המציאות שמאחורי השקרים

מותר לי ללכת לאיבוד

אולי למצוא מחדש

משו להתגעגע אליו,משו לאהוב

משו שיקנה לי ביטחון או אולי למצוא משו שיגרום לי להרגיש מספיק שווה

להרגיש שגם אם לא נבחרתי למשו זה לא אומר שאני גרועה.

מותר לי ללכת בדרכים נסתרות

מותר לי ללכת איתן,בלי דאגות ללכת דרכן...

מותר לי למצוא את האמת שלי ולא תמיד להלך כמו רובוט שמאושר כל היום כי

כן,

גם לי יש רגשות

וגם לי יש נפילות ולא תמיד אני יוכל לתמוך

כי לפעמים אני הולכת לאיבוד ואני צריכה את האדם שידע לקחת אותי לדרך המלך

לא יבטיח את השמיים והארץ או את הירח והכוכבים...

שלא יבטיח את הים והייבשה ואז יאכזב כל פעם מחדש...

רק רוצה שיוביל אותי למקום הנכון

למקום שלי

וכשאני יגיע לשם

אני כבר יסתדר לבד.

אני בטוחה שהרבה יזדהו עם הקטע הבא... סתם יצא לי לכתוב אותו ברגע של עצב...

הייתי בריתוק בבסיס מצטערת שלא יכולתי לעדכן

עושה כל יום שעה הליכה בבסיס

ועם האוכל... זה בא בשלבים אבל אני ממש לא מזניחה...

מרגישה חסרת תועלת...לא בחרו אותי לתפקיד גדול במחלקה שלי

אני כל כך מאוכזבת...

מה אני לא מספיק טובה? מה בגלל שאני אמוציונלית אז אני לא יכולה

להיות אחרית משמעת של פלוגה שלמה? למה אותה ולא אותי?! תאחת שהכי לא מתאים לה בחרו...

אני כל כך מרגישה צביטה בלב...כי לא משנה כמה אני יעשה

אף פעם לא יעריכו אותי...

טינספו- כי כבר הרבה זמן הוא לא נראה פה... 

מקווה שלא שכחתן אותי

מתעדכנת אצלכן