פרק 6
פתאום הטלפון שלי צלצל.
זה היה....
מספר חסוי.
"הלו"שאלתי
"בעוד 10 ימים מהיום זה יקרה"אמרו
"מה יקרה?"שאלתי בבהלה
לא ענו, שמעתי את צליל הניתוק
הייתי עם פרצוף מבוהל וישר חיבקתי את עומר.
"מה קרה"שאל אותי
"אני לא יודעת אמרו לי בעוד 10 ימים זה יקרה או משהו כזה"השבתי
"ואם זה משהו רציני?"שאלתי עוד יותר מוטרדת
"אל תדאגי אני אהיה פה לשמור עלייך"אמר וחיבק אותי
חיבקתי אותו גם.
ראתי את שירה ודניאל הולכים יד ביד לעברנו.
קמתי לעברה נפרדנו מדניאל ועומר והלכנו לעבר ביתי.
"קרה משהו בזמן שלא הייתי"שירה שאלה וקרצה
"שום דבר"אמרתי
העדפתי שלא לגלות לשירה שלא סתם תילחץ.
"ואצלך"שאלתי
"כלום"
פתחתי את דלת הבית וראיתי את אמי מתקדמת לעברי בעצבנות.
"קרה משהו"שאלתי
"לאן נעלמת ככה בלי להודיע?"שאלה בתוקפנות
"ירדתי רגע למטה עם שירה"השבתי
"שלא יקרה שוב שאת יורדת מבלי ליידע אותי"אמרה
"טוב "השבתי
אני ושירה עלינו למעלה נכנסו לחדר הדלקנו טלויזיה ומרוב שהשעה הייתה מאוחרת לא היה כלום לראות אז ראינו מצלצלים.
נרדמנו 10 דקות אחרי שצפינו בזה מרוב שעמום.
יום למחרת צלצל הפלאפון שלי.
עניתי ואמרו"עוד 9 ימים זה קורה"וניתקו
הנחתי את הפלאפון על השידה כאילו כלום לא קרה.
"מי זה"שאלה שירה
"סתם טעות" השבתי
"טוב אני נכנסת לצחצח"שירה אמרה
"טוב" עניתי
הדלקתי את מסך המחשב והיתחברתי לאייסי.
אני:עומר דחוף אתה פה?
עומר:כן מה קרה מאמי?
אני:היתקשרו אליי היום בבוקר מחסוי ואמרו לי עוד 9 ימים זה קורה
עומר:מה קורה?
אני:נו זה שהיתקשרו אתמול
עומר:אההא אל תדאגי שום דבר לא יקרה לך
אני:אני מקווה ובבקשה אל תספר על זה לאפחד ובמיחוד לא לשירה
עומר:אל תדאגי מאמי טוב אני הולך להיתקלח
אני:חח אפשר לבוא?
עומר:בואי=]
אני:חח ביום אחר שירה אצלי טוב ביי אהובי תהנה במקלחת.
עומר:אני אחשוב עלייך אז אני אהנה.
היתנתקתי מהאיסיי ונכנסתי לצחצח.
שסיימתי לצחצח יצאתי לחדרי ולא ראיתי את שירה.
"שירה את פה"אמרתי בכמעט צעקה
"אבל ראיתי את התיק שלה באותו מקום וחלק גדול משערה הבלונדיני.
טוב זה סופ הפרק=]הוא יצא ארוך יחסית =]
אני לא יהיה בימים רביעי וחמישי בבית כי אני יוצאת לגיחה בשל"ח(:
אז אם יהיו תגובות אני יענה על הכל ביום חמישיXD
תגיבו=]]]]]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
#זאת שכותבת#