היתפרצתי,
איכשהו הגענו לריב,אני אפילו לא יודעת מאיפה זה התחיל,
ואמרתי לו:"תגיד לי,מה אתה עושה עם עצמך בכלל?אתה מתכוון כל החיים לקרוע את התחת? לא בא לך ללמוד משהו? לעשות עם עצמך משהו?"
הוא:"כרגע,אני עובד."
אני:"עד מתי? אתה רוצה לטחון שעות כל החיים? ואתה עוד כולל אותי בחיים האלה? למה ניראה לך?"
הוא:"מה את רוצה ממני תגידי?"
אני:"שתבין,אתה תיכף בן 26,אתה לא רוצה ללמוד איזה מקצוע?לעשות תואר,ולהפסיק לטחון שעות ולהיות תחת מנהלים מתנשאים,כי לי די נמאס לראות אותך מצוברח תמיד,ואני מתכננת לעשות משהו עם עצמי,אז איך בדיוק אתה רואה את העתיד שלנו יחד?!"
בנתיים הוא מקבל sms
אני:"או,הינה החברים שלך קוראים לך לצאת לעשן שוב,הרי זה כל מה שאתם עושים בזמן הפנוי שלכם, ביי זזתי הביתה"
והלכתי,חשבתי עלזה כמה ימים כבר,זה לא משהו שפתאום צץ לי בראש.
אני כבר כמה ימים חושבת,איך זה הגיוני שאנחנו מתכננים עתיד יחד אם התכנונים שלנו כלכך שונים.
יש לי כזאת מוטיבציה ללימודים והוא מצידו לא רוצה לבזבז עלזה זמן.
ולא הכל קשור לכסף,למרות שגם כי בואו נודה בזה, אנשים רוצים לחיות ולא לשרוד בקושי.
אני רוצה שתהיה לו מוטיבציה לעשות משהו עם עצמו שיראה עתיד ולא רק מה שקורה עכשיו.
אחרי הריב הזה הוא נסגר,התחיל לסנן אותי ועונה לי לטלפון רק כשאני מתקשרת מחסוי
זה עוד יותר מעצבן, נפגעת ? תגיד לי
אתה רוצה לחתוך? תגיד לי
אל תחכה שאני יגיע למסקנה הזאת לבד.
ולמה קיבינימט אתה כלכך בטוח שאני ימשיך להתקשר?
ואם אני יפסיק ולא יבוא אלייך להשלים,אז מה? נחתוך בלי לדבר עלזה אפילו.
תפסיק כבר לקחת אותי מובן מעליו. אההההה
ואולי אני בכלל לא רוצה שנישאר יחד ונשלים, אז למה אני כזו אובססיבית? ולא מפסיקה להיתקשר
וחושבת עלייך כל היום ונותנת לזה לדכא אותי.
כבר מהיום של הריב ביום שבת אני כמו זומבי.
ולמה אני כבר חושבת על אופציה להחליף אותך למיקרה שלא נחזור
מה כלכך יהיה לי רע לבד?
לא הייתי לבד כבר 5 שנים וזה ניראה כלכך מוזר פתאום.
אם משהו יחליף אותך האם אני יתגעגע אלייך? או שאני אשכח אותך אחרי יומיים כמו את האקס
ואת האקס שהיה לפניו, הרי אחרי פרידה יש לי חבר חדש ישר...
ובו זמנית אני רואה תמונות שלנו וניזכרת בכל הטוב שהיה לנו.. כלכך אוהבת..
ותוהה בו זמנית האם גם אתה אוהב אותי? ואם כן כמו שאתה אומר אז איך אתה מסוגל לקחת את הסיכון שאני לא יבוא להשלים
ושאולי אתה תעבור את הגבול עם הסינונים שלך והאדישות שלך ותאבד אותי.
זה משהו שאתה מוכן להיסתכן בו?
אווף...מתוסכלת מבולבלת... ומתגעגעת. ניראה לי..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-Jiel-
אנחנו מוקפים בקופים,הם ממש אהבו את התולעים שקנינו להם במזנון.