אז אני יסביר קצת היסטוריה עלי ועליו...
שתבינו למה כלכך קשה לי לחתוך ולמה זה קצת מורכב...
הכרתי את יוני (שם בדוי) לפני הרבה שנים,כשהייתי בת 9 והוא היה בן 15
הוא היה בכיתה של אחותי והם היו הידידים הכי טובים,היתה להם מין "חבורה" כזאת
והם היו תמיד מסתובבים יחד,אחותי אפפעם לא רצתה לקחת אותי איתם כי אני הייתי קטנה אז הייתי עוקבת אחריהם
הם תמיד היו צוחקים עליי שאני קטנה ואני נידחפת חח. הייתי מציצה להם שהם מעשנים מאחורי הבית
והוא היה אומר לי ללכת ולאחותי שתעיף אותי כי אני קטנה מדי לראות את זה.
ואמרתי לה שאם היא לא תיתן לי להישאר אז אני ייספר לאמא.. וככה התחלתי לשבת איתם.
עם הזמן הם קצת התרחקו וכל אחד מצא את הסביבה שלו הוא כבר היה בן 21 ואני בת 15,
וליוני בתקופה ההיא היתה חברה בערך 5-6 שנים
כל העיר היתה שומעת על הריבים והדרמות שלהם ואני הייתי שומעת עליהם מאחותי.
יום אחד התקלחתי ושמעתי את אחותי צורחת ויצאתי מהמקלחת עם מגבת בריצה ושמעתי שחברה של יוני נהרגה בתאונת דרכים.
הלכתי להלוויה ביחד עם אחותי, אני הכרתי אותה ,ואחותי הכירה אותה נורא טוב בגלל יוני
ואת יוני מן הסתם הכרתי מילדות.
יוני היה שבור,הוא בכה מעל הקבר ולא ידע איך להתמודד עם זה,ליד הקבר עמדו גם הרבה ידידים של אחותי וחברים הכי טובים של יוני.
אני הייתי במין הלם לראות את כולם ככה ואת המשפחה שלה ואת כל החברים מהיחידה בהלוויה צבאית גדולה.
אחרי כמה חודשים כולם התחילו לספר סודות... יוני גילה שלאקסית שלו ז"ל היו כמה רומנים מאחורי גבו.
היא שכבה בערך עם מחצית מהחברים שלו שהיו איתו בהלוויה ועם כמה שלא קשורים אליו.
הוא התחיל להיות בנאדם עצבני וסגור ורב עם כל החברים שלו ואז כשמישהו הזכיר אותה הוא לא היה מתחיל לבכות כמו
בהתחלה אלא להגיד שאלוהים העניש אותה.
נהייתה לו חברה שהוא התייחס אליה כמו אל זבל,ניצל אותה רק לסקס וגם היה אומר לה אתזה בפנים.
אבל כל פעם שהוא היה רואה אותי הוא היה חוזר לעצמו ומחייך ונזכר בילדות שלנו.
אני נהייתי בת 17 והוא בן 23. הוא נפרד מההיא שהוא היה איתה כדי להתגבר על האקסית ז"ל.
הוא אמר לאחותי שהוא ממש רוצה אותי ושנהייתי יפה ואחותי התעצבנה עליו וצעקה שלא ייעז להתקרב אליי.
כשזה הגיע לאוזניים שלי אני התחלתי איתו. בחיים לא רדפתי ככה אחרי גבר.
הוא לא התייחס אלי וניפנף אותי ולא הבנתי למה,הרי שמעתי שהוא רוצה אותי.
בסופו של דבר הוא נכנע לחיזוריי ונהיינו יחד.והבנתי שהוא התנהג ככה כי לא היה לו נעים מאחותי.
הקשר התפתח לאט מאוד..זה היה מוזר פתאום להיתנשק איתו ולשכב איתו אפילו קצת חולני ופדופילי בשבילו...
רק אחרי 8 חודשים הוא אמר לי שהוא אוהב אותי,הוא היה קנאי בטירוף ורב איתי על כל גבר שאמר לי שלום.
במצב אחר הייתי כבר זורקת אותו.. אבל כאן.. הבנתי.
קשה לו,הוא כבר לא מאמין באהבה ואיתי הוא למד שיש דבר כזה.
הוא רואה שאני נאמנה והוא התחיל לסמוך עליי אחרי שנה בערך.. הקשר ניבנה ברמה של חודש לאחר שנה.
עכשיו אנחנו שנתיים יחד ואפילו קצת יותר. ועדיין קשה לי ואני לא מוותרת.
אני יודעת איזה בנאדם הוא ואיך הוא נפגע בחיים שלו.. ורק בגלל זה אני ממשיכה לנסות...
הכל עוד יהיה טוב מתישהו...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-Jiel-