לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חבר'ה, זה העתיד שלי, אז תהיו רחומים:




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


5/2005

רפלקציית בלוג


במהלך השנה היה עלי לפתוח בלוג ולענות או לסכם 15 מאמרים בנושאים שונים. עשרת המאמרים שאני בוחר שייבדקו הם:

- "בלוטות התריס", מחבר לא ידוע, זמן לא ידוע 7/4/2005 10:44
בחרתי במאמר זה מפני שאני אוהב את נושא ההורמונים. ממאמר זה למדתי על משוב ה-TSH, ומערובותו בחילוף החומרים בגוף יום - יום.

- "כל מה שדרוש זה האות הנכון" מאת תמרה טראובמן, נובמבר 2000 7/4/2005 09:26
בחרתי במאמר זה מפני שאני מאוד הסתקרנתי מנושא תאי הגזע. למדתי ממאמר זה על איך תאי גזע מתמיינים בצורה שהם מתמיינים.

- "לוחמה כימית" מאת מרית סלוין, 1990 6/4/2005 19:48
בחרתי בנושא זה מפני שהחיים בכדור הארץ במאה ה-21 הופכים את הנושא הזה לרלוונטי מאוד וחשוב מאוד. למדתי ממאמר זה על האופן שבו פועלים הגזים הלוחמתיים.

- "האם קוטלי המזיקים משמידים גם תאי מוח" מאת ינאי עופרן, נובמבר 2000 4/4/2005 08:50
לא הייתה סיבה מיוחדת לבחירתי במאמר זה, אך למדתי ממנו על האופן שבו פועלים קוטלי המזיקים על האדם.

- "פרס נובל והומאוסטזיס ברמה מולקולרית" מאת מיכל ציון, דגנית עצמון ואפרת לינק, 10/3/2005 10:37
אחד המאמרים המרשימים ביותר בבלוג זה. הנושא מעניין מאוד ואני גם במגמת כימיה, אז הרגשתי מין גאווה לאומית על הזכייה בפרס. ממאמר זה למדתי על אופן פעולת היוביוקטין והפרוטזם.

- "הכאב והעונג בתוך אותה תעלה" מאת ינאי עופרן. מעיתון הארץ, ינואר 2001 28/2/2005 23:38
בחרתי המאמר זה מפני שמשום מה נהניתי לסכם את המאמר הזה, הנושא היה די מעניין וברור מאוד. עם זאת המאמר לא חידש לי כל כך הרבה.

- "מחסום הדם - מוח מאחורינו" מאת מירי סלוין. "הארץ" נובמבר 2001 28/2/2005 22:42
בחרתי במאמר זה מפני שנושא המאמר מאוד מעניין (מחלת הפרקינסון). למדתי מהמאמר כמעט הכל על מחלת הפרקינסון ואני שמח על כך.

- "שמירה על משקל גוף תקין" מאת דינה צפרירי משנת 1999 21/2/2005 08:59
בחרתי במאמר זה מפני שאני חושב שהוא מאוד רלוונטי להרבה אנשים. ממאמר זה למדתי עמוקות על תהליך הרזיה.

- "ניקוטין - הסם נממכר" מאת דפנה מנדלר, זמן לא ידוע 23/12/2004 10:43
המאמר האהוב עליי. המאמר היה ברור מעניין וכיף לעשות אותו. בחרתי בו מפני שזה המאמר הטוב ביותר שלי ואני רוצה שייבדק. אני ממליץ לכם לראות את סרטוו האנימציה שצרפתי. ממאמר זה למדתי המון על תהליך התמכרות, ובכנות אני יכול לומר שלמדתי, החכמתי והפנמתי את החומר במידה שיימנע ממני להיות מושא המאמר - מכור.


בנוסף הייתי רוצה שייבדקו חמשת התגובות הבאות:
- התגובה של מיכל על ההרצאה על שיבוט:

מיכל (האתר שלי) , 18:27 4/5/2005:
חיפשתי חומר על שיבוט ובמקרה הגעתי אליך
איזה סוג של רבייה נחשב השיבוט?
האם זה נכון שאם נשבט יצורים מאותו ביצור אבל אצל פונדקאים שנוים יש זהות מוחלטת בין הצאצאים?
תודה
מיכל

אילן , 19:25 8/5/2005:
שלום מיכל
תודה רבה שאת מגיבה ושואלת שאלות
ולשאלתך הראשונה: שיבוט נחשב לרבייה א-מינית וזאת מפני שזוהי רבייה שלא דורשת זיווג בין זכר ונקבה, על כן היא נקראת א-מינית.
לשאלתך השני: זה אכן נכון. גם אם נשנה את האם הפונדקאית כל הצאצאים יהיו זהים. הסיבה לכך היא שהאם הפונדקאית לא תורמת בכלל שום חומר תורשתי לעובר, היא אך ורק "מקום איחסון" בו יכול העובר להתפתח.


- התגובה של מיכל על "בלוטות התריס":

מיכל (האתר שלי) , 18:28 4/5/2005:
אז לא הבנתי
מה יקרה אם יופרש פחות הורמון tsh האם חילוף החומרים יהיה איטי יותר אומהיר יותר?


אילן , 19:48 8/5/2005:
שלום מיכל
תודה עוד פעם על ההתייחסות
נא שימי לב למחזוריות שקיימת במשוב השלילי. כאשר יופרש פחות TSH אכן חילוף החומרים יהיה איטי יותר, או במילים אחרות יתרחש פחות. כאשר זה יקרה ההורמונים T4 וT3 ישפיעו פחות על ההיפותלמוס וההיפופיזה וכך יגרמו שייוצר פחות THS, שזהו המצב המקורי ששאלת עליו.


- התגובה של מיכל על "כל מה שדרוש זה האות הנכון":

מיכל (האתר שלי) , 18:29 4/5/2005:
תאי מוח כדיעו לי הם תאי עצב.
האם זו דרך ליצירת תאי עצב שבעצם לא מסוגלים לשקם את עצמם? אשמח אם תסביר לי
תודה


אילן , 19:56 8/5/2005:
שלום מיכל
שלישית, תודה על השאלה
תאי גזע, לאחר שהם מתמיינים הם התאים לכל הדעות, הם מכילים את אותם תכונות ומבצעים את אותם פעולות. ידוע לך נכון תאי מוח הם אכן תאי עצב, ותאי גזע אכן יכולים להחליף תאים שניזוקו. תאי עצב בדרך כלל לא יכולים לשקם את עצמם, וכאן נכנסים תאי העצב לתמונה. הם מחליפים את התאים הפגומים.ואכן זה נשמע לא מעשי קמעה, לייצר תאים בעלי פוטנציאל לההרס עוד פעם, הרי עם זה קרה בעבר זה יכול לקרות עוד פעם. אך לצערנו המדע לא התפתח דיו כדי לרפא תאי עצב.


- התגובה של מיכל על "לוחמה כימית":

מיכל (האתר שלי) , 18:30 4/5/2005:
אז בעצם על מי פועל גז עצבים איך הוא פועל ?

אילן , 20:10 8/5/2005:

שלום מיכל
סוף סוף מישהי שאוהבת אותי לא בגלל המראה שלי אלא בגלל המוח והבלוג שלי... חלומו של כל גבר. תודה רבה מיכל.

גז העצבים חודר לגוף דרך מערכת הנשימה והוא פועל על הסינפסות - המרווחים שבין תא עצב אחד למישנהו. האות העיצבי (האימפולס) עובר דרך הסינפסות בעזרת חומרים שנקראים ניורוטרנסמיטרים. לאחר שהניורוטרנסמיטרים מסיימים את פעולתם הם מפורקים ע"י אנזימים. גז העצבים משתק את אותם אנזימים מפרקים, ובכך גורם לעודף של ניורוטרנסמיטרים בסינפסות, ולשיבוש מעבר הדחף העיצבי.

 
התגובה של אסתר על "פרס נובל והומאוסטזיס ברמה מולקולרית":

אסתר (האתר שלי) , 09:13 24/3/2005:
איזה חלבונים בעצם מועדים לפירוק
אגב הנושא מאוד מעניין ויפה שלקחת על עצמך לידע את קהל הבלוגרים 


אילן , 11:58 24/3/2005:
שלום אסתר
תודה שנכנסת לבלוג שלי. אני בטוח שתשמחי לשמוע שעצם זה שנכנסת ושאלת הקפיץ את הציון שלי בכמה נקודות, ואני מודה לך גם על זה. אך לעיניינו. החלבונים שאותם מסמן היוביוקטין הם חלבונים "שעבר זמנם". כידוע, הגוף מייצר כל הזמן חלבונים למטרות וצרכים שונים. חשוב לציין שעיקר החלבונים שעליהם מדובר הם אנזימים. קורה לפעמים שהגוף לא צריך חלבון מסויים, אולי כי משימתו הושלמה, או אולי כנוצרו יותר מדי חלבונים מאותו סוג. כאשר התא "מרגיש" שיש חלבון מסויים ש... ובכן... יושב על התחת, ולא עושה דבר, אזי מתרחש התהליך שמתואר המאמר (היוביוקטין והפרוטאזות)
תודה רבה לאסתר, ובבקשה אל תתבישו לשאול שאלות אם משהו לא ברור, או אם החסרתי משהו.



הבלוג היה... חוויה. דרך נהדרת ללמוד ביולוגיה. העודבה שאני לא צריך להיבחן בבגרות על כמות החומר העצומה הזאת הרגיעה אותי מאוד וגרמה לי להעריץ את הבלוג עוד יותר. אני רק מציע להבא, אולי להוריד את כמות המאמרים שצריך לעשות, זה היה די מלחיץ.

נכתב על ידי rod-of-hermes , 8/5/2005 20:36  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  rod-of-hermes

בן: 38




123

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לrod-of-hermes אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על rod-of-hermes ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)