פרק 15
"אבל אני לא יכולה לעשות כלום לא לשתות עוד כמה חודשים תהיה בטן אלא אם כן...."אמרתי
"אלא אם כן מה?"שאל
"אלא אם כן אני אעשה הפלה "אמרתי
"מה וככה תהרגי את הילד שלך?"אמר בבהלה
"אני לא יודעת אבל תחשוב כמה זה קשה לי"אמרתי
"אני יודע אני יודע אבל נעבור את זה ביחד"אמר
"טוב עכשיו אין לי כוח לכלום בוא נישן"נתתי לו נשיקה ונרדמתי.
-למחר בבוקר קמתי וראיתי את כל החדר מפוצץ בבלונים ועל חלק מהבלונים היה כתוב*מזל טוב*.
ירדתי מהמיטה ונכנסתי למקלחת לצחצח שיניים.
ירדתי למטה וראיתי את עומר מבשל.
באתי אליו ונתתי לו חיבוק.
הוא הסתובב ואמר לי.
"מזל טוב"
"תודה"אמרתי בחיוך.
"עכשיו תורך לשבת לאכול כמו שעשית ליל ולשכוח מהכל"אמר .
הוא הניח על השולחן פנקקים וסירופ.
אכלתי והוא היסתכל עליי.
"מה?"שאלתי
"כלום.אז מה עושים היום?"שאל
"בוא נלך לים"אמרתי
"אם זה מה שאת רוצה נלך"אמר
"מתי?"שאלתי
"שתסיימי לאכול"אמר
"טוב"אמרתי
"אבל צריך למהר עוד מעט נפסיד את האוטובוס"אמרתי
"אל תדאגי"אמר
לאחר שסיימתי לאכול התארגנו וייצאנו החוצה.
על המדרכה היה כתוב בתרסיס -17-ומסביב לב גדול.
הסתכלתי עליו.
"אתה עשית את זה?"שאלתי מחייכת
"מה נראה לך?"שאל
"שאתה בגלל זה שאלתי"אמרתי
"טוב" אמר וצחק
עלינו על האוטובוס והלכנו לים הנסיעה לשם לקחה בערך כשעה.
הסתכלתי על עומר וראיתי אותו שולח אסאמסים.
"קרה משהו?"שאלתי
"לא סתם חבר שאל אותי משהו"ענה והסתיר את הפלאפון.
***
***
"יאללה רועי בוא כבר של נאחר"אמרה נטלי
"תרגעי לא נאחר"אמר
"אם לא היית מסיע אותי לא הייתי באה איתך"אמרה וצחקה.
"וואי את כמו סיר לחץ"אמר
נטלי נתנה לו מכה בכתף.
"יאללה בואי"אמר ונכנסנו לאוטו.
***
***
לאחר שעה נוראית של נסיעה באוטובוס הגענו לים.
עומר עצם את עייני והוביל אותי.
הוא הסיר את ידיו מעייני ואמר לי לפתוח אותן.
"מזל טוב"כולם צעקו והתנפלו עליי.
"מזל טוב"נטלי אמרה
"תודה"אמרתי וחיבקתי אותה
היו דיבורים וכולם נכנסו למים.
ראיתי את נעמה מרחוק.
היא עברה מאחוריי גבו של עומר וליטפה אותו ונעמדה מולי.
"יש מסיבה ולא הוזמנתי"שאלה בהתנשאות
"יש מסיבות ואת אף פעם לא מוזמנת"אמרתי
"עכשיו את יכולה לזוז מפה את מסתירה לי את הנוף"הוספתי
-כולם היו במים-
"לא באתי בשבילך אלא לעומר להזכיר לו אם הוא זוכר את שלשום"אמרה
"מה היה שלשום?"שאלתי
"אוי אוי אוי עומר לא סיפר לך?"אמרה וציחקקה
"אז תספרי כנראה זה לא היה מספיק חשוב שלא היה צריך לספר לי"אמרתי
"זה היה יותר מדי חשוב.שלשום שכבנו"אמרה עם פניי פוקר.
"בדיחה גרועה"אמרתי כמעט בוכה.
"זה לא בדיחה הוא נהנה ואפילו אמר שהוא אוהב אותי"אמרה
כבר ממש בכיתי הסתכלתי על עומר ונתתי לו סטירה.
[נקודת המבט של נעמה]
"את מטומטמת"עומר ממש צעק
"מה עשיתי"שאלתי בתמימות.
"מה עשית את מטורפת על כל השכל"אמר והלך.
[חזרה אליי]
הלכתי כולי דומעת לתחנת האוטובוס לא ראיתי לאיזה קו עליתי פשוט עליתי ונעסתי איתו עד התחנה האחרונה.
כשהוא עצר בתחנה האחרונה ראיתי שלט"תחנה מרכזית תל אביב"
שמחתי שלפחות אני מכירה את האזור.
היסתובבתי בין החנויות וקניתי מכנס וחולצהפשוטים ולבשתי.
לאחר מכן הלכתי לאיזה מספרה ושיניתי את התסרוקת רציתי משהו אחר.
צבעתי את השיער באדום ועשיתי קצוות בבלונד.
שילמתי ויצאתי עם חיוך על הפנים.
לאחר מכן התקשרתי לעומר.
"רחלי?רחלי את פה"שמעתי את קולו
"כן והגעת למצב הכי שפל שיש ורק שתדע"אמרתי
"שאני אדע מה?"שאל
"התינוק מת!"אמרתי
איזה פרק טובXD
איך ייצא?
אשמח לתגובותP:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
#זאת שכותבת#