אמרתי לו שאני רוצה לחתוך ורבנו וחתכנו
וזה היה כלכך מהיר...
כבר שבוע אנחנו פרודים..אמאלה..
הוא נעלב לדעתי שהצעתי אתזה בכזאת קלות.
וזה לא כי קל לי.
זה בגלל שיש לי כזה אגו נפוח..
אני שונאת את עצמי כשאני מרגישה מושפלת ולאחרונה אני מרגישה איתו מושפלת ומשפילה אותו חזרה
ואז אני רוצה להוכיח שאני לא שמה עליו אז אמרתי לו:
בוא נגמור אתזה,גם ככה כבר ירד לי המון מימך,אהבה,ערך וכבוד
פעם היית כל החיים שלי,לא יכולתי לנשום בלעדיך,עכשיו יש לי צבא,חיים,תכנונים לעתיד.
ככה ש..לא מפריע לי לסיים את זה..או לקחת הפסקה כדי לבחון את האופציות שלנו או להישאר סתם לקשר של סקס.
כבר כשאמרתי אתזה הרגשתי שזה מוגזם אבל זה היה חזק ממני.
ההשפלה הזאת של הסינונים וכל הכעס שלי מהתקופה האחרונה.
ועכשיו אני אוכלת את המרק שבישלתי.
הוא כלכך כועס וזה לא עובר כמו כל ריב. הוא ממש לא רוצה לשמוע ממני.
וכל הזמן הזה שחשבתי אם כדאי לחתוך או שכדאי להמשיך,התנפץ.
כלכך קשה לי בלעדיו ואני לא יודעת איך להחזיר את הגלגל אחורה או מה לעשות.
הוא לא רוצה לשמוע ממני. ועכשיו גם הוא אומר שלא אכפת לו ממני ושאין לו לב וככה הוא מעדיף שזה יהיה כי ככה לא נפגעים.
אני לא יודעת מה לעשות.כן הייתי אומללה תקופה. וגם לא כלכך רציתי לפתור כלום. ולעומת זאת התקופה שלנו יחד היתה כלכך שמחה גם כשהיו קשיים היינו זוג כלכך יפה. היו לנו תוכניות לעתיד. הוא קנה לי טבעת אירוסין...
ועכשיו כלכך וויתרנו שאפילו את התקופה הזאת לא היה לשנינו כוח לפתור.אז אני אוותר וימשיך או שאני יינסה להשיג אותו חזרה?
אבל איך אני יעשה אתזה,?? אני לא מסוגלת להיות מושפלת.לא יכולללההה