לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Twincest Story


סקסי+סקסי= טווינסט. ביל וטום התאומים הנחשקים בטרוף מגרמניה. האמת מאחורי הסיפורים ^^

Avatarכינוי:  Twincest Story

בת: 32



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2009    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2009

Me, him and whatever you are. All the three of us פרק 11


 

פרק 11:

 

ביל גרר אחריו שתי מזוודות ענקיות כל הדרך מדלת ביתו של גיאורג, על השביל ואל מכוניתו של טום שחיכה לו בכניסה, נאבק איתן. הוא נראה טוב מהרגיל, לבוש באופנתיות ייתרה, לא כמו שהלך לבית הספר, כמובן. זה בהחלט היה שינוי. הוא הרים את משקפי השמש על ראשו לפני שפתח את דלת המכונית בהתנשפות, תוקע בטום מבט נוקב, "לא חשבת לעזור?".

טום חייך אליו חיוך קטן וצחקק, יוצא מהמכונית באיטיות משגעת, מתקדם לכיוונו של ביל, "אתה נראה טוב, בילי" הוא ליקק את שפתיו והרים את מזוודותיו של ביל, מניח אותן על המושבים האחוריים.

"כרגיל" ביל שלח אליו חיוך מתוק ומשך קלות בכתפיו, טורק אחריו את דלת המכונית ומתמקם במושב הנוסע.

טום מיהר להתיישב לצידו במושב הנהג וגיחך, מניד בראשו, "לא, אתה נראה יפה במיוחד..." הוא הסביר, מלקק את שפתיו שוב.

"הו תודה" ביל רכן כדי להדביק לטום נשיקת 'שלום' רכה על שפתיו כשהבין שעוד לא עשה זאת. הוא הוציא את הפלאפון שלו מתיק העור הלבן שלו.

טום נשך את שפתו התחתונה, מתניע את המכונית ונשען לאחור, "אז, בילי...".

"אז טומי..." ביל גיחך שקוע בפלאפון לכמה שניות, כותב SMS במהירות ומיד מחזיר את מבטו אל טום.

"למי אתה מסמס?" טום הרים גבה והפנה את מבטו אל ביל, נוסע לכיוון שדה התעופה.

"איימי. היא תפגוש אותנו עם כולם בשדה התעופה של ניו-יורק עוד כמה שעות, הם ייקחו אותנו למלון ואז נצא איתם בערב" ביל השיב, מניח את הפלאפון על המושב בין רגליו.

טום הנהן בחיוך קטן וחזר להביט בשמשה, מעביר את משקפי השמש שהיו על ראשו לעיניו. "אכלתי היום. אז... אתה יכול להיות רגוע".

"אני רגוע בכל מקרה" ביל שלח אל טום חיוך קטן, "זה אומר שאפשר להשתולל איתך במועדון?" הוא צחקק.

טום צחקק גם הוא והנהן, חיוכו מייד נמחק מפניו, "ברור. אבל אל תשתה יותר מדיי... אני לא רוצה שתשכח את הלילה הזה...".

ביל הביט על טום בהרמת גבה, מלקק את שפתיו, "לשכוח את זה שהשתוללנו כמו בהמות?".

"לא..." טום חייך חיוך סגור, מאיץ את מהירות הנסיעה שגם ככה הייתה גבוהה. "משהו טוב יותר".

ביל נשך קלות את שפתו התחתונה, "שהשתוללנו כמו בהמות והתמזמזנו כמו מטורפים?" הוא חשב שהוא מבין לאן הם חותרים והוא בהחלט אהב את הכיוון!

"אפילו טוב יותר..." טום נשך את שפתו התחתונה גם הוא, פוזל אל ביל למספר שניות.

"הו..." חיוך מבויש ועם זאת ספק ערמומי ספק מרוצה התפשט על שפתיו של ביל. נשען לאחור הוא העביר את מבטו אל הכביש, נחרד מעט, "טום, אתה יודע שזה שאתה לא יכול למות עדיין לא אומר שאני לא, נכון?".

"אני אציל אותך, ביל," השיב טום בטון מעט דרמטי וצחקק במתיקות, "אל תדאג, אני לא אעשה שום דבר שיהיה מסוכן בשבילך...".

"אני יודע שלא" ביל משך קלות בכתפיו, "אבל אתה יודע... זה פאקינג מטורף לנסוע במהירות כזו".

"זה איטי..." השיב טום בשקט, מאיץ את מהירות הנסיעה למספר שניות לאחר שבחן את הכביש. "זה, נקרא מהר...".

"אמלה טום!" ביל קבר את פניו בידיו, מציץ רק מעט מידי פעם מבין אצבעותיו. הם ממש טסו. במהירות הזו הם בכלל לא צריכים לקחת מטוס, טום יכול לנהוג עד לניו-יורק והם יגיעו בדיוק באותו הזמן. "המכונית לא מסוגלת להגיע למהירות כזו!".

טום צחקק והאט את המהירות שוב, מניד בראשו, "היא דווקא כן... אני אוהב מכוניות מהירות".

"רואים!" ביל נשף מאפו מעט בכעס, "אתה משוגע. לא לקחת את התרופות שלך היום".

"אני לא יכול לקחת תרופות" הזכיר לו טום וגיחך, מושך בכתפיו.

"אז... אז... אכלת בנאדם משוגע וזה עולה לך לראש" ביל גיחך, תוקע בטום מבט משועשע, "אני לא מבין למה צריך לקחת טיסה אם אתה יכול לעשות ככה את כל הדרך".

"טוב, אני מניח שאני לא צריך להסביר לך את העובדה שבכבישים יש פקקים וסיבובים שלא כמו בשמיים, שפשוט טסים..." טום נראה משועשע גם כן. הוא ליקק את שפתו העליונה, מאיץ שוב את מהירות הנסיעה.

"טוב, אני בטוח שאתה היית מוצא פתרון!" ביל נשען לאחור וקיפל את רגליו אל בטנו, דבר שנראה כמו סוג של התכרבלות. הוא פיהק, "פאק, לא ישנתי כל הלילה".

"כן, טוב" טום העביר את מבטו אל ביל וסימן לו להתקרב אליו, "אז תלך לישון...".

"לא עכשיו, אנחנו מגיעים עוד כמה דקות מה הטעם" ביל גיחך והתקרב מעט אל טום.

טום הדביק נשיקה מהירה על שפתיו של ביל. הוא הבטיח לעצמו שכל עוד הריח של ביל לא עולה לראשו- דבר שהוא בהחלט התחיל להסתדר איתו- הוא יהיה קרוב אל ביל כמה שיותר.

עברו פחות מעשר דקות עד שהשניים הגיעו אל שדה התעופה, טום השאיר את המכונית באחד מהחניונים, מודע לכך שיש לה רק לילה אחד לחכות לו, בכל מקרה המקום היה עם שמירה של עשרים וארבע שעות בדיוק מהסיבה הזו.

ביל דחף את אחת ממזוודותיו אל ידו של טום לפני שהחל להתקדם אל הכניסה למקום, שולח אליו חיוך מתוק, "בוא כבר".

טום צחקק ולקח את המזוודה שלו ושל ביל, מרים אותם ומדביק את הפער שביל יצר ביניהם, "אל תאיץ בי...!".

"מדבר הבן אדם שיכול להרים פיל ולרוץ איתו אחרי" ביל גיחך, מגלגל את עיניו, "תהיה בשקט אני רוצה להספיק להסתובב בדיוטי".

"לא אנחנו לא מסתובבים בדיוטי פרי" טום גיחך, מניד בראשו.

ביל הסתובב אל טום במבט מלא בחרדה, נראה כמעט מבועת, "בטח שמסתובבים בדיוטי פרי!".

"לא" השיב טום בפשטות ומשך בכתפיו, ממשיך ללכת קדימה, "אני לא אוהב את המקום הזה".

"נו טומי..." ביל התבכיין, "אני חייב ללכת".

"מה כבר יש לך למצוא שם?" טום הרים גבה, נאנח, "אני אקנה לך מה שתרצה...".

"לא משנה" ביל החמיץ פנים, "הרסת לי את החשק".

טום נאנח בחיוך קטן. הוא התקרב אל ביל בחזרה ותפס בידו, "אוקיי, אוקיי... אני מוכן לסבול בשבילך כמה זמן".

ביל גלגל את עיניו, "מסכן, איך אתה הולך לסבול".

טום צחקק, "אני יודע..." הוא השיב, נאנח. הוא יכל להרגיש שהוא אכזב את ביל. הוא לא רצה לעשות את זה... "נו, אל תהיה כזה... אני אוהב אותך".

חיוך עלה על שפתיו של ביל והוא הפנה את מבטו אל טום, "גם אני אותך".

"יופי אז בוא נלך" טום צחק במתיקות וחזר לגרור את המזוודות אחריו.

 

 

ביל זרק את עצמו על המיטה בחדר המלון, חבריו של ביל בדיוק הורידו אותם שם. "הו אלוהים, אני כולי תפוס".

טום התיישב לצידו וגיחך, מושך בכתפיו, "לשחרר אותך?" הוא ליקק את שפתיו.

"אתה מוזמן" ביל נאנח בכאב, מסתובב על בטנו, "הטיסה הזאת הרגה אותי, טומי...".

טום גיחך, "מסכן שלי". הוא התיישב בעדינות על ישבנו של ביל כשרגליו לשני צידי גופו על המיטה והרים את חולצתו של ביל מעט, מתחיל לעסות את גבו.

ביל מיהר להפשיל מעצמו את החולצה, זורק אותה הצידה, "ממ... ככה יותר טוב?".

טום ליקק את שפתיו שוב, נאנח כשהריח של ביל נעשה ברור יותר, "הרבה יותר טוב...". הוא המשיך לעסות את גבו של ביל, לפעמים רוכן אליו ומדביק נשיקה רכה לעורפו.

ביל נאנח בשקט, מסתובב בחזרה על גבו כשטום סיים איתו אחרי עשר דקות לפחות, השרירים שלו באמת השתחררו, "אתה עושה את זה ממש טוב...".

טום הנהן בחיוך קטן, "אני טוב בהכול..." הוא הסביר ומשך בכתפיו, מתיישב לצידו של ביל, מתמתח.

"כן. אתה גם כולך צניעות" ביל גיחך, מניח יד על בטנו החשופה "אני רוצה ללכת לישון קצת לפני שנלך".

"אוקיי.." טום צחקק ונעמד על רגליו, "אני אוכל בינתיים ואז אתקלח...".

ביל הנהן, תופס את טום בחולצתו לפני שהספיק ללכת ומדביק את שפתיו לשלו. הוא בקושי נגע בו באותו היום וכשמדובר בטום מאוד קשה לעמוד בפיתוי.

טום פיסק מעט את שפתיו ודחף את לשונו לפיו של ביל, תופס בפניו בעדינות בעודו מעמיק את הנשיקה והופך אותה לסוערת יותר. הוא עצם את עיניו, הוא אהב לדעת שביל נהנה מזה.

ביל התנתק מטום אחרי שניות ארוכות, פוקח את עיניו באיטיות ומלקק את שפתיו, "תעיר אותי בתשע" הוא הדביק לו עוד נשיקה אחרונה על שפתיו והתחפר בין השמיכות.

 

בדיוק בשעה תשע בערב טום התיישב בעדינות על ביל, זז מעליו. הוא רכן אליו ונשק לצווארו, מחזיק את עצמו לא לנשום עמוק, למרות שלא היה רעב. "בילי..".

ביל פקח את עיניו באיטיות, נושך קלות את שפתיו ומביט על טום שנע מעליו, גורם לו לא להיות היחיד שמתעורר, "טומי...".

טום חייך חיוך מתוק והתרומם מעט, מלטף את חזהו של ביל, מביט בפניו. "יש לך פה קפה... אם תרצה".

"ממ..." ביל שפשף את עיניו, מפהק, "טוב שמן, קום, אני צריך להתקלח".

טום גיחך והתרומם מביל, מתיישב לצידו ומביט בפניו. הוא נשכב על המיטה לבסוף והדליק את הטלוויזיה, מקפל אליו את אחת מרגליו ומניח את ידיו על בטנו החשופה.

ביל קם מהמיטה ופשט מעצמו את מכנסיו, מגחך כשהבין שנרדם איתם, הוא נשאר בבוקסר והחל להתקדם לכיוון חדר האמבטיה, מוריד אותו מגופו בדרך.

טום ליקק את שפתו בעודו פוזל אל ביל מדיי פעם. הוא צחקק, "אם אתה צריך עזרה, אתה יודע...!".

ביל צחקק, מסובב אל טום את מבטו שנייה לפני שנכנס אל חדר האמבטיה, "אתה יודע שאתה מוזמן לעזור" עם המילים האלה הוא נעלם בחדר, משאיר את הדלת פתוחה אחריו.

וטום לא חיכה שנייה לפני שסגר על שניהם את הדלת והוריד ממנו את הבוקסר שלבש על גופו. הוא חייך אל ביל חיוך פלרטטני ונשם עמוק, מתקרב אליו ומלקק את שפתיו שוב, "מים פושרים...".

ביל פתח את זרם המים במקלחון, מכוון אותם כפי שטום ביקש לפני שנכנס פנימה, שולח אל טום חיוך קטן ומפתה לפני שנכנס תחת זרם המים, מותח את צווארו לאחור כדי שהמים ישטפו את כולו.

טום לא יכל שלא להעביר את ידו על איברו. לראות את ביל ככה היה פשוט... מגרה. הוא נכנס למקלחון מיד אחריו וסגר עליהם את דלת הזכוכית, נצמד אליו ונדבק לשפתיו.

ביל נדבק אל קיר השיש הקריר שמאחוריו באנחה שקטה, מושך את טום אליו ומשלב את ידיו מאחורי צווארו, מצמיד אותו אפילו קרוב יותר. הוא אף פעם לא הרגיש את טום כ"כ קרוב.

טום התחכך באיברו של ביל והניח את ידיו על ירכיו, מלטף אותו בעוד את הנשיקה הפך לחושנית יותר. מלאת תשוקה.

ביל נאנח בשקט אל פיו של טום, הם בילו דקות ארוכות של נשיקות לוהטות, מעברים ידיים אחד על השני כאילו לא יזכו לעשות זאת עוד לעולם, לומדים אחד את הגוף של השני. לבסוף ביל התנתק מטום בהתנשפות, הוא פקח את עיניו באיטיות וליקק את שפתיו האדומות והנפוחות, רק מביט בטום ברעב. הוא יכול לקחת את זה מכאן לאן שהוא רוצה.

טום תקע בו את אותו המבט בערך, עד כמה שזה היה אפשרי עם עיניו של טום שלא נהגו לשדר כל סוג של רגש... הוא הרים את ביל אליו והדביק אותו לדלת הזכוכית של המקלחון, מדביק את שפתיו בחזרה לשלו בעודו כורך את רגליו של ביל סביב מותניו. הוא התנתק ממנו וליטף את ישבנו, מרים שוב את מבטו אל עיניו, "אני רוצה את זה".

ביל נשך קלות את שפתיו, עיניו נראות מלאות תאווה אף יותר, "אני רוצה אותך בתוך זה כבר המון זמן".

"אבל אני לא רוצה להכאיב לך..." לחש טום, למרות הכל. הוא היה כ"כ חם... לא משהו שביל יכל להרגיש, אבל הוא רצה אותו יותר מתמיד. והיה בטוח בזה יותר מתמיד. הוא הולך להיות היום עם ביל, לא משנה מה.

"אתה לא תכאיב לי" ביל תקע בו עוד מעט רעב ומלא תשוקה, כאילו מאיץ בו לעשות כבר משהו. הוא לא יכל לסבול המתנה של אפילו עוד רגע אחד, הוא כ"כ רצה את טום.

טום הנהן, בולע את רוקו בקשיחות. הוא ידע שלביל זה לא מפריע, הוא עבר לא קצת... אבל מצד שני ידע שלאף אחד מהקודמים של ביל לא היה איבר בגודל שלו. הוא הוריד אותו ממנו באיטיות, לא עבר זמן יותר מדיי רב עד שהתנועות האגרסיביות שלו חזרו. הוא סובב את ביל עם גבו אליו והדביק אותו לזכוכית בחזרה, נושק לעורפו ומלטף את ישבנו, נאנח בשקט באוזנו. הוא הכניס את ידו בין הלחיים של ביל ודחף אצבע אחת לתוכו, מלקק את שפתיו.

אנחה שקטה ברחה מבין שפתיו של ביל, הוא נתן לעצמו שניות ספורות להסתגל לתנועות אצבעו של טום לפני שפצה את פיו, "עוד אחת".

וטום מיד דחף עוד אצבע לישבנו של ביל, מחייך חיוך קטן. הוא עבר לנשק את כתפו, מלטף אותו בידו השנייה.

"ממ... טוב, עזוב את זה" ביל מלמל אחרי עוד כמה שניות ספורות, הוא היה חרמן מידי בשביל שטום יבזבז זמן על למתוח אותו. "תכנס".

טום נשך את שפתו התחתונה והניח את איברו על פתח חורו של ביל, הוא ליקק את שפתיו ונאנח בשקט, דוחף את כיפת זקפתו לתוכו, עוצם את עיניו. חום גופו של ביל הרגיש עליו פשוט... מושלם.

ביל השתנק, מרגיש את שריריו מתחילים לדחות את טום, דבר שגרם לו לנסות להרפות אותם בכל הכוח. הוא לא ציפה שטום ירגיש כזה גדול בתוכו כבר על ההתחלה... כמובן, כרגע שום דבר לא יגרום לו לרצות להפסיק את זה.

טום נשך את שפתו התחתונה ודחף בעדינות עוד קצת מאיברו, מעביר את ידו הקרירה למפשעתו של ביל. הוא נאנח בשקט באוזנו ודחף עוד קצת, בולע את רוקו בקשיחות.

ביל גנח בשקט, עוצם את עיניו, הוא הניח את ידיו על קיר הזכוכית מולו כדי להצליח להמשיך להחזיק את עצמו על הרגליים. לא עבר זמן ארוך מידי עד שהרגיש את איברו של טום בתוכו עד הסוף, דבר שגרם להתכווצויות כאב לעבור בו ולאחר שטום החל לנוע, לצמרמורות ולרעדי עונג.

דקות ארוכות של הסקס הכי טוב שהיה לו בחיים בסיטואציה הכי ארוטית שחווה, ידיו של טום ממששות אותו בפולשניות כזו בה אף אחד לא נגע בו קודם, הסתכמו כולם באורגזמה עוצמתית, המספקת והמענגת ביותר שחווה.

 

"טום..." ביל נאנח בשקט, נשען לאחור על קיר השיש במקלחון הקטן, הסגור ומלא האדים, הוא התקשה אפילו למקד עליו את מבטו אז בטח שלא לחשוב או לומר משפטים מסובכים מידי.

טום חייך חיוך קטן בעודו מתנשף בשקט. הוא התקרב אל ביל ותפס במותניו, מניח נשיקה רכה על צווארו שהספיק להתמלא בסימנים אדומים ובולטים, "ממ... בילי, זה היה מדהים...".

"פאק..." ביל נאנח, ממשיך להתנשף בכבדות, "הכי טוב שהיה לי, טומי... ניסיון של 400 שנה, אני משער...".

טום צחקק במתיקות והנהן, מעביר את לשונו על צווארו של ביל, "ממ... לא, זה פשוט כי אני טוב, בלי קשר לניסיון".

"הו נו בטח, נועדת לזיין" ביל גיחך, נאנח בשקט, לשונו הקרה של טום תמיד הרגישה טוב כנגד עורו החמים.

"בדיוק...!" טום צחקק שוב ועצם את עיניו, נושם עמוק את ריחו של ביל, נאנח, "פאק, אני לא זוכר את הפעם האחרונה שזיינתי בן אדם...". רק אז טום קלט מה הוא אומר ושזה יכול לפגוע בביל, לכן מיהר לתקן, "אתה הכי טוב שהיה לי" מזה הרבה זמן, אומנם. אבל בהחלט אחד הטובים שלו.

"היית כבר עם בחור קודם?" ביל הביט על טום בהרמת גבה. הוא פקפק בכך שהוא היה הבחור הראשון של טום, למרות שביל היה בטוח שטום ממש סטרייט, או לפחות היה. הוא פשוט ידע יותר מידי.

טום הנהן, מכחכח בגרונו. הוא הרים את מבטו לפניו של ביל, "כה, לא כמו שהייתי עם בנות.. אבל כן".

"וכולם היו ערפדים?" משום מה העבר של טום בכלל סקרן אותו. הוא לא ציפה ללמוד עליו 400 שנה אבל הוא כן רצה להבין איך זה להיות... כמוהו. הוא כן רצה להבין אותו. למרות שכל הסיפורים האלה על כל אחד אחר שהיה עם טום גרמו לו להתפחלץ מקנאה.

"כן, בערך" טום גיחך, נושם שוב עמוק. "זיינתי משהו כמו... חמש בני אדם, לאף אחד מהם לא היה ריח כמו שלך...".

"וזה דבר טוב או רע?" ביל תקע בטום מבט שואל, כמעט תובעני. הוא לא הבין למה לעזאזל הריח שלו כ"כ בעייתי ולמה דווקא לו יש את הריח הזה. זה בהחלט לא היה כיף במיוחד.

"לכל דבר יש שני צדדים..." טום נאנח ועצם את עיניו, מקרב את אפו לצווארו של ביל, "זה רק גורם לי לרצות אותך יותר...".

ביל רק מתח את צווארו מעט לאחור "מה ההבדל בכלל? בין להיות איתי ללהיות עם ערפד?".

"אין הרבה הבדלים... חוץ מזה שאתה חם, מאוד. ויש לך את הריח המשגע הזה..." השיב טום בחיוך קטן, "אבל אתה גם יפה יותר מרוב הערפדים שהייתי איתם...".

"נו זה ברור" ביל צחקק, מתיישר לבסוף וסוגר את זרם המים, "אני חושב שאנחנו מאחרים".

טום הרים גבה והנהן, פותח את דלת הזכוכית של המקלחון, "אוקי, תתארגן מהר...". לפני שביל יכל להגיב טום כבר היה מחוץ לחדר הרחצה.

ביל גיחך, מגלגל את עיניו, "אני לא אוהב שאתה עושה את זה!" הוא צעק, יוצא מהמקלחון.

 

 


אם קוראינו יתחילו להראות יותר נוכחות, פרק הבא יהיה הרבה אבל הרבה יותר בקרוב. לא כמו הפרקים הקודמים O_O

 

עמית ונופר

3333>

נכתב על ידי Twincest Story , 22/12/2009 22:17  
54 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-8/1/2010 12:09
 



Me, him and whatever you are. All the three of us פרק 10


תהנו

 


פרק 10:

 

טום התיישב על השיש שהחזיק את הכיור בשירותי הבנים, משחק ברגליו, תוקע מבט אדיש וקריר בקיר מולו. השעה הייתה עשר בבוקר והוא הגיע הרגע לבית הספר. הוא דילג על שני שיעורים בהם הוא היה אמור לשבת לצידו של ביל, לא בטוח למה אפילו בעצמו... הוא הכיר את ריחו של ביל וצעדיו כבר בעל פה, כך גם את ההרגלים שלו, לכן חיכה לרגע בו ייכנס לשירותים על מנת לסדר את האיפור שלו. צעדיו נשמעו עצבניים מרחוק, טום חשב שהוא יכול להבין למה.

עברו רק מספר שניות לפני שביל נכנס לשירותים, עיניו נפערו מעט כשראה את טום, הוא ממש לא צפה את זה. הוא רק לקח נשימה עמוקה והתקדם פנימה, נעמד מול אחת המראות, מתעלם מטום בהפגנתיות.

"אל תתעלם ממני" טום רק גיחך בקרירות, תוקע בו את מבטו האדיש שלא הסגיר שום רגש, עוצר את תנועת רגליו.

"מתעלם ממך" היה הדבר היחיד שביל אמר בהבעתו המתנשאת, ממשיך לתקן את המסקרה שלו.

"טוב" טום נעמד על רגליו, מהר מאוד ביל מצא אותו לצידו השני, מותיר אחריו כמו תמיד משב רוח קריר. "כי לא באתי?".

"לא רוצה להגיד לך" ביל השיב באותו הטון, עובר לתקן את הצללית שלו.

"פספסת נקודה אחת" השיב טום בקולו הרובוטי, מרים גבה.

ביל תקע בטום מבט נוקב, "רוצה גם לאפר אותי?!".

"רוצה שאני אאפר אותך?" שאל טום והביט בעיניו של ביל במבטו החודר, מושך בכתפיו.

ביל לא יכל לעצור את עצמו מלגחך. הוא גלגל את עיניו והמשיך להתאפר בשתיקה.

"אתה מת עליי..." טום חייך את חיוכו הממכר והמתוק ונשען לאחור על הקיר, משלב את ידיו אל חזהו.

ביל רק נאנח והנהן, "נכון". הוא לא יכל להכחיש את זה, טום מרגיש אותו. וגם אם יעשה זאת, זה יראה מעט פתטי.

טום ליקק את שפתיו ותקע את מבטו במראה של ביל כך שהוא נתקל בעיניו, "אז תפסיק להתעלם".

ביל נרעד מעט לנוכח מבטו החודר של טום והניח את עיפרון העיניים שלו על השיש באנחה עמוקה, "אז תתחיל להתייחס אלי ברצינות".

"אני מתייחס אליך ברצינות. מתי לא התייחסתי אליך ברצינות?" את זה טום באמת הופתע לשמוע.

"אתה לא יכול לשחק בי ככה!" ביל הרים מעט את קולו בתסכול, "אתה לא יכול להחליט לבוא פעם אחת ופעם אחרת לגרום לי להרגיש כ"כ אשם כי אתה לא פה. אתה לא יכול לעשות מה שבא לך!".

"אני לא באתי רק לשעתיים הראשונות. אם זה גרם לך להרגיש כ"כ אשם, אתה לא חושב שהייתה לזה סיבה? אחרת, למה שתרגיש אשם...?". טום ידע שביל לא אשם. הוא האשם היחידי על כך שבכלל התקרב לביל, "אוקיי, מצטער. אני פה עכשיו".

ביל הכניס במהירות את האיפור שלו בחזרה לתיק הקטן שמיועד לו ובחזרה אל הילקוט. "אתה פה רק כשבא לך".

"אני פה תמיד, אתה פשוט לא רואה".

"אני מצטער שאני לא כמוך, אבל אני צריך לראות אותך. אני לא מרגיש אותך" ביל גלגל את עיניו, מתקדם לכיוון היציאה מהשירותים.

טום מיהר להתקדם לפני ביל ונעמד מולו עם פניו לכיוונו, תוקע את מבטו האדיש בעיניו, "לאן זה?".

"לגיאורג, אנדריאס" ביל משך קלות בכתפיו, מתחמק ממבטו של טום.

"אתה לא רוצה לאכול איתי היום?" טום כיווץ מעט את עיניו, לא מסיט את מבטו מפניו של ביל.

"לבד או עם האחים שלך?" ביל הפגיש את עיניו עם אלה של טום לבסוף, זוקף את גבתו.

"לבד" השיב טום כמובן מאליו, מרשה לעצמו לשקוע בעיניו של ביל.

"אני לא ממש רעב" ביל משך קלות כתפיו, "אפשר סתם להסתובב בחוץ".

טום כיווץ את מצחו, עדיין מביט בביל, "אתה לא רוצה שידעו שאנחנו ביחד?" .

ביל תקע בטום מבט משועשע, כמעט מזלזל, "ברור שאני רוצה!" באמת לא היה דבר שביל רצה יותר מאשר לצאת ולהשוויץ בטום לעיני כולם. להתגאות בעובדה שהוא, הבחור החדש, השיג את טום פאקינג קאוליץ, זה שכולם רוצים ואף אחד לא הצליח לשבות.

"אז למה אתה לא רוצה לאכול? תראה איזה רזה אתה" טום צחקק בקרירות, מניד בראשו.

"אני???" ביל תקע בטום מבט מופתע, משועשע וכמעט מזלזל, "אני צריך דיאטה. דחוף".

"אז אתה חי בסרטים" השיב טום באותו הטון הקריר ותפס בידו של ביל, שוכח שהוא עדיין לא התרגל לגמרי לחום גופו.

ביל גיחך ונצמד מעט אל טום, הוא החל למצוא את הקור הזה שלו כנעים. "אני מספיק סקסי בשבילך?".

"אחרת לא הייתי מעז לגעת בך" טום גיחך בקרירות, מתחיל להתקדם עם ביל לכיוון המדרגות.

"הי! ואם הייתי אני אבל בגוף שמן ומכוער?!" ביל תקע בטום את מבטו, מרים גבה.

"אז סביר מאוד להניח שהייתי נשאר אדיש אליך" השיב טום בכנות ומשך בכתפיו, מתחיל לרדת במדרגות באיטיות.

ביל נתן לטום דחיפה קלה בכתף, מחמיץ פנים, "אז אתה איתי רק בגלל שאני יפה?".

"ניראה לך?" טום הניד בראשו, "פשוט לא הייתי מעוניין בלהכיר אותך מההתחלה אם היית נראה אחרת".

"אתה לא בן-אדם נחמד כל כך" ביל גיחך, מושך את ידו מזו של טום ועובר לתפוס בתיק שלו.

"אני לא בן-אדם" טום עיקם מעט את שפתיו, ממשיך ללכת לצידו של ביל בכל מקרה, מבטו תקוע בנקודה לא ברורה באוויר.

"אז אתה יצור לא אנושי, לא נחמד כל כך" ביל משך קלות בכתפיו. "אני רוצה ללכת הביתה. אתה בא?".

"של גיאורג?" טום גיחך. טוב, כמובן. "כן, אני אקח אותך".

"בעצם, בוא נלך אליך" ביל משך את טום לכיוון היציאה מבית הספר כשהגיעו אליה. "ההורים שלך בבית?".

"לא. טיול. בטח הלכו לעשות סקס" טום משך בכתפיו, ממשיך להתקדם לצידו של ביל.

ביל גיחך, לוקח את ידו של טום בזמן שהשניים התקדמו לכיוון שערי בית הספר, "הו... אז אם הם לא בבית... אנחנו יכולים גם" לחייו של ביל נצבעו בגוון וורוד, הוא נראה חמוד במיוחד.

טום לא יכל שלא לחייך חיוך קטן כשראה את השינוי בצבע פניו של ביל. הוא נשק ללחיו, "ברגע הנכון, ביל". וכמובן שהשניים תפסו את עיניהם של כל הנוכחים.

ביל גיחך, חיוך מתוק, נבוך מעט עולה על שפתיו, "אין רגע נכון בשביל זה".

"בדרך כלל..." טום נאנח, מעקם את אפו, "הפעם, יש".

"טוב... אם אתה לא רוצה...." ביל מלמל, מושך קלות בכתפיו.

"אל תעשה את הסצנות האלה, ביל," טום נאנח וגלגל את עיניו, "כאילו שאתה לא יודע שאני מת לדחוף בך מהיום הראשון".

ביל שלח אל טום חיוך מתוק, עיניו מלאות בתשוקה. הוא ליקק את שפתיו, "אז תדחוף בי".

"ברגע שאני אתגבר על התאווה הזאת..." טום נאנח בשקט ומשך אותו מאחורי מבנה בית הספר.

ביל רק גיחך ולקח כמה צעדים מהירים מהרגיל לכיוונו של טום לפני שקפץ לחיקו, כורך את רגליו סביב מותניו ואת ידיו סביב עורפו, מדביק לו נשיקה רכה על שפתיו, "קח אותנו לבית שלך!".

"אתה אוהב את הקטע הזה שיש לך איך להגיע למקומות מהר, הא?" טום צחקק והניד בראשו, עוד לפני שביל יכל להגיב השניים כבר עצרו לצד ביתו של טום, לאחר שתי שניות, אולי מעט יותר. במשך כל אותו הזמן ביל יכל להרגיש רק רוח עזה מכה בגבו.

"פאק..." ביל נאנח משפשף את עיניו, "זה מסחרר החרא הזה".

"לא מרגיש את זה" טום משך בכתפיו והוריד את ביל ממנו באיטיות, עוצם את עיניו לשנייה, "הבית שלנו".

ביל שילב את ידיו לחזהו, מרים את גבתו, "אתה מתכוון לפתוח את הדלת?" הוא גיחך.

"כן" טום גיחך גם כן ופתח את דלת הבית, מושך בכתפיו, מסמן לביל להיכנס. "לך לחדר שלי, אני רק עושה שנייה משהו".

ביל הביט על טום בהרמת גבה, תוקע בו מבט מוזר שכזה, אפילו מעט מזועזע ולאחר שניות ספורות הוא כבר מצא את עצמו ממהר במעלה המדרגות, כמעט רץ. היה לו ניחוש לגבי מה שטום הולך לעשות. זה לבטח נכון, אם טום לא רצה שביל יהיה נוכח ברגע שכנראה, ייצא מהבית. אולי הוא חשב שביל מטומטם מספיק כדי לחשוב שהוא רק הולך לעשות פיפי או משהו כזה.

הוא נאנח כשזרק את עצמו על מיטתו של טום, עוצם את עיניו ולוקח נשימה עמוקה. לפעמים זה נראה לו כאילו הוא בתוך איזה סרט אימה אמיתי מידי.

לאחר מספר דקות, דלת חדרו של טום נפתחה. טום נכנס מתוכה בחיוך קטן, הוא דאג לבדוק שלא נשאר דם על שפתיו. הוא התקרב לכיוונו של ביל, רעב הוא כבר לא היה. עכשיו הוא יכל להרשות לעצמו להתקרב אל ביל באמת... הוא חיבק אותו אליו, מדביק את שפתיו לשלו, דוחף אליו את לשונו במהירות.

ביל נאנק, הוא דחף את טום ממנו בעדינות, על פניו הבעה מתנצלת. היה לו טעם מוזר בפה... טעם של... פאק, הוא ידע איזה טעם זה.

טום הרים גבה, נאנח בשקט, "מה יש?".

"אני לא יכול עם ה...-" ביל נאנח, מחפש את המילים, "-עם הטעם הזה".

טום תקע את מבטו בביל למספר שניות, בסופו של דבר נעמד על רגליו בחזרה, "אכלתי עכשיו כדי להיות איתך".

"אני יודע..." על פניו של ביל עלתה הבעה מתוסכלת, הוא נשך קלות את שפתו התחתונה, "אני פשוט לא יכול לחשוב שאתה... אני לא יכול להרגיש את הטעם הזה".

טום רק תקע בביל את מבטו לעוד מספר שניות, בסופו של דבר מתיישב על המיטה ותוקע מבט חלול בקיר. לא היה לו הרבה מה לומר בעניין.

"הי-" ביל השתדל להעלות חיוך על פניו והוא מיהר להיצמד אל טום, מחבק אותו בצידי גופו ומניח את סנטרו על כתפו, "-רוצה לטוס איתי לניו-יורק בסוף שבוע?".

טום משך בכתפיו, זה לא שהייתה לו התנגדות. "עם מי אתה טס?".

"אני אמור לטוס לחברים אז... לבד. אתה יודע, לא הייתי לוקח את אמא שלי" ביל גיחך, מדביק לטום נשיקה רכה על צווארו.

"כן, חשבתי על גיאורג" טום המשיך לתקוע את מבטו החלול בקיר, "טוב אז נטוס".

ביל גיחך ונשכב על המיטה, מושך את טום אחריו כדי לחבק אותו ולהתרפק מעט על חזהו, "שלא תאכל את החברים שלי".

טום רק נאנח והניד בראשו, שמץ של חיוך נראה על שפתיו למרות פניו החתומות. הוא בהה בתקרה, "אני אשתדל".

ביל צחקק, מדביק לטום נשיקה רכה על שפתיו ונשען על מרפקו כדי להביט בפניו, "אתה כזה חמוד" הוא ליטף ברכות את פניו של טום.

טום העביר את מבטו האדיש אל ביל, מביט בעיניו למספר שניות, "אני? חמוד?" הוא גיחך בקרירות, נושף אוויר קר על פניו.

"כן" ביל הנהן בחיוך קטן, "אתה משחק אותה כל כך אדיש וקר אבל בעצם בפנים אתה סוג של דובון אכפת-לי".

טום גיחך שוב, מרים גבה, חיוך קטן וסגור מופיע על שפתיו, "התיאורים שלך, זה משהו".

"אני יודע" ביל גיחך גם הוא, "אני פשוט רואה אותך ואז עולה לי דובון אכפת-לי גדול וורוד עם לבבות אדומים על עיגול הבטן הלבנה שלו".

"וואו," טום תקע בביל מבט מופתע-מוגזם שכזה, מכווץ את מצחו, "וואו, ביל, אני כ"כ שמח לדעת שזה מה שאתה חושב כשאתה רואה אותי. איזה כיף".

"טוב, לא בדיוק. זה לא רק מה שאני חושב כשאני רואה אותך" הוא הדגיש את המילה 'רק'. "את זה אני חושב רק אחרי שאני מדמיין אותך ערום מתחת למפל מים באגם כזה יפה, ואז אני מדמיין את עצמי לידך. ואז... טוב, אני מדמיין עוד כמה דברים".

טום לא יכל לעצור את עצמו מלצחוק. הוא הניד בראשו, מלקק את שפתיו, מביט שוב בעיניו של ביל, "אתה רוצה אולי להגיד לי איזה עוד דברים אתה מדמיין, ביל?".

"לא" ביל הניד בראשו, "אני לא יכול לספר לך את זה. זה כמו משאלות, אם אני אספר אז זה לא יתגשם!".

טום צחקק, "ואם אני אבטיח לך שאם תספר לי- גם תקבל את זה?".

ביל צחק, "אל תבטיח דברים שאתה לא יכול לקיים!".

"מי אמר שלא...?" טום כיווץ את מצחו, "בסופו של דבר אני אתרגל לריח שלך. אני חושב...".

"אוקיי" ביל שלח אל טום חיוך חמוד, "אז כשתתרגל אני אספר לך. טוב, אני פשוט אראה לך".

טום רק חייך חיוך רחב ומתוק שחשף שורת שיניים לבנות. הוא היה פשוט... מושלם. מדהים. מהפנט. "עכשיו בוא נפסיק לדבר על זה לפני שאני לא אוכל לשלוט בעצמי".

ביל זקר את גבתו, נושך קלות את שפתיו בחיוך חולמני, "באיזה מובן?".

"מיני..." השיב טום, מכחכח בגרונו, מגחך. החיוכים האלה של ביל בהחלט לא הועילו למצב.

"הו, אם כך אני חושב שאני אצליח לעמוד בזה" ביל שלח אל טום חיוך חמוד, מעט פלרטטני. הוא כן נגעל ואפילו נחרד מלהרגיש טעם של... דם בפה שלו. אבל הוא היה ממש חרמן על טום ו... כנראה שאלו ההזדמנויות היחידות שיהיו לו באמת להיות עם טום בזמן הקרוב, הוא יצטרך להתרגל לטעם הזה. בכל זאת... זה לא שהוא לא הרגיש אותו אף פעם, אבל הוא אף פעם לא היה כ"כ ממשי בשבילו. עם פן רגשי כלשהו.

טום רק החזיר לו חיוך קטן והזיז מעט את אגנו, עובר לבהות בנקודה מסוימת בתקרה, לא אומר מילה. הוא באמת רצה את ביל... אבל ידע שאם רק ינסה להוריד ממנו בגד כלשהו, הוא מסכן את שניהם. הוא לא היה מוכן לסכן את ביל רק בשביל להיות איתו.  אם הוא היה עושה את זה, הוא לא היה סולח לעצמו בחיים...

"נו טום..." ביל נאנח, מגלגל את עיניו, "לפני שנייה רצית את זה".

"אבל אתה נגעל ממני" השיב טום בפשטות, מושך גבה. הוא יכל להבין את ביל. הוא גם לא כעס עליו. אולי קצת, כי אחרי הכל, הוא צד עכשיו רק על מנת שיוכל לנשק אותו מבלי לאכזב אותו שוב.

"לא!" ביל מיהר למחות באנחה מיואשת, "אני לא נגעל ממך. אני פשוט צריך להתרגל לעובדה ש... אני בכל מקרה אצטרך לעשות את זה מתישהו. ואני ממש חרמן עליך טום, אז תשתוק ותעשה מעשים".

טום נאנח, עוד לפני שביל יכל להגיב על כך הוא הרגיש את ידו הקפואה של טום מחזיקה את פניו בעדינות ומקרבת אותן לאלה שלו. טום באמת לא רצה לגרום לביל להרגיש לא בנוח, לכן רק הניח נשיקה רכה על שפתיו, מכאן ביל יכול לגלוש לאן שירצה.

חיוך קטן עלה על שפתיו של ביל והוא מיהר לעלות מעל טום, מתיישב על מפשעתו וזז עליו מעט בזמן שלחץ את שפתיו חזק יותר לאלה שלו, לשונו מגששת בין שפתיו של טום, מלקקת מעט את שפתו התחתונה ולבסוף מפרידה בין השתיים, פוגשת במהרה בלשונו הקרירה של טום, דבר שגרם לביל להיאנח בשקט, הוא עוד לא היה לגמרי רגיל לכל הקטע הזה של הקור.

טום הניח את ידיו בעדינות על מותניו של ביל, מכניס אותן באיטיות ובהיסוס מתחת לחולצתו. זה היה כ"כ קשה, כשכל צעד שלו היה אמור להיעשות עם כ"כ הרבה חשיבה לפני. הוא החל לשחק עם לשונו של ביל ועצם את עיניו, מזיז מעט את אגנו מתחתיו, הזקפה שלו הייתה מורגשת למרות הג'ינס הרחב שלבש.

ביל גישש עם אצבעותיו במורד חזהו של טום, מרים את חולצתו כמעט עד לחזהו ומלטף בעדינות את בטנו, מכניס את ידיו מתחת לחולצתו ועובר לחזהו. הוא התנתק מטום אחרי שניות ספורות, מתנשף מעט, טום בהחלט נישק אותו בתשוקה עצומה, אף אחד לא נישק אותו כך לפני, דבר שהיה לגמרי מחרמן מצד אחד אבל גם מרוקן ממנו את הנשימה בתוך זמן קצר. הוא ליקק את שפתיו, חיוך מהופנט עולה על שפתיו, "אלוהים, אתה מנשק מדהים" הוא הדביק לטום עוד נשיקה רכה על שפתיו לפני שנשך את שפתו התחתונה והחל למצוץ אותה, לא עברו מספר שניות לפני שהחל לרדת אל צווארו בנשיקות קטנות ורטובות.

טום רק עצם את עיניו ומתח מעט את צווארו לאחור, נותן לביל לעשות את שלו. זה בהחלט היה נעים, המגע החמים הזה של ביל על עורו הקפוא... והנשיקות הקטנות והמגרות האלה... הוא כ"כ רצה לתת לביל את מה שהוא באמת רוצה, זה באמת היה משחק לעומת מה שרצה. אבל הוא לא יכל... הוא נאנח בשקט, לפחות את קולות ההנאה הוא יספק לביל.

ביל נאנח בשקט אחרי שנתן לטום מציצה הגונה בצוואר. הסימן נשאר בדיוק שתי שניות וביל חזר שנית על הפעולה, הפעם בהרבה יותר כוח, ממש כמעט קורע את עורו של טום. וכלום. הסימן נשאר לשניות ספורות וירד כאילו לא היה. הוא רטן בקול, "זה לא מקובל עלי!".

טום צחק ונאנח, מניד בראשו, "אי אפשר לפגוע בי..." הוא הסביר, תופס שוב בפניו של ביל בעדינות ומרים אותן אל אלה שלו. "למרות שאין לי בעיה להיפגע בדרך כזאת...".

ביל גלגל את עיניו, "אני לא אוהב את זה!". הוא בהה בצווארו של טום, זה היה פשוט לא אנושי. אפילו לא זכר. שום אדמומיות. כלום. עור לבן וחיוור.

טום נאנח, "הלוואי והייתי יכול להיות כמוך...". הוא באמת העדיף להיות אנושי. רגיל. מכל הבחינות.

"היית" ביל תקע בטום את מבטו, הוא קרא הרבה על הערפדים. הוא ידע שיש הרבה סיכויים שטום לא נולד כך. לפחות לא אם הוא מאומץ.

"הייתי," הסכים טום, מושך בכתפיו, "אני אפילו לא זוכר איך זה".

"טוב, אתה רק בן 17" ביל משך קלות בכתפיו, לוקח לעצמו כמה שניות להרהר בינו לבין עצמו, "אתה יודע...-" הוא פתח אחרי זמן מה, נושך קלות את שפתיו, "אני שמח שאתה כזה".

"אתה שמח?" טום גיחך בקרירות, מרים גבה. "איך אתה יכול להיות שמח על... זה שאני... שאפילו אין לי הגדרה...? אני הורג אנשים כדי לאכול, ביל...".

"אבל אם לא היית כזה, היית מת לפני מאות שנים ואז לא הייתי מכיר אותך" ביל משך קלות בכתפיו, "אז אני פשוט שמח שאתה כזה".

טום נאנח, מביט בביל שוב, בולע את רוקו. "אולי... ואם... אם עדיף שלא היית מכיר אותי...?".

ביל תקע בטום מבט נוקב ודחף אותו קלות בכתפו, "אל תדבר שטויות. אתה הדבר הכי טוב שקרה לי הרבה מאוד זמן".

טום התרומם מעט והניח על שפתיו של ביל עוד נשיקה רכה, מלטף בעדינות את פניו, נאנח בשקט. זה היה הדדי, וטום הולך לשמור על זה כמו שצריך. הוא פשוט חשב שהיה מיותר להגיד את זה.

"ממ.." ביל התנתק מטום בחיוך מתוק וערמומי, מסמן לטום להתרומם מעט כדי שיוכל להוריד ממנו את חולצתו, "אז אתה בעצם פדופיל, טומי, לא?".

"שתוק," טום צחקק והניד בראשו, מתרומם מעט ומניח את ידיו של ביל עליו, "טוב, לפחות אני פדופיל שעושה לך את זה...".

"טוב, אתה פדופיל וקצת זקן וסקסי בטירוף ואני מת עליך" ביל גיחך והוריד מטום את חולצתו, בוהה בשרירי חזהו לכמה שניות, זה היה אחד החלקים שהכי אהב בגוף של גבר. טוב, כי את החלק הזה בנשים הוא לא כ"כ חיבב. ואלוהים, טום היה... מדהים מכל הבחינות.

טום ליקק את שפתיו והביט בביל למספר שניות, "להגיד שגם אני?... אתה כבר יודע את זה..." הוא חייך חיוך קטן, מכניס מעט את בטנו.

"תמיד טוב לשמוע" ביל משך קלות בכתפיו לפני שהתנפל על חזהו של טום, לשונו מתערבלת סביב פטמתו ולבסוף הוא החל למצוץ אותה בתאווה, ידו מטיילת באיטיות מפתה אל הג'ינס שלו ומלטפת ברכות את הבליטה הקטנה שנוצרה בו.

טום הזיז מעט את אגנו ועצם את עיניו, מותח את צווארו לאחור. הוא הניח את ידיו על גבו של ביל ונאנח בשקט, לוחש את שמו בצורה הכי מגרה שיצא לביל לשמוע אי פעם. הוא ליטף אותו מעט, תופס בישבנו לבסוף. הוא נאנח בשקט ותפס בחוזקה בצידי גופו של ביל, הופך אותו באגרסיביות על גבו. הוא התיישב על מפשעתו, לוחץ מעט, רוכן אל ביל ומדביק את שפתיו לשלו בחוזקה, פותח באיטיות את חגורתו של ביל. הוא כ"כ רצה את ביל...

ביל השתנק כנגד שפתיו של טום, גם מהמהירות וגם מההפתעה, הוא עוד לא היה רגיל לכל זה. וטום בטח בילה את רוב זמנו עם... ערפדיות, כך שבטח גם הוא עוד לא היה רגיל לכך שהעניין של המהירות קצת מסחרר את ביל. הוא חיבק את טום אליו, שורט אותו מעט כשהעביר את ידיו על זקפתו במטרה לפתוח את חגורתו, זה היה ממש מגרה. הסיטואציה, העובדה שזה טום מעליו.

טום החל לעבור עם הנשיקות לצווארו של ביל, לוקח נשימה עמוקה. הוא הרגע אכל, כל מה שהוא צריך זה לשלוט בעצמו... הוא הוריד מעט את הג'ינס של ביל, מלטף את זקפתו מבעד לבוקסר שלו, נאנח בשקט. הוא הדביק לצווארו של ביל כמה נשיקות רטובות.

ביל נשך קלות את שפתיו, זורק את ראשו לאחור, נאנח מעט יותר בקול. הוא השתדל שלא לדחוק בטום לעשות משהו עם הזקפה שלו אבל זה היה כמעט בלתי אפשרי, התשוקה שלו לטום הייתה גדולה מידי וכך גם החרמנות שלו והתאווה שלו.

טום נאנח בשקט, הוא יכל פשוט להרגיש את ביל... מה שגרם לו להיות חרמן אפילו יותר. הוא הכניס את ידו מתחת לבוקסר של ביל מבלי לחשוב יותר מדיי, מלקק את צווארו ועוצם את עיניו. הוא יכל ממש לשמוע את הדם זורם בתוכו... ולהריח אותו חזק יותר... אבל הוא ישלוט בעצמו. הוא יכול... הוא תפס באיברו של ביל בחוזקה, מתחיל לשפשף אותו מעט.

"טום..." ביל נשף מאפו בתגובה לתפיסה החזקה של טום באיברו, נשימתו נעתקת מחזהו לכמה שניות ולאחר מכן הוא הוציא הרבה אוויר באנחה ארוכה. את ציפורניו הוא נעץ בגבו של טום, משתדל לעשות זאת כמה שפחות חזק אבל הוא לא היה בטוח כלל אם זה כואב לטום או לא. הוא שיער שזה כן.

עברו עוד מספר דקות ארוכות וביל עוד לא גמר, דבר שבהחלט יכל לגרום להרבה אנשים להתחרפן מעט. טוב, זה לא שטום לא היה טוב או משהו בסגנון, אבל ביל באמת התכוון לכך שהוא אמר שהוא יכל להישאר ככה הרבה זמן. הוא באמת יכול.

"ממ... טומי" ביל שלח אל טום חיוך שליו שכזה כשראה את הבעת התסכול שהחלה להתפשט על פניו, הוא עוד לא היה קרוב לגמירה. "רוצה לדעת מה יגרום לי לגמור?".

טום כיווץ את מצחו. הוא באמת התחיל לחשוב שזאת בעיה איתו, שהוא פשוט לא עושה את זה כמו שצריך, לא בדרך מספקת. "מה...?" הוא מלמל בשקט, בכל זאת ממשיך להעביר את ידו על ביל.

"אם...-" ביל נראה מעט נבוך, "-אם תדחוף שתי אצבעות, אתה יודע... אם אתה רוצה ואמ... מסוגל. זה תמיד גורם לי לאבד את זה...".

טום גלגל את עיניו, "למה לא אמרת פשוט לפני כן...?" הוא מלמל בשקט, מתרומם מעט ומוריד לביל גם את הבוקסר שלו, משאיר אותו בלי חלק תחתון בכלל. הוא ליטף את איברו מעט ועבר ללטף את ישבנו, מכניס את אצבעותיו בין הלחיים שלו, מכניס באיטיות אצבע אחת לתוך חורו. "כשאני מכאיב לך, תגיד לי...". וטום פגע בדיוק במקום שגרם לביל ממש לרעוד מהנאה. הוא קיפל מעט את רגליו לכיוון פניו, לוקח עוד נשימה עמוקה.

"הו גאד...!" ביל גנח כשטום החל לסובב את אצבעו בתוכו, עכשיו הוא באמת יכל להרגיש את האורגזמה מגיעה. אחרי הדקות הללו בהן טום שפשף אותו, לא ייקח לו הרבה זמן לגמור. "עוד אחת..." הוא מלמל.

טום נאנח, ספק מהתסכול ספק מהזקפה שלו. הוא בכל זאת דחף עוד אצבע לתוך ביל, מתחיל להזיז את שתי האצבעות שהיו בתוכו. לקפל, לסובב, להוציא ולהכניס.

עברו רק מספר שניות לפני שביל גמר בגניחה קולנית, משפריץ זרע על כל חולצתו, שרירי ישבנו מתכווצים בחוזקה סביב אצבעותיו של טום, בהחלט גורמים לו לרצות להחליף בהן את הזין שלו לכמה רגעים, ולבסוף מתרפים.

הוא ליקק את שפתיו בעוד חיוך קטן מתפרש עליהן, מתנשף, עיניו עוד עצומות, "זה היה טוב, טומי...".

טום נשך את שפתו התחתונה, מהנהן. הוא הזיז מעט את אגנו והוציא את אצבעותיו מישבנו של ביל, מכניס אותן לפיו למספר שניות. הוא נשכב לצידו מבלי להוסיף מילה.

"טומי..." ביל נאנח בשקט, פוקח את עיניו ומעביר אל טום את מבטו, שליו, חולמני, הוא היה לגמרי מהופנט מטום. הוא התכרבל קרוב אליו, מניח את ראשו על כתפו וקובר את פניו בצווארו, מדביק לו כמה נשיקות רכות.

טום עצם את עיניו והניח את ידו בעדינות על פניו של ביל, מקרב אותו אליו. הוא נשך את שפתיו התחתונה, "טוב, לפחות גמרת בשלב מסוים..." הוא גיחך בקרירות.

"הי, פשוט קל לי יותר לגמור כשמתעסקים לי... שם" ביל גיחך, מדביק לטום נשיקה חטופה ורטובה על שפתיו.

"כן, כן..." טום גיחך שוב באותה האדישות האופיינית לו והוריד את ידו לכיוון חזהו של ביל, לא מוסיף מילה.


תגובות 3>

נכתב על ידי Twincest Story , 8/12/2009 23:14  
31 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-19/12/2009 22:55
 





47,138
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , יצירתיות , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTwincest Story אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Twincest Story ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)