות ובמבט הראשון שזרק פנימה הוא קפא.

טום רוכן קדימה, מתכופף לכיוון השולחן וצ'ייס... מזיין אותו?! ביל שפשף את עיניו, נוכח לדעת שעיניו לא מטעות אותו והוא כנראה גם לא חולם. בחילה התקיפה את בטנו, טום לא באמת עושה לו את זה... החלומות הכי רטובים של ביל היו לזיין את טום! הוא פשוט לא יכל להאמין.

טום עצם את עיניו ונאנח בקול, נותן לצ'ייס להלום בו בחוזקה, להגשים את החלום הכי רטוב של ביל. גם את שלו, מסתבר. טוב, לא היה בנאדם שלא נמשך לטום. הוא היה מושלם. הוא לחש את שמו והרים את מבטו אל ביל, תוקע אותו בעיניו. הגיע המן שגם הוא... 'ייהנה' מהמערכת היחסים הפתוחה הזאת, לא? ביל רק פגע בו מהתחלתה.

ביל לקח עוד נשימה עמוקה בשביל לאזור את הכוחות להסתובב וללכת משם, המבט של טום צרב לו, הלב שלו התכווץ ויחד עם גל של גועל בא גם אחד של כאב. לתת למישהו לזיין אותך היה אחד הדברים הכי אינטימיים וטום פשוט בחר לעשות עם סתם מישהו. מישהו שהוא לא ביל. הוא התרחק משם במהירות, נותן לדמעות להציף את עיניו, נתקל בגיאורג במסדרון, הוא בא לחפש אחריו. לפעמים ביל פשוט כ"כ הודה שיש לו חברים כאלה טובים. גיאורג תמיד היה שם בשבילו. הוא יבב בשקט והתכווץ בחיקו, נותן לגיאורג לעטוף אותו בזרועותיו, "הוא כזה מזדיין, אני לא הייתי עושה לו דבר כזה...".

גיאורג נאנח וליטף את גבו של ביל, הוא לא יכל שלא לחשוב על ביל בסיטואציה בה הם היו מקודם... הוא בהחלט ניסה לרסן את עצמו. "אבל ביל... אתה עושה את זה גם, אתה יודע..." הוא מלמל בשקט, בכל זאת ממשיך ללטף את גבו של ביל.

"אף אחד לא עשה את טום קודם!" ביל יבב לחזהו של גיאורג, "לפחות לא בדור ה-" הוא לא יכול לומר את זה. אף אחד לא יודע שטום חי... טוב, דורות. "-ואני רציתי שייקח את זה בזמן שלו, אני לא יכול ללחוץ.... א-אבל כ-נראה שהוא ה-החליט שאני לא מספיק ט-טוב בשבילו...".

"ביל...". עם כמה שגיאורג רק חיכה לשנייה בה טום וביל ייפרדו, הוא לא יכל שלא לומר לו את מה שהוא חושב. זאת הייתה מערכת היחסים שלהם. הם היו כנים אחד עם השני, במיוחד כשזה הגיע לדברים כאלו. "אתה היית עם... הרבה אנשים מאז שהתחלתם את ה-'מערכת יחסים הפתוחה' הזאת. אני לא חושב שהוא היה עם אנשים... לפחות לא בתדירות שאתה היית. הוא בסך הכל רוצה להחזיר לך".

"לא ככה!" ביל כיווץ את אגרופיו על החולצה של גיאורג, דמעותיו יורדות בקצב מעיניו, "זה נוראי, גיאורג, גם אלף בנות שהוא היה מזיין לא שוות את זה, זה לא שעשיתי עם מישהו אחר משהו שאני לא עושה איתו... הוא כזה חרא...".

גיאורג נאנח ותקע את מבטו בקיר מולו, מניד בראשו, "רוצה ללכת הביתה?".

"בוא נלך..." ביל מלמל, מתנתק מגיאורג באיטיות אך נשאר בחיקו כדי שיחבק אותו אליו, הוא היה צריך את זה.

טום דפק על דלת ביתו של גיאורג ונשען על משקוף הדלת, משחק בקופסה קטנה שהחזיק בידו. למרות מה שקרה, הוא לא יכל פשוט לא לדבר עם ביל... הוא אוהב אותו.

גיאורג פתח את הדלת, נראה מעט מופתע לראות את טום בכניסה, "אני מניח שאתה רוצה לראות את ביל".

"כה" טום כחכח בגרונו והרים את מבטו האדיש אל גיאורג, תוחב את הקופסה הקטנה בכיס הג'ינס הגדול שלו. "אפשר?".

"ביל!" גיאורג הפנה את ראשו לכיוון הסלון למרות שלא יכלו לראות אותו משם, "טום פה!".

ביל שבדיוק היה עסוק בלאכול את גלידת השוקולד של גיאורג ובין השאר כל דבר אכיל שיכל למצוא, יבב לעצמו, לא מספיק הוא היה במצב רוח ירוד במיוחד והיה עסוק בלהשמיץ את טום במשך כל היום, עכשיו הוא גם צריך לראות אותו. "אני לא בבית!".

טום גלגל את עיניו ודחף בעדינות את גיאורג, נכנס לביתו. הוא התקדם לכיוונו של ביל שפשוט רבץ על הספה ונאנח, "היי, בילי...".

ביל נאנח במין זלזול, לא מגיב ומתכווץ אף יותר על הספה, מושך את רגליו קרוב יותר אליו ומלקק את הגלידה בכף העמוסה, האיפור שלו היה לגמרי מרוח על פניו והאמת שזה ממש לא הטריד אותו עכשיו בדיוק כמו שלא הטריד במשך כל היום. הוא המשיך לבהות בטלוויזיה.

טום התיישב לצידו של ביל בצמוד אליו בעוד גיאורג הודיע לשניהם שהוא עולה לחדרו. הוא הניח את ידו על ירכו של ביל והדביק נשיקה רטובה ללחיו, "בתאבון".

ביל גלגל את עיניו הפעם, גורר את עצמו רחוק מטום בלי להוציא מילה, עיניו לא ניתקות מהטלוויזיה, הוא המשיך לאכול את הגלידה. בכל מצב רגיל הוא בטח היה מתאבד בידיעה שאכל ביום אחד את כמות הקלוריות שהוא מרשה לעצמו לאכול בחודש.

"טוב, ביל, אל תעשה עליי את הפוזות שלך. אני פאקינג סופג כל יום עם מינימום שלוש זיונים שלך ושותק. אמרנו מערכת יחסים פתוחה, לא?!". עכשיו הבעתו של טום כבר הפכה לעצבנית יותר.

"אתה יודע שזה לא אותו הדבר" המבט של ביל יכל לשרוף באותם רגעים, הוא תקע אותו כ"כ חזק בטלוויזיה עד שראייתו היטשטשה, הריסון העצמי שלו באותם רגעים עבד שעות נוספות.

"זה בדיוק אותו דבר. אתה חושב שכיף לי לשמוע אותך כל פעם גונח כשמישהו אחר דוחף בך ולחשוב רק על זה גם כשאני איתך?!" טום כיווץ את מצחו, בולע את רוקו, "טוב, זה לא כזאת הנאה! זה הגיע לך!".

"זה לא מגיע לאף אחד. זאת הייתה הפעם הראשונה שלך וגם אם לא אז אולי הראשונה באיזה אלף שנה" ביל אמר בקול חדגוני וחסר רגש, קם מהספה באיטיות, לוקח את הגלידה ואת שמיכת הפליס שהתכסה בה על כתפו, "אני מניח שאני אראה אותך מחר".

טום גלגל את עיניו שוב, הוא לא התכוון להתחנן לביל שיסלח לו. זה הגיע לו. כ"כ כאב לו על כל הפעמים שביל עשה לו את זה... ולמרות שכאב לו גם להרגיש את הכאב של ביל, הוא ידע שאסור לו להתחרט על זה. הוא תחב את ידו לכיסו וזרק על הספה את אותה הקופסה הקטנה בה שיחק לפני שנכנס לבית ומיהר לצאת מהדלת הראשית, טורק אותה אחריו.

ביל נאנח בתסכול, הכאב חוזר להציף אותו והוא זרק את עצמו שוב על הספה. "אאוץ'..." הוא מלמל, מתרומם מעט כדי לבדוק על מה התיישב. מופתע, הוא גילה קופסה קטנה ומהודרת בצבע אדום, היה לו כמעט ברור מה יש בפנים. הוא היה יותר מידי עצבני בשביל לשים לב... הוא ידע שטום החזיק משהו. הוא סובב את הקופסה כמה שניות, מפחד ממה שיש בפנים, תחושת חמימות ואולי מעט פחד תוקפים את בטנו ומשתלטים עליו. טוב, הוא לא חייב לקפוץ למסקנות מהר כ"כ.

הוא פתח את הקופסה באיטיות, נשימות נעתקת מחזהו כשנגלתה לפניו אחת הטבעות היפות וסביר להניח היקרות ביותר שראה. הוא נשך את שפתיו בחוזקה, זה היה נוצץ עד שהסתנוור. לוקח את הטבעת בידיו בעדינות, הוא סובב אותה באיטיות כדי לסקור את כולה, מופתע לגלות את האותיות,T.B. ILU'' חרוטות מאחור. לא היה צריך להיות גאון בשביל להבין מה זה אמר. דמעות קטנות חזרו לגלוש במורד לחייו, שפתו התחתונה רעדה והפעם לא מכעס או מכאב קורע לב, ליבו רטט מהתרגשות. הוא ענד את הטבעת על אצבעו, בטוח שהוא לא הולך להוריד אותה אף פעם. "פאק....".