לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

המציאות שמאחורי השקרים


sweet dreams are made of this


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2010

חרא יום


סוף סוף יש לי דקה לנשום

דקה שאני יכולה לכתוב פה

לפני שהדודים שלי חוזרים

בזמן האחרון אני מרגישה צורך להקיא אחרי כל ארוחה,בדיוק כשאני מסיימת לאכול משו בראש שלי גורם לי להרגיש בחילה ומין גועל ואז יש קול שמהדהד לי בראש " לכי להקיא,אני גרמתי לבחילה את רק צריכה לדחוף אצבע והכל יהיה בסדר אחרי זה..." איזה תחושה נוראית,אני מתה להקיא אבל יש פה כל כך הרבה אנשים סביבי.

נכנסתי למעגל שגם מיה נכנסת אליו

אם רק יכולתי לבקש עזרה, לבקש מההורים שלי שיתנו לי טיפול, שיראו מה עובר עלי

שיקראו את העיניים שלי מבלי שאני יגיד משו...

אבל אף אחד לא רואה אף אחד לא מרגיש, כי העצמות שלי עדיין לא בחוץ  ואני לא חיוורת או מתעלפת כל שניה

אבל המחלה הזאת בראש שלי

והיא הרבה יותר הורסת את הנפש מאשר את הגוף

אם רק הייתי יכולה להגיד משו...

אבל בשניה שאני חושבת לדבר, הפה שלי ננעל והלב מתחיל לדפוק מהר והראש רק חושב כמה אסור לי לדבר ואני חוזרת לעצמי עם העצב והשקרים

כי אני יודעת שאם אני יגיד משו לא יאמינו לי או שיכנסו להיסטריה...

אם לנפש הייתה צורה הייתם רואים ילדה קטנה עם שיער ארוך ודליל שכל העצמות בחוץ,היא רק תבכה כל היום ותבקש עזרה, היא לא תבקש היא תצעק...

ועד שלנפש תיהיה דמות משל עצמה...אני ישאר ככה לעולם,עפ פה נעול וראש שלא מפסיק לחשוב

אין לי מצב רוח... ובאלי למות, מבלי לפגוע בעצמי, שיקרה משו...כל דבר...

אל תשאירו אותי ככה... לבד..בבקשה...כי אם לא אתן אז מי?...

אוהבת כל כך...

 

*** רוצה כל כך להיכנס לבלוגים שלכם אבל אני לא יכולה כדי שלא יגלו

מחר אני יהיה בבית ואני מבטיחה להתעדכן

נכתב על ידי , 28/2/2010 11:20  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



משדרת עסקים כרגיל


מכירות את המצב הזה שאתן הכי דומיננתיות, מאושרות צוחקות מצחיקות משמיעות את קולכן ומראות כאילו החיים יפים והכל מושלם...

כן, כזאת אני, אבל אף אחד לא יודעת כמה אני מתפוררת מבפנים, אף אחד לא יודעת איך זה להרגיש שכשצוחקים אז כל השומנים בצוואר פתאום בולטים

ואף אחת לא יודע שכל פעם שאני צוחקת הבכי בפנים רק הולך וגובר.

היה שבוע נוראי

בולמוס אחרי בולמוס

אחרי עוד אחד

ופה בורקס

ושם במבה

ועוד פיצה

ודברים שאני לא אוכלת וכל זה בגלל מה?!

מחזור מזדיין

שהקדים לי בשבוע וחצי!! הוא ממש השתגע...

עליתי בגללו 2 קילו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני יודעת שזה הרבה נוזלים ושהציצי שלי הכפיל את גודלו והבטן התנפחה

וכאילו לא ידעתי שובע בשבוע הזה

עד שראיתי שקיבלתי

מצד אחד שמחתי כי הבנתי פתאום שהרעב התמידי והאוכל המזעזע היו כי ככה תמיד הגוף שלי מגיב לפני מחזור

ומצד שני...

פאקינג 2 קילו?! עבודה קשה צריך בשביל להוריד 2 קילו

ואתן יודעות שכולנו לא מרגישות יפות כל כך בזמן מחזור

אז כל העירבוב הזה גרם לשבוע מעצבן

מקווה שביום ראשון הכל יראה אחרת

( אלוהים כמה שהייתי שמחה להיפטר מהמחזור הזה!)

נכתב על ידי , 18/2/2010 15:47  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אוייבים תמיד יהיו, ולפעמים הם רק מתרבים


אז זהו

יוצא לי לכתוב פעם בשבוע בגלל הבסיס וגם כי קשה לי למצוא זמן שאני לבד ואף אחד לא איתי

עושה מלא ספורט עד שכבר כואבות לי הרגליים

ריצה והליכה

כפיפות בטן

קפיצות בדלגית

הכל כדי להרגיש קצת יותר טוב

ולא תמיד זה עוזר

לפעמים כל כך קל להרגיש את הרעב שעות

ולפעמים זה בלתי נסבל

אבל חייבים לסבול כדי להיות רזים

ולא כל דבר שרוצים מקבלים בקלות

וכשנגיע למטרה רק אז ניהיה מאושרות

או ככה לפחות אנחנו מקוות

אוכלת מעט אוכל לפעמים זה מחליש ממש

כי אני עובדת בעבודה פיזית בצבא

ועושה יותר מידיי ספורט שהגוף שלי כמעט וקורס

אבל אני לא נותנת לו כי אם הוא יקרוס

כולם יגלו...

נכתב על ידי , 6/2/2010 19:36  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

בת: 34

תמונה





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנופRי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נופRי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)