עבר שבוע,בו הוא מסנן ואז עונה ומסנן ואז עונה ולא מתקשר אליי אף לא פעם אחת.
החלטתי שאני יבוא אליו ביום שישי בבוקר.
אני בנאדם דפוק,אני לא סובלת את המחשבה שאני מתנהגת כמו מושפלת ורודפת אחרי גבר.
ואני עצבנית וכועסת ובכל זאת חושבת,"היום יום חמישי אני יוכל לישון איתו היום"
למה אני לא יכולה להיות כמוהו,ולהדחיק הכל עד שהוא יבוא ויתקשר אליי בעצמו.
מה שכן מאז שאני בצבא אני לפחות לא מתחרפנת כמו שהייתי באזרחות כשהיינו בריב.
באתי אליו בשישי בבוקר,ולא התחלתי לדבר על כלום.
פשוט התישבתי לידו במיטה בזמן שהוא ישן.
הוא התעורר,ציחצח שיניים והלך למחשב,לאתר יד2 לחפש מכונית.
הוא:"כמעט קניתי אותה אתמול" ( מצביע על איזה מכונית בצבע כחול)
אני:"אני שונאת את הקצין שלי"
הוא:"ואני שונא את המנהל שלי"
נישכבתי על המיטה,והוא קם והתיישב ליידי.שם עליי את הראש ונישק לי את הבטן
הוא ממש התגעגע,הרגשתי את זה.אז למה קיבינימט היית צריך את כל משחקי החתול והעכבר האלה?!
הוא ניסה לנשק אותי ונרתעתי, פתאום היה לי נורא מוזר לנשק אותו,
הייתי פגועה,לא ידעתי מה אני רוצה בכלל,להשלים? לחתוך?
אבל לא משנה מה,לנשק? אחרי שסיננת אותי שבוע?
מה שכן,הייתי חרמנית, אז זרמתי,בלי להיתנשק,בשלב מסוים כשהוא כבר ממש היה בפנים שלי התנשקנו והרגשתי מוזר.
בחיים לא נפגעתי ככה מהסינונים שלו,הוא תמיד עושה אתזה,הוא יודע שזה הדבר שהכי מכעיס אותי
וגם שאני לא יכולה לשתוק בעצבים אני ממשיכה אותם גם בטלפון והוא מעדיף להתעלם ולחכות שזה יעבור
בלי לדבר על כלום.
אז השלמנו,ועדיין בראש שלי אני כלכך כועסת ולא יכולה להיות פוצי מוצי, פשוט לא יכולה להביא את עצמי לחיבוקים
ולנשיקות ולהגיד לו שאני אוהבת אותו,רק יכולתי להזדיין,במובן של זיון ולא לעשות אהבה.
יצאנו יום שישי למועדון ,רקדנו,ניסיתי להתרחק כמה שיכולתי,באמת היתי צריכה ספייס.
הוא שאל מה יש לי,אז אמרתי לו. "אני בחיים לא יסלח לך על השבוע הזה בחיים לא!
אתה שיחקת בי,ענית וסיננת ואז יום שלם לא ענית,כאילו אני בובה."
"למה אתה לוקח אותי מובן מאליו? אתה לא חושב שיום אחד זה יימאס עלי ואני יחתוך מימך? את לא פוחד?"
הוא:"אני כן"
אני:"אז שתידע שכבר כתבתי את הsms בו אני חותכת,ולא מעניין אותי שזה לא במקום אחרי שנתיים לחתוך בסלולרי"
הוא:"את במילא היית ממשיכה להיתקשר אליי אחריי"
אני:"אל תיקח אותי מובן מאליו,אתה לא יודע מה הולך לי בראש ,אני כבר לא יודעת..."
עד אתמול הייתי קרה,לא יכולה לשכוח את זה.
מה הוא תמיד יעשה לי ככה?
זה הדבר שאני הכי שונאת,להיות באי וודאות
תחתוך ממני,תשלים איתי,תזרוק אותי,תיקח הפסקה
אבל אל תסנן אותי ותשאיר אותי באי ידיעה,אם אתה רוצה לחתוך,תחתוך ותן לי להמשיך הלאה.
אתמול הוא אמר לי,"את מעצבנת אותי כמעט כל השבוע,אני הולך לחברים היום."
אני:"אני מעצבנת אותך? חשבת עלזה שאני לא סובלת אותך עוד משבוע שעבר?! אז אני לא מסננת אבל בראש שלי ניראה לך ששכחתי?!
אז לא. לך תזדיין! אני שמה עלייך זיין!!! אני שונאת אותך ואני לא ייתן לך לפגוע בי!"
הוא:"אוקיי"
היום,נחשו מה קרה?
הודעות בפל:
אני:"מצטערת על איך שדיברתי,אבל אתה צריך להבין שאצלי לא הכל טוב,אפילו אם אני עונה לטלפונים ומדברת ושוכבת איתך.
אני עדיין כועסת ולא יודעת מתי זה יעבור."
הוא:"את תמיד חושבת אחרי שאת אומרת משהו"
אני:"ממש לא, חשבתי טוב טוב פשוט לא הייתי צריכה לבטא אתזה בקללות"
ואז מה קרה? הוא התחיל לסנן..חחחח זה כבר מצחיק.
SMS
אני:"עכשיו אני יושבת וחושבת לפני שאני אומרת משהו,אז חשבתי עלזה... לך תזדיין!!!!"
"אתה פשוט אפס,בחיים לא התנהגו אליי ככה ואתה לא תהיה הראשון...!"
הלוואי יהיה לי את הכוח לא להתקשר.
תנו לי את הכוח...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-Jiel-