לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  #זאת שכותבת#

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2008    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2008

פרק 7


פרק 7 "אבל ראיתי את התיק שלה באותו מקום וחלק גדול משערה הבלונדיני. היתכופפתי לעבר הריצפה והרמתי את שיערה שהיה מפוזר.

יצאתי לעבר מסדרון דפקתי על דלת השירותים ולא היה מענה.

ירדתי למטה

"אמא ראית את שירה?"שאלתי

"לא היא בכלל לא ירדה"ענתה

טוב אני חוזרת למעלה.

נכנסתי לחדרי וראיתי פתק ממונח על מיטתי.

היה כתוב:

לרחלי,

שירה אלייך לא תחזור יותר.

אבל תוכלי לראות אותה בפעם האחרונה.

תעקבי אחרי הרמזים שלי.

אם תספרי למשטרה או להורים שלך,

את תיגמרי כמוהה.

סגרתי את המכתב והתחלתי לבכות לקחתי את הפלאפון שלי מהשידה וחייגתי לעומר.

"מאמי מה קורה"אמר עומר.

"אתה יכול לבוא אליי?" מילמלתי לו  בבכי

"כן בטח אני כבר יוצא"וניתק

נישמעה דפיקה בדלת.זה היה עומר...

אמא העלתה אותו למעלה פתחתי את דלת של חדרי וחיבקתי אותו!

הוא שאל מה קרה והראיתי לו את המכתב.

עומר קרא כל שורה פעמיים ושסיים שאל אותי,

"ממתי המכתב?"שאל

"ראיתי את שערה של שירה על הרצפה ירדתי לחפש אותה לא מצאתי אותה אז עליתי למעלה והמכתב היה שם."אמרתי בבכי

"צריך להודיע למשטרה"אמר

"לא!"אמרתי

"למה?"שאל

"הוא כתב במכתב שאם אני אספר אז יקרה מה שקרה לשירה "אמרתי

"אל תדאגי הכל יהיה בסדר"אמר וחיבק אותי

"בואי תשטפי את הפנים"אמר עומר ולקח אותי לעבר המקלחת שבחדרי

נכנסנו למקלחת וראינו בכיור דם...

ועכשיו התחלתי ממש לפחד!

מחשבות נוראיות עברו בראשי.

התחלתי לרעוד ועומר הוציא לעבר מיטתי עליתי עלייה וחיבקתי את רגליי.

עומר ליטף את גבי וניסה להרגיע אותי אך שום דבר לא עזר.

הרגשתי שהיא עדיין נמצאת פה.אבל לא ידעתי שהיא עד  כדי כך קרובה.

הייתי כל כך עייפה ומיואשת שנרדמתי,עומר כיסה אותי והלך לביתו.

למחרת היתעוררתי מצלצול הפלאפון שלי.

"הלו"אמרתי

"עוד 8 ימים זה קורה"

ניתקתי מהר בבהלה הלכתי לעבר המקלחת לצחצח שיניים ואז נזכרתי בדם שבכיור.

פתחתי את הארון כדי להחליף בגדים וראיתי עוד פתק.

לרחלי,

אני מבין שראית כבר את הדם בכיור.

זה רק ההתחלה!

אני מקווה בשבילך שלא סיפרת לאף אחד!

אני ממליץ לך להעביר את הימים הבאים עם עומר בשימחה ולא בעצב.תנצלי את הזמן!

היתקשרתי לעומר מהר לספר לו על המכתב השני,

אבל ישר הוא ענה "רחלי התאוששת?"

"אתה יכול לבוא?"שאלתי

"כן קרה משהו"שאל

"מצאתי עוד מכתב והפעם זה קשור אלייך"אמרתי

"כן אני בא"וניתק

עומר בא,הראיתי לו את המכתב וראיתי בעיניו של עומר את הפחד.



איך יצא?(:

מותח תגיבו

לא מותח גם תגיבו=]

הרוצח לא יבוא אליכם=]

 

 

נכתב על ידי #זאת שכותבת# , 31/10/2008 22:38  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 6


פרק 6

פתאום הטלפון שלי צלצל.

זה היה....

מספר חסוי.

"הלו"שאלתי

"בעוד 10 ימים מהיום זה יקרה"אמרו

"מה יקרה?"שאלתי בבהלה

לא ענו, שמעתי את צליל הניתוק

הייתי עם פרצוף מבוהל וישר חיבקתי את עומר.

"מה קרה"שאל אותי

"אני לא יודעת אמרו לי בעוד 10 ימים זה יקרה או משהו כזה"השבתי

"ואם זה משהו רציני?"שאלתי עוד יותר מוטרדת

"אל תדאגי אני אהיה פה לשמור עלייך"אמר וחיבק אותי

חיבקתי אותו גם.

ראתי את שירה ודניאל הולכים יד ביד לעברנו.

קמתי לעברה נפרדנו מדניאל ועומר והלכנו לעבר ביתי.

"קרה משהו בזמן שלא הייתי"שירה שאלה וקרצה

"שום דבר"אמרתי

העדפתי שלא לגלות לשירה שלא סתם תילחץ.

"ואצלך"שאלתי

"כלום"

פתחתי את דלת הבית וראיתי את אמי מתקדמת לעברי בעצבנות.

"קרה משהו"שאלתי

"לאן נעלמת ככה בלי להודיע?"שאלה בתוקפנות

"ירדתי רגע למטה עם שירה"השבתי

"שלא יקרה שוב שאת יורדת מבלי ליידע אותי"אמרה

"טוב "השבתי

אני ושירה עלינו למעלה נכנסו לחדר הדלקנו טלויזיה ומרוב שהשעה הייתה מאוחרת  לא היה כלום לראות אז ראינו מצלצלים.

נרדמנו 10 דקות אחרי שצפינו בזה מרוב שעמום.

יום למחרת צלצל הפלאפון שלי.

עניתי ואמרו"עוד 9 ימים זה קורה"וניתקו

הנחתי את הפלאפון על השידה כאילו כלום לא קרה.

"מי זה"שאלה שירה

"סתם טעות" השבתי

"טוב אני נכנסת לצחצח"שירה אמרה

"טוב" עניתי

הדלקתי את מסך המחשב והיתחברתי לאייסי.

אני:עומר דחוף אתה פה?

עומר:כן מה קרה מאמי?

אני:היתקשרו אליי היום בבוקר מחסוי ואמרו לי עוד 9 ימים זה קורה

עומר:מה קורה?

אני:נו זה שהיתקשרו אתמול

עומר:אההא אל תדאגי שום דבר לא יקרה לך

אני:אני מקווה ובבקשה אל תספר על זה לאפחד ובמיחוד לא לשירה

עומר:אל תדאגי מאמי טוב אני הולך להיתקלח

אני:חח אפשר לבוא?

עומר:בואי=]

אני:חח ביום אחר שירה אצלי טוב ביי אהובי תהנה במקלחת.

עומר:אני אחשוב עלייך אז אני אהנה.

היתנתקתי מהאיסיי ונכנסתי לצחצח.

שסיימתי לצחצח יצאתי לחדרי ולא ראיתי את שירה.

"שירה את פה"אמרתי בכמעט צעקה

"אבל ראיתי את התיק שלה באותו מקום וחלק גדול  משערה הבלונדיני.

טוב זה סופ הפרק=]הוא יצא ארוך יחסית =]

אני לא יהיה בימים רביעי וחמישי בבית כי אני יוצאת לגיחה בשל"ח(:

אז אם יהיו תגובות אני יענה על הכל ביום חמישיXD

תגיבו=]]]]]

נכתב על ידי #זאת שכותבת# , 28/10/2008 14:24  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 5


קודם כל סליחה על שלא עידכנתי פשוט רציתי שהפרק יהיה טוב!

XD



פרק 5:

פתאום מישהו חיסה לי ולשירה את העיניים.

אלה היו..........

 

עומר ודניאל,

*דניאל זה החבר הכי טוב של עומר הוא ושירה חברים*

כאשר הם הורידו מאיתנו את כיסוי העיניים היינו בטוח קרוון מלחא נרות ופרחים.

היינו המומות.

עומר לקח אותי לפינה שלנו בקרוון והתיישבנו על כרית.

"וואי אני לא מאמינה שעשית את זה " אמרתי לו ונתתי לו חיבוק ענק

"את יודעת שאני אעשה הכל בשבילך"אמר

חייכתי וחיבקתי אותו.

העפתי מבט לעבר שירה ודניאל וחייכתי ראיתי אותם מתנשקים ומתחבקים.

"אתם לא נורמאלים אתם פשוט הבלתם אותנו"אמרתי חוזרת כלא מאמינה על מה שקרה

עומר צחק הרים את ידו ושם סביב עורפי קירב אותי אליו ונישק אותי.

ואני,אני זרמתי איתו.

"רחלי את פה?"שאלה נורית אמא של רחלי.

"רחלי תיפתחי"צעקה

נורית ירדה למטה לניר אבא של רחלי ושאלה"

"ניר אתה יודע במקרה איפה רחלי?"שאלה

"כן היא הלכה רגע עם שירה החוצה"ענה

"ולא יכולת להגיד לי את זה קודם לפני שככה דפקתי על דלתה?"אמרה בכעס

"לא שאלת"וחזר לצפות בטלויזיה

היתנתקנו מהנשיקה וחייכנו אחד לשני מובכים.

"רוצה לצאת לגינה?"עומר שאל

"כן בטח אני רק אודיע לשירה"עניתי

שירה שמעה שאמרתי את שמה היתנתקה מהנשיקה ושאלה

"מה קרה?"

"אנחנו יוצאים תתקשרי אליי שתסיימו ואני אחכה לך"אמרתי

"טוב"אמרה

והייסתובבה לדניאל

אני ועומר החזקנו ידיים ויצאנו לספסל שבגינה

עומר ליטף את פניי ונישק אותי נשיקות קטנות בצוואר ועלה למעלה עד לפה.

היסתכלתי עליו חייכתי והנחתי את ראשי על כתפו.

פתאופ הטלפון שלי צלצל.

זה היה....



זהוXD

תגובות ייתקבלו

נכתב על ידי #זאת שכותבת# , 24/10/2008 15:42  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

2,031

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל#זאת שכותבת# אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על #זאת שכותבת# ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)