אז מה אם אכלתי שוקולד
ואז מה אם אכלתי חצי פרינגלס
חצי חבילה כן?
ואז מה אם אכלתי תפוציפס וביסלי ועוגיות עוגות
אז מה אם אכלתי קוקילידה
ועזבו את ארוחת שישי שלא מדברים עליה בכלל
ואז מה אם אמרתי שלא אכפת לי
ובעצם שיקרתי
ואז מה אם בכיתי כל הלילה ובכיתי ובכיתי
עד שכל השמיכה הייתה רטובה ולא יכולתי לישון איתה
אז מה אם הלכתי לשירותים כל הלילה והקאתי את הנישמתי
ומתנה טיבעית שכזאת גם היו לי שילשולים
בלי כדורים
כי כנראה שבגוף שלי כבר לא מסוגל לקבל את כל הזבל הזה
אז מה?
אז מה אם כבר חודשיים שאני לא מרגישה טוב כמו צל בבית הולכת ובאה בקושי קמה מהמיטה ושורדת את היום כבר לא חיה אותו, אז מה אם לא אכפת לף אחד, אז מה אם אני מתפללת שכל יום יקרה לי משו שמישהו סוף סוף יראה שאני צריכה עזרה,כי אני לעולם לא יבקש אותה, אז מה אם אני שחקנית יותר מידיי טובה שמצליחה להסתיר את המחלה הזאת יותר מידיי טוב ואני ממש לא רוצה לגמור כמו הדוגמנית הזאת שבעיתון שנלחמת על החייה וכולם סביבי אומרים שהיא פשוט נראת נורא ושהיא מגעילה אותם.
לא אני לא רוצה לגמור כמוה
אבל אני בדרך שלה
ובאלי שמישהו יצעק במקומי
אבל אני יודעת שזה יקרה אני פשוט ימות
ובעצם למה לא למות?
נמאס לי שאני חלשה מידיי...ואני יודעת שמחר אני יקום כרגיל וימשיך בחיי העלובים
כי אני לא יפגע בעצמי לעולם
באלי שהעולם יפגע בי
בעצם..זה מה שהוא עושה כבר 5 שנים
:(
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: