פרק 12ל
פרק 12:
טום התיישב ליד הבר ושילב עליו את ידיו, מכווץ את מצחו. המוזיקה הייתה רועשת מדיי והוא הרגיש שהוא לא יעמוד בזה. הוא הזיז מעט את רגליו, מתכווץ על הכיסא בעודו משחק באצבעותיו, מנסה להיראות בסדר. הוא השתדל להסתובב ולהסתכל על ביל בין לבין, למרות שיכל לשמוע מה עשה.
ביל נצמד אל טום בחיוך מתוק לאחר שרוקן את השוט השני שלו, מרגיש מעט מסוחרר, "תרקוד איתי" הוא תפס את ידו.
טום חייך אליו חיוך קטן ונעמד על רגליו, נצמד אל ביל ומושך אותו לכיוון הרחבה, "אל תשתה יותר מדיי..." הוא תקע בו מבט משמעותי ומייד לאחר מכן צחק.
"ממ... אז מה הטעם" ביל גיחך, מושך את טום אחריו בין כל האנשים, הוא תמיד אהב להיות במרכז. במרכז הרחבה, במרכז תשומת הלב, במרכז העניין. במרכז.
טום גיחך, "אני אשאר הפיכח היחיד פה...!" הוא הסביר והניח את ידיו על מותניו של ביל, מלקק את שפתיו. כמובן שגם שם הוא זכה למלוא תשומת הלב. הוא פשוט היה יפה מדיי. וביל היה בהחלט תוספת.
ביל גיחך, זה לא הכיוון שהוא חשב עליו. הוא הסתובב עם גבו אל טום, נצמד אליו ודוחף את ישבנו על איזור מפשעתו, הוא החל לנוע כנגדו בתנועות איטיות, אך כאלה שתאמו את השיר הקצבי שהתנגן ברקע, מותח מעט את צווארו כנגד כתפו של טום.
טום צחקק ותקע את מבטו בעיניו של ביל, מרים גבה. הוא לא זכר את הפעם האחרונה בה בילה במועדון בכלל... הוא הניח את ידו על מפשעתו של ביל מבלי לחשוב יותר מדיי על מעשיו וליקק את שפתיו, ביל שלו בכל מקרה. הוא דחף את מפשעתו כנגד ישבנו של ביל, מתחיל לזוז גם הוא בקצב המוזיקה. אומנם לא בתנועות חושניות כמו אלה של ביל.
עברו רק דקות ספורות לפני שכריסטי, ידידה טובה מאוד של ביל, אולי ממבט ראשון אפילו יותר מידי טובה... הגיחה מבין כל האנשים שבהחלט תקעו בשניים מבטים, כנראה שגם אף אחד מחבריו של ביל לא פספס אותם. ולעזאזל, הם היו הדבר הכי לוהט במועדון ובלי להגזים, אפילו בכל ניו-יורק. היא נצמדה אל ביל מקדימה, כמו שתמיד נהגו לעשות, בכל זאת הם רקדו בקבוצות, וביל רק שלח אליה חיוך קטן ותפס במותניה, מושך אותה קרוב אליהם.
טום אוטומטית דחף את ביל קרוב יותר אליו במעין רכושניות, מה שגרם לידו להדק את אחיזתו על מפשעתו. הוא תקע באותה הבחורה מבט והרים גבה. טוב, היא הייתה יפה... והיה לה גוף סקסי... אבל שום דבר לא באמת הצליח לגרות אותו באותה השנייה כמו ביל. הוא רכן אליו ולחש באוזנו שהוא רק שלו, רק על מנת להזכיר לו את העובדה הזאת ונשק על צווארו.
ביל נשך קלות את שפתיו בעוד הבחורה נלחצה אל גופו קרוב יותר, הוא יכל כמעט להרגיש את שדייה כנגד חזהו, זה לא שזה כ"כ הפריע לו. בכלל, הוא היה די מגורה מהעבודה ששני אנשים כ"כ פאקינג סקסיים רוקדים בצמוד אליו. הוא תמיד חשב שכריסטי הייתה יפה וטום... לעזאזל, בשביל טום המילה 'יפה' הייתה לגמרי מזלזלת.
טום, שהרגיש את ביל בצורה טובה מדיי, עיקם מעט את שפתיו. הוא לא החצין את זה, אבל הייתה לו קנאה לביל כמו שלא הייתה לו כבר הרבה שנים... הוא לא אהב לחשוב על העובדה שיש מישהו בעולם הזה חוץ ממנו, שביל חושב עליו בכלל. הוא המשיך רק להדק את אחיזתו עליו ולהצמיד אותו אל גופו כמה שיותר במן רכושניות, כמעט ולא זז מאחוריו.
כנראה שהרכילות התפשטה מהר בקרב הידידות של ביל כך שכל החבורה עברה לרקוד לצידם במהרה, בכל זאת, זה היה מרכז תשומת הלב. לא עבר יותר מידי זמן לפני שאפילו ביל יכל להרגיש את הקנאה באוויר, האקס של ביל, ממש לידם, נראה זועם. הוא התקדם לכיוונם והזיז בעדינות את כריסטי שעברה להימרח מעט על השניים מהצד, ראו שהיה לה עניין מאוד גדול בהם. הבחור החל לרקוד בצמוד אל ביל, תופס את מקומה של הבחורה.
טום הרים גבה. אפילו לו היו גבולות... הוא סובב את ביל אליו ותקע מבט משמעותי בעיניו, "בוא איתי לשירותים".
ביל תקע בטום את מבטו, הוא היה מעט מסטול מהאלכוהול ולא כ"כ מרוצה מללכת משם. הוא די נהנה מהפלרטוטים האלה. הוא רק משך קלות בכתפיו ונתן לטום לגרור אותו משם.
טום גלגל את עיניו כשהוא נכנס לשירותים והחל ללכת קדימה ואחורה, תופס במצחו, תוקע מבט עצבני ברצפה, "אתה רוצה ללכת?". כשהוא היה עצבני החשק שלו לאכול גבר וזה לא היה סימן טוב...
"למה שאני ארצה ללכת? אנחנו בקושי שעה וחצי פה" ביל נשען על אחד הקירות ליד הכיור האחרון, "למה? אתה רוצה?".
"לא מתאים לי כל הפלרטוטים האלה!" טום נעצר לשנייה, מיד חוזר ללכת הלוך ושוב.
"אנחנו רק רוקדים" ביל משך בכתפיו, "מה אתה כזה כבד".
"אני יודע שאתה אוהב את זה".
"לא הכחשתי שאני אוהב את זה" ביל השיב בכנות, "זה נחמד והכול וזה מה שעושים פה".
טום נאנח. אוקיי, אם ביל כ"כ אוהב לעשות את זה, למה שגם הוא לא ירקוד עם אחרים? הוא הרי ידע שכל אחד במועדון הזה רצה אותו. "טוב".
"אם אתה לא רוצה אז אפשר ללכת" ביל הציע, "אנחנו פשוט רגילים".
"זה בסדר, ביל..." מלמל טום והתקדם לכיוון היציאה מהשירותים, "אתה יכול לחזור להשתרלל" הוא גיחך לפני שנעלם בחזרה לכיוון רחבת הריקודים.
ביל רק משך קלות בכתפיו לפני שחזר אל רחבת הריקודים, הוא כבר אמר לטום מה הוא חושב וכל עוד טום בסדר עם זה, אז זה אפשרי מבחינתו. הוא התקדם לכיוון אותה החבורה, מופתע לגלות את טום רוקד בצמוד לכריסטי. לפאקינג כריסטי! ביל לא ידע איך לקרוא להרגשה שמילאה אותו. זאת לא הייתה קנאה. זה היה רצון להרוג את כריסטי. הוא התקדם לכיוונו של בראיין, האקס שלו ואותו האחד ממוקדם. הוא היה נראה פשוט מדהים, המראה שלו היה מה שחיבר בינו לבין ביל מלכתחילה. שיער חום בהיר, עיניים ירוקות, מבנה גוף שרירי אף לא שרירי מידי, שיזוף מושלם. ביל שלח אליו חיוך קטן לפני שנצמד אליו, עובר לצד טום לפני כן, הוא ידע שהוא שומע אותו, גם אם רק לחש מרחק גדול מאוזנו, "הכוונה הייתה לרקוד עם בן הזוג ועם עוד מישהו בנוסף, ככה אנחנו רגילים. אבל אם זה מה שאתה רוצה...".
לאחר עוד כמה דקות של ריקוד חושני בין כריסטי לטום, ביל יכל להבחין בכך שכריסטי גוררת את טום לכיוון השירותים, וטום לא נראה מתנגד במיוחד. טום ידע שהוא לא הולך לעשות איתה דבר מלבד לומר לה שהוא מאוד מצטער ולפנות לכיוון המשתנות, הוא רק רצה לראות מה ביל יעשה עם זה. הוא ידע שאם ביל ינסה לנקום, טום הולך לשבת לו על המצפון זמן רב. ובטח שלא יהיה לו אמון בו יותר. 'בני אדם', חשב לעצמו בתסכול, מגלגל את עיניו.
ביל מיהר להתנתק מבראיין, עיניו היו רטובות מהרגע הראשון שראה את טום והוא קיווה שאף אחד לא יבחין. למעשה, הוא דאג לכך. אבל עכשיו כבר לא היה לו אכפת. הוא לא האמין שטום מתכוון לעשות לו את זה.
הוא התקדם לכיוון השניים במהירות, נראה זועם ובאותו הזמן פגוע, לבסוף, לאחר תהייה בינו לבין עצמו, הוא החליט רק לחלוף על פניהם, מתחכך קלות בכתפו של טום ומסנן, "אתה כזה חרא...".
טום חייך חיוך קטן. הוא השתחרר מאחיזתה של כריסטי ומשך את ביל אליו, מחבק אותו אליו ונושק לצווארו, "רק רציתי לראות איך תגיב...".
"יופי, על חשבון הרגשות שלי" דמעה זלגה על לחייו, בעיקר מכעס, והוא מיהר למחות אותו, מנסה להשתחרר מאחיזתו של טום ומתפלא בכל פעם מחדש עד כמה חזק הוא היה, "נו עזוב!".
"אבל אני אוהב אותך, בילי..." טום חייך חיוך מתוק וחיבק אליו את ביל חזק יותר, נושק ללחיו הפעם, "אתה יודע שלא הייתי פוגע בך...".
"לא אני לא!" ביל המשיך להיאבק לעוד כמה שניות עד לבסוף הבין שבאמת אין לו סיכוי. הוא נאנח ונרגע באחיזתו של טום, "אני לא רקדתי עם אף אחד כמו שאתה רקדת איתה! אם אפשר לקרוא לזה לרקוד בכלל!".
"אתה אולי לא שמת לב, אבל כשרקדתי מאחוריך, רקדת כמו זונה..." טום עצם את עיניו, יודע שהוא צודק. הוא המשיך לחבק את ביל, "ואני קינאתי...".
"אני לא תפסתי לאף אחד בתחת ומיששתי ציצי!" גופו של ביל התקשח באחיזתו של טום, "אני רוצה לחזור למלון. אכפת לך?".
"לא, אני מת לעוף מכאן" השיב טום בכנות, מחייך חיוך קטן, "קודם תגיד לי שאתה אוהב אותי...".
"אני לא רוצה להגיד כלום. אני רוצה לחזור למלון ולישון" ביל גלגל את עיניו.
"תגיד לי שאתה אוהב אותי!" טום תקע את מבטו בעיניו של ביל, מחבק אותו חזק יותר.
"אני אוהב אותך" ביל נאנח וגלגל את עיניו שנית, "וזה לא אומר שאני לא כועס עלייך".
"תגיד את זה עם רגש..." טום חייך את חיוכו הממכר, חיוכו התרחב כשהוא הרגיש את כריסטי ממש מתפוצצת מקנאה, כך גם בראיין.
"נו דיי טום!" ביל ניסה להתרחק שוב, "תעזוב!".
"אם אתה כ"כ לא אוהב אותי..." טום גלגל את עיניו ושחרר את אחיזתו בביל, מתקדם ליציאה מהמועדון כשהבעתו האדישה חוזרת לפניו.
עברו רק שתי דקות והשניים כבר היו מחוץ למועדון, ביל התיישב על קצה המדרכה, על שפת הכביש שהיה ריק ממכוניות, בשעה הזו לפחות כולם היו כבר בתוך המועדונים, אף אחד לא נסע שם. הוא הוציא את הפלאפון מכיס הג'ינס שלו, מזמין מונית.
טום התיישב על החומה שהייתה לצד המדרכה, מביט על הירח, נושם עמוק את האוויר הנקי. כמובן שריחו של ביל תמיד הגיע אליו איכשהו. הוא נאנח, מכווץ את אצבעותיו לאגרופים קמוצים.
ביל לא הפנה את מבטו אל טום אפילו פעם אחת, השתיקה לא עניינה אותו, הוא היה מרוכז בכעס ובקנאה של עצמו. עברו רק מספר דקות עד שהמונית נעצרה מולו וביל מיהר לקום על רגליו, נכנס פנימה.
טום התיישב לצידו של ביל ואמר לנהג את שם המלון בו הם ישנו. הוא נשען לאחור ותקע בביל את מבטו החודר, הבעתו לא מביעה שום רגש, בדיוק כמו הימים הראשונים של ביל בכיתה.
ביל בלע את רוקו בקשיחות והשעין את ראשו על החלון, תוקע את מבטו על הרחובות שהחלו לעבור על פניהם, על השדרה שנסעו בה ועל הנערים והנערות השתויים שהלכו בחבורות. הוא לא העז להפנות את מבטו אל טום.
טום שלח את ידו לירכו של ביל וליטף אותה מעט. ביל לא יכל להישאר ככה כל הזמן... הם לא היו פה להרבה זמן וביל חייב להישבר בשלב מסוים.
ביל היה חייב להודות שאחרי סקס כמו שהיה לו עם טום כל מגע ממנו גרם לו להרגיש קצת חרמן. והוא בכלל לא אהב את זה. הוא לא הזיז את מבטו מהחלון, לוקח נשימה עמוקה. רק עוד קצת והם בחזרה במלון.
טום חייך חיוך קטן והתקרב מעט אל ביל, מעלה את ידו לכיוון מפשעתו. הוא הניח את ראשו על כתפו ועצם את עיניו.
"נו חאלס, טום..." ביל נשבר, מנסה להזיז את טום מעט אך לא נראה שטרח להשקיע בעניין יותר מידי מאמץ או רצון.
"מה יש...?" טום נאנח, יודע שהנהג מסתכל עליהם בעניין. הוא הרים את מבטו לפניו של ביל.
"מה נראלך?" ביל שאל בטון ציני, מעביר את מבטו אל טום בפעם הראשונה מאז נכנסו למונית.
"אז אתה תעשה פוזות עד שנחזור לבית?" טום גיחך בקרירות, מבטו בחודר לא זז מעיניו של ביל.
"אני יעשה פוזות עד מתי שיבוא לי" ביל הסיט שנית את מבטו מעיניו של טום, תוקע אותו הפעם בגב המושב שמולו.
"מה שתגיד" טום גלגל את עיניו והתיישר בחזרה במקומו, מוריד את ידו מביל. הוא ידע שאם הוא לא היה אוהב את ביל... סביר להניח שהוא היה פשוט רץ הביתה.
עברה רק רבע שעה וביל כבר היה בכניסה לחדר שלהם. הוא פתח את הדלת בעזרת הכרטיס המגנטי ונכנס פנימה, נאנח בהקלה כשהתיישב על המיטה וחלץ את נעליו.
טום הוריד ממנו את חולצתו ואת נעלי הספורט הגדולות שלו, מניח אותן בקצה החדר. הוא פתח גם את הג'ינס שלו וכיווץ את מצחו, הוא קיווה שלפחות בלילה הוא לא יצטרך להסתכל על ביל מרחוק במקום לחבק אותו עד שיתעורר.
ביל מיהר להפשיל מעצמו את המכנסיים הצמודים ולזרוק אותם הצידה, לא לפני שפתח את החגורה. הוא הוריד גם את חולצתו, נשאר רק בבוקסר וממהר לעלות על המיטה, נכנס מתחת לשמיכה ונשכב על הצד, מתכרבל מעט.
"אני יכול לפחות לשכב לידך?" טום נאנח והביט בביל, בולע את רוקו, מתקדם לכיוונו כשנשאר רק בבוקסר.
"תשכב..." ביל מלמל, תוקע את מבטו בקיר ממול. בזמן הנסיעה במכונית כעסו כן דעך, אבל הוא עדיין לא אהב את העובדה שכריסטי קיבלה יותר תשומת לב ממנו במועדון.
טום נאנח שוב ומלמל 'אוקי' שקט, נכנס מתחת לשמיכה לצידו של ביל, לא מתקרב אליו יותר מדיי.
ביל הסתובב אל טום, מעקם את שפתיו באנחה מיואשת, "אתה לא אוהב אותי".
"אתה יודע שאני כן" טום גלגל את עיניו, לא מביט בביל. "אשמתי שאתה אוהב לעשות יותר מדיי פוזות?".
"אני לא עושה יותר מידי פוזות" ביל גיחך ביובש, "אתה רקדת עם כריסטי כמו איזה זונה ואז התכוונת ללכת איתה לשירותים, מה נראה לך, שאני אחליק את זה?".
"אני התכוונתי להגיד לה שאני מצטער ולשלוח אותה בחזרה לרחבה, רק רציתי לראות אם תעשה משהו עם בראיין. אני לא באמת מתעניין בה, בניגוד אליך".
"לא אכפת לי מה התכוונת!" ביל תקע בטום מבט משמעותי, "אני נפגעתי בכל זאת וזה לא היה שווה את זה".
"אוקיי, גם אני נפגעתי כשהחלטת שטוב לך יותר לרקוד בקבוצה ולא רק איתי. אתה רואה אותי עושה פוזות?".
"לא אכפת לי אם לרקוד לבד או בקבוצה, טום! ואני אמרתי לך שלא חייבים אם אתה לא רוצה, אתה פשוט החלטת להמשיך עם זה!".
"כי אני יודע שאם הייתי אומר לא סתם הייתי מדכא אותך, ורציתי שתהנה מהלילה הזה".
"אז לא היית צריך ללכת לכריסטי!" הטון של ביל נהיה מעט עצבני יותר, "היית צריך להישאר איתי אם באמת רצית שאני איהנה מהלילה הזה".
"סליחה שהרסתי לך אותו..." טום מלמל בשקט ונשכב על צידו עם גבו מופנה לביל, מביט בקיר מולו.
ביל נאנח בשקט, לוקח נשימה עמוקה כדי להירגע לפני שחיבק את טום מאחור, מדביק לו נשיקה רכה על עורפו, "אני רק מקנא... אני מצטער, טומי".
טום הנהן ועצם את עיניו לשנייה. לא היה לו הרבה מה לומר, הוא כבר הצטער על מה שעשה. הוא רק חזר לתקוע את מבטו בקיר מולו.
"נו לפחות תסובב אלי..." ביל מלמל בשקט, נשכב בחזרה על גבו באנחה.
טום מיהר להסתובב אל ביל ולכסות אותו מחדש כשהוריד ממנו כמעט את כל השמיכה. הוא הביט בפניו, עדיין שותק.
ביל שלח אל טום חיוך קטן לפני שהדביק לו נשיקה רכה על שפתיו, קובר את פניו בצווארו ומתכרבל קרוב אליו, "אני אוהב אותך, טומי".
תגיבו(:
כבר בימים הקרובים עוד פרק, אני מבטיחה.
-עמית ונופר-
3333333>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Twincest Story
