תסרטי פורנו שמתחוללים בראשי

עוד ערב מוכה בשגרה לוקה, נוסע לדירה המעופשת שלי, חזרה מהעבודה, וכבר אמצע הלילה בשבילי.

מטורף על אופנוע שחתך אותי באמצע צומת הזכיר לי לפקוח עיניים. כוסית אחת יותר מידי, ולא היה מי שינהג הביתה.

הגעתי לרחוב בו אני גר. השער החשמלי שהורם בעינף שלטוט , לרגע הצדיק את שכר הדירה המטורף שאני משלם, במקום הארור הזה אף פעם לא תוכלו למצוא חנייה.

נכנסתי בשקט לבניין, משתדל לפסוע בעדינות ולא להרעיש. בקומה הראשונה גרה זקנה משוגעת שאוהבת לאמלל לי את החיים.

בכלל זה הפך מאין כלל בלתי רשום, שבמקום הזה אין להפריע בין שתיים לארבע, וגם לא בין חמש לשתיים ביום למחרת.

בקפיצות קלות הגעתי בזריזות לקומה השלישית. דלת מול דלת, האחת חצי פתוחה, השניה נעולה היטב. פתחתי את התיק שלי, דוחף את היד פנימה ומחפש את המפתח בין כל הדפים והרישומים שהיו שם. לאחר חמש דקות של נבירות בתיק הוצאתי את צרור המפתחות המאיים שלי, פתחתי את הדלת והתיישבתי על הספא, שותה את חצי הבקבוק בירה שנשאר לי מהלילה הקודם.

העיניים שלי היו נפוחות ואדומות, דבר שהעיד על היום המטורף שהיה לי. הזמן ללכת לישון.

העפתי נעל אחת לכוון המטבח, השניה כמעט שעפה מהחלון. מוריד את הבגדים, נשאר בבוקסר הצמוד שהבליט לי את כל החבילה,

והולך לכיוון הפרוזדור שהוביל לשני חדרים- אחד שלי ואחד של השותף.

אור ביצבץ ממתחת לדלתו שהיתה סגורה, וככל שהתקדמתי שמעתי גניחות הולכות וגוברות שבקעו משם.

המסקנה המידיית הייתה שגם את הלילה הזה איתי השרמוט הזה יעביר עם השכנה הכוסית ממול.

גם לי היה פעם קטע איתה. נותנת בקלות הייתי אומר. נכנסתי לחדר שלי, סוגר את הדלת בשקט שלא יבחינו בי.

מוכה חרמנות כתוצאה מטעם מתוק שהשאירה בי השכנה ממול, הוצאתי את הלפטופ מהתיק, מחבר את ה-Disk On Key המוצפן שלי, ומתרפק על אוסף פורנו מרשים שאספתי מאז הבר-מצווה.

הזין העומד שלי איים לפרום את תחתוני הבוקסר ההדוקים, ולצאת לסיבוב הופעות.

שיחררתי אותו מכבליו, וכאות תודה הוא שיחרר טיפת זרע דביקה שניגרה לי על הכיפה.

השתקתי את הווליום, ומיחזרתי שוב איזה פורנו זול, עם דוגמנית כוסית- גבוהה, בלונדינית, כוס ורדרד ומתוק כשל ילדה ביתולית, ושפתים של מוצצת.

התחלתי לעשות ביד, הקולות מחדר ממול גרמו לרף החרמנות שלי להרקיע שחקים. שיפשפתי חזק ביד אחת, ביד השניה משחק עם הביצים. נוגע לעצמי בדיוק במקומות הנכונים. בטירוף חושים שלא ידעתי כמותו כבר חודש אולי, סילון של זרע חתך את האויר והותיר לי שובל רירי ודביק שהשתרך מהצאוור וחילחל לבטן ולתבור.

המצב העגום שהייתי בו, לא איפשר למגבון לח לעשות את העבודה, והפיתרון היה במקלחת עם הרבה סבון וקירצוף אינטנסיבי של הפרונט שלי.

שוב כהרגלי, כדופק חשבון ממוצע, בשקט נכנסתי לאמבטיה, נועל את הדלת, מסיט את הוילון, נשכב על הגב ונותן למים למלא את חלל האמבטיה, לשטוף אותי מהטומאה ומילדים בפוטנציה שמרוחים לי על החזה.

והמים רותחים. זורמים בהתמדה, ואני בתהליך התפכחות לא שם זין על זה שישראל עוברת מאדום לשחור.

כשהגיע הזמן לצאת, רק אז שמתי לב שלא לקחתי איתי בגדים.

פתחתי את הדלת, והוציאתי את הראש לוודא שאף אחד לא באיזור. הגניחות שעדין היו בעיצומן בחדר של איתי, היו עבורי סימן לכך שהשטח פנוי. יצאתי עירום. טיפות מים נטפו לי מהשיער, וכפות רגלים הרטובות הותירו סימני כף רגל גדולה מהאמבטיה ועד למטבחון המצומצם שלנו.

לקחתי בקבוק בירה וחזרתי בזריזות לחדרי, הביצים מתנפנפות בגאווה, ואני מגרבץ בשיא הסטייל. הלילה נישן בעירום.

המקלחת המרעננת והמעוררת, מנעה ממני לעצום עיניים בחצי שעה שלאחר מכן.

היאוש, והחשש מהבוס שיפטר אותי אם אאחר גם מחר ריחפו מעל ראשי. תמיד שאני מדוכא אני נכנס לפייסבוק. לא יודע למה, זה מעודד אותי, במיוחד שקונים אותי ב-FFS או שיש חברי ילדות שמוסיפים אותי פתאום.

אז מתוך אינסטינקט נכנסתי. פרופיל ערוך ומאורגן באופן מעורר השראה. התמונות הטובות ביותר, המוזיקה המובחרת ביותר, ורשימת חברים שאפילו מארק צוקרברג היה משתוקק אליה.

נו טוב. כאן שום דבר לא התחדש. לוחץ על HOME. "ליהי רוצה להיות חברה שלך" [בתרגום חופשי]. בתור אדם ידידותי וחברותי, אישרתי אותה, למרות שממש לא ידעתי מי זו.

התמונת פרופיל שלה לא עזרה לי להבין מי זו, למרות שממש ניסיתי להיזכר..

מסתכל על השיער החום-דבש [ספק צבוע ספק לא], על עינייה היפות, על הגוף שללא ספק עוצב בידי אומן.

הולך לישון מסופק, הן מינית, והן משום העובדה שסגרתי 400 חברים בפייסבוק.

בבוקר התעוררתי לצלילי השעון המעורר. זקיפת "בוקר-טוב" אימתנית קידמה שוב את פני, "אין לי זמן"- חשבתי לעצמי.

סידרתי את הזין עם הבוקסר כדי שלא יבלוט- תחבולה גברית ידועה, מבקש מאלוהים- רק שלא יהיה לי כאב ביצים, והלכתי להתגלח, לשתות משהו ולעוף לעבודה לפני שמתחילים הפקקים.

 יצאתי מהחדר. איתי וצליל ישבו על החלון, עם כוס קפה. "בוקר טוב" הם אמרו כשראו אתי נחפז כמו מטורף, רק חיכו שאפנה להם את הדירה שיוכלו שוב להיזדיין כמו מטורפים. 

לקחתי את המפתחות והתנדפתי, לפני שיציאו לי להצטרף לאורגיה מטורפת שלא אוכל לסרב לה.

נוסע כמו משוגע, להקדים את שאר העובדים, ותוך מספר דקות כבר הייתי במשרד, מעביר את כרטיס העובד שלי ומתיישב.

שולף שוב את הלפטופ. מבוהל וחושש מתגובת הממונים עלי, נכנס שוב לפייסבוק. קולט בזווית העין הודעת INBOX.

ליהי, הלא מוכרת, שלחה לי הודעה...מעניין מה היא רוצה חשבתי לעצמי...

To be continued