נכנסנו לשם ולקחו אותנו לאיזשהו חדר הושיבו אותנו.

"אני מצטער להודיע לכן........."

פרק 18

"בעלך ואביך מת."

"אתמול היה פיגוע רצח בקניון עזריאלי הוא נרצח מיריה.הוא השאיר לך מכתב"אמר והושיט את ידו לעברי.

לקחתי את המכתב יצאתי החוצה.אמא נשארה לדבר איתו.

פתחתי את המכתב ובעינים דומעות קראתי אותו.

-רחלי שלי,

איך אני אוכל לתאר את ההרגשה שלי.

אני לא יודע מה עבר בראשי באותו רגע.שניסיתי לרצוח את עומר.

כל כך הפריע לי לראות אותכם יחד.

אני מצטער על כל הסמסים ששלחתי לך.

על כל הדאגות.אני רק רוצה שתדעי שאני מצטער על מות שירה.

לא היתככונתי להרוג אותה רציתי להעיזר בה כדי להגיע לעומר.

אבל העניין התהפכו ואני לא יודע מה גרר אותי לעשות את זה פשוט רצחתי אותה.

ידעתי שאת תגיעי לקניון ואני רציתי שזה יהיה התיזמון המושלם.

אבל ראיתי אותך שם.וכשבאתי לראות בו מישהו אחר מהפינה ירה בי.

אני בטוח שראית אותי כי את ילדה שלא היית מתעלמת מזה.

אני מצטער על כל הסבל הזה שעברת.

ואני מצטער שראית אותי נרצח.

עכשיו יהיה לך ולאמא חיים יותר טובים,בלעדי.

תודיעי לאמא שאהבתי אותה מאוד מאוד ושאני מצטער על הכל.

השארתי לה גם מכתב תגידי לה שתקרא אותו הוא בתוך המגירה שבשידה.

אוהב ואוהב אותך תמיד.

אבאלה שלך.-

נכנסתי לחדר שאמא והשוטר היו.

"אמא בואי נלך מפה אני לא יכולה יותר לסבול את זה"אמרתי

"אוקי חמודה"אמרה דומעת.

לאחר שאמי סגרה פרטים עם השוטר הלכנו לעבר המכונית.

כל הדרך הייתה שתיקה.

נכנסנו הבייתה אוסקר קפץ אליי.

"אבא השאיר לך מגירה שבשידה מכתבת הוא אמר שתקראי"אמרתי ועליתי עם אוסקר למעלה.

מיליתי בקערה של אוסקר אוכל ומים ונכנסתי מתחת לשמיכה.

שבתי על למה הוא היה צריך לעשות את כל זה?

רק בגלל ריב בין ההורים?

עכשיו זה לא הכל גם ראיתי את אבא שלי נרצח מול העיניים שלי ובכלל לא זיהיתי אותו

שם שוכב על הרצפה עם עיניו הפקוחות והמחוסות בדם.

אולי אם שירה מתה אבא מת אולי מי יודע חס וחלילה עוד מעט עומר ימות.זה אולי סימן שאני גם צכה למות.

חשבתי על  איזה דרכים יש להיתאבד.

לאחר המחשבות המשעשעות שלי נרדמתי.

היתעוררתי מצלצול הפלאפון שלי.

ראיתי על הצג את השם:"אהובך"

לא היה לי כוח לענות.

גם לא הבנתי מתי הוא הספיק לשנות את השם בפלאפון שלי.

ירדתי למטה.ראיתי את הדלת של החדר של אמא חצי פתוחה.

הצצתי לבפנים ראיתי את אמא בוכה עם המכתב בידה.

הלכתי בצעדים איטיים לעבר המטבח.

שתיתי כוס מים והדלקתי את הטלויזיה.

הערוץ היה על 10.

הכותרת:פיגוע בעזריאלי.

עשו תצלום קרוב של אבא שלי.

העברתי ערוץ.

עליתי חזרה לחדרי.

חשבתי חשבתי חשבתי.

עד שנמאס לי לחשוב.

פתחתי את החלון  ויצאתי.

התיישבתי על הגג לא רציתי להתיישב במרפסת למעלה כדי שאמא לא תראה אותי.

שמעתי את דלת חדרי נפתחת.

היתקופפתי מעט כדי שלא ייראו אותי.

"רחלי"שאלו.

היתקופפתי עוד קצת.

הנחתי את רגלי על אחד הרעפים.

הרגל של החליקה,הרגללים שלא היו תלויות וידי החזיקו בחלון.

"עומר תעזור לי"צעקתי.

פרק קצר.

תגובות?