לא הייתי פה הרבה זמן
אני לא יודעת איפה אני עומדת
וכל יום אני נפגעת מחדש
"אמא אל תראי לה את זה היא לא צריכה את זה אני צריך תשמרי לי"
כן, המילים של אחי... אחי הגדול, הבכור,שאני יותר מוצלחת ממנו בהכל אבל הוא... הוא
הרבה יותר רזה ממני...ככה זה כשאתה 1.90 גובה ושוקל רק...55 קילו...
הוא נראה זוועה באמת שזה מגעיל ודוחה... בחיים שלי לא ראיתי מישו שגובל
במראה כל כך גועלי כמו שלו ואני תמיד אמרתי לו שאף אחת לא תרצה אותו כשהוא נראה ככה...ממש שלד מהלך, עצמות הברכיים בולטות בצורה מחרידה
ממש כמו האנשים מהשואה...
הוא לא מאלו שעושים את זה בכוונה וששואפים לרזון הוא פשוט היה כזה... תמיד רזה...
ואני את כל השומנים שהיו צריכים להיות שלו קיבלתי...אני 1.77 " עם פנים מהממות" כמו שכולם אומרים...
"אם תרדי עוד קצת תוכלי להיות דוגמנית, יחטפו אותך ברחוב" שמעתי את זה לא פעם ולא פעמיים... נראת ההפך ממנו
אני הכי קטנה בבית שצריכה להיות הכי מפונקת,
רואה איך אמא שלי מרחמת על אחי " תאכל כבר למה לא אכלת היום"
היא מסוגלת ללכת ולהכין לו אוכל ב11 בלילה, למה!? " כי הוא מסכן"
ואני בספק אם היא הייתה עושה בשבילי את אותו הדבר...
תמיד כדי לקבל תשומת לב הוא אומר " וואי לא אכלתי כל היום" שבעצם הוא אכל ולא מעט אבל הוא
מנצל את הרזון והאומללות שלו כדי לקבל תשומת לב....
נמאס לי תמיד להיות זאת שצריכה לדאוג לו כי " הוא מסכן הוא לא אוכל כלום הוא לא דואג לעצמו
תכיני לו משו אם את יכולה"
אני לא יכולה עם הצומי שלו ועם המסכנות שלו...
אני שונאת אותו
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: