the mess in my blond head

איך אני אוהבת את אווירת החורף הזו...

ריח של גשם,הטפטוף על אדן החלון.

ואני לא בצבא יותר ולא קמה ללבוש מדי דקרון קרים על גוף חם מפוך בבוקר בשעה שעוד מוקדם לשמש לזרוח.

ואני בכלל לא בשוק שהשתחררתי ואני מרגישה שמעולם לא הייתי בצבא ואני לא מסתכלת על חיילים במבטי נוסטלגיה אפילו שרק לפני שבועיים השתחררתי.

אני יוצאת כל חמישי ושישי אפילו שאני קמה בבוקר לעבודה ואני לא רואה את עצמי עדיין מתיישבת ללמוד וכל כך מבואסת שרוח המוטיבציה יצאה ממני ולא רוצה למצוא את עצמי עוד כמה שנים עדיין עובדת בשכר מינימום.

בא לי לשבת מתחת לפוך עם כוס שוקו,אפילו לא אומרת שבא לי להתכרבל עם מישהו מתחת איתי כשותף לפוך .אפילו לבד.

אני ממשיכה לצאת לדייטים עם הברמן,נהנת איתו מכל רגע,הוא מדהים.

היום אני נישארת לישון אצלו.תיהי חזקה! בלי סקס בדייט שישי! חח

פינקתי את עצמי במוצרי ללין. הלכתי בכוונה לקנות קרם גוף שאני משתמשת בו כקרם פנים כי הוא נורא מבריק ויפה ואז אמרתי

"יאללה,אולי עוד איזה מסיכת בוץ" ואז המוכרת אמרה שקונים 3 מוצרים ומקבלים 2 מתנה :-)

אז,קרם גוף,מסיכת בוץ,מסיכה תרמית שמתחממת לפי חום הגוף,ברונזר ואודם.

אוהבת שופינג.לפעמים אפילו מעדיפה קרמים ואיפור על בגדים.

תקופה יפה... נהנת ממנה לגמרי.

חורף נעים לכולם :-)

מאבדת את עצמי...

תקופה קשה ובודדה...למרות שאני מוקפת סביבי באנשים וחברים אני מרגישה בודדה,מרגישה לבד.

אמרתי לחייל שאני לא רוצה להמשיך את מה שהתחלנו.זה פשוט לא מתאים.

ככה גם אמרתי למאבטח.לסיים כל תקשורת,אחרת הוא סתם יישאר בתקוות שווא,אבל יוני..יוני שלי

הוא התקשר אלי היום ובכה,כלכך בכה. פעם אחרונה שראיתי אותו בוכה זה בהלוויה של האקסית שלו לפני 5 שנים.

הוא אמר לי שכואב לו שאנחנו לא חוזרים והוא אוהב אותי עד כאב.אני כלכך אוהבת אותו גם ולא מסוגלת לחזור אחורה אבל בו זמנית לא מסוגלת

להתנתק  ממנו...

אני מכאיבה בו ופוגעת בו ומתנהגת בצורה סוציומטית ואגואיסטית כשאני חושבת רק על האינטרסים שלי כי בזמן שאני ניפגשת איתו אני פנויה להיכרות

ויוצאת לדייטים ומכירה גברים.אם הוא היה יודע היה שונא אותי.אבל אני לא מסוגלת להשאיר אותו בעבר.

הייתי במועדון בחמישי ובשישי..נהנתי כלכך עם הידידים שלי שהם כמו אחים נהיו בשבילי.

הכרתי ברמן,הוא מדהים באמת גבר מדהים ביופיו.

הוא מדריך ג'ודו וברייקדאנס וכולו אתלט עם גוף של אליל... אתמול הוא הגיע לאסוף אותי ויצאנו לפאב וכשראינו שהם סוגרים ואנחנו בבירה הראשונה

ביקשנו חשבון וחיפשנו מקום להיות בו.

לקחתי אותו לשכונה שלי לנדנדות וסיפרתי לו על האבן שבה שיחקתי אמת או חובה וגדלתי בה והלכנו לשבת עליה, היא נימצאת בהר בוואדי

וזה היה קצת מפחיד באמצע הלילה להיות בוואדי אבל נהנתי מאוד... הוא מתוק... ולא הפסקתי לחשוב על יוני.

קשה לי להיות לבד אני מנסה להתרגל לזה אבל לא מסוגלת.

אני ממשיכה לעבוד בגריפ בנתיים עד שאמצא עבודה שתתאים לי יותר=בה אני יוכל לשבת ולא לעשות כלום.
אני משתחררת בחמישי,ואין לי חפשש +ממשיכים לטחון לי את הצורה... שהשבוע הזה ייגמר כבר ואני ארגיש את החופש ואולי יהיה לי קל יותר למצוא את עצמי

עוד שבועיים וחצי אני משתחררת,מצד אחד אני מתרגשת וסופרת שעות ומצד שני אני עדיין לא מעכלת.

לפני כ3 חודשים אחרי כנס המשתחררים הייתי במוטיבציה ללימודים,תיכננתי הכל וככל שהתקרבתי לתאריך השחרור עבר לי.

אני פשוט מחפשת עבודה,אני יודעת שככל שאני אדחה את הלימודים יגדלו הסיכויים שיעבור לי החשק והכוח ללימודים.

אני רוצה לטוס ולעבוד בחול ובאותו זמן אני רוצה להיות קרובה לבית ולחסוך כסף כי אני יודעת שבחול זה יהיה הרבה יותר קשה.

מתלבטת וחושבת מה לעשות ואין זמן...

בימים האחרונים נורא קשה לי,האנשים שאני אוהבת השתחררו ונותרו רק החדשים ואנשי הקבע שממררים לי את החיים.

לא נשארו לי ימי חופש,ככה שחפש"ש לא יהיה לי... כרגע גם להדממה אני לא יכולה לצאת כי אני ב-2.5 ימים.

זאת אומרת שאני מגיעה לבסיס,אומרת שלום והולכת :-\

אפילו לעשות שתיית שחרור אני לא כלכך רוצה,זו פשוט צביעות להיפרד עם מתנות מאנשים שאני רק מחכה לא לראות...

חתכתי מהמאבטח סופית. אני כבר לא מסוגלת לשחק אותה מעוניינת.

יום חמישי אני אצא קצת למועדון ויעכל את העובדה שאני פנויה, ואשאר כזו לתקופה הקרובה...