לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

the mess in my blond head



Avatarכינוי:  -Jiel-

בת: 36





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2009    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2009

געגועים לסבתא


היום אני שנה ו7 בצבא..ואני עדיין צעירה.אני עייפה כלכך אבל עדיין מרגישה צעירה לגמרי.

אני והכדורגלן עדיין יחד. נקרא לו בקהאם (i wish)


היום הייתה אזכרה לסבתא שלי. אני לא מאמינה שעברה שנה.

למה כשאנשים שומעים שסבתא נפטרה הם ישר משערים שזה לא כלכך חשוב?!

סבתא שלי הייתה כמו אמא...גידלה אותי דאגה לי וראיתי אותה כל יום,סבתא שלי היתה חלק גדול מהמשפחה

אין הרבה סבתות כאלה מודרניות וסרקסטיות..הייתי באה אליה וכבר יודעת מה היא תגיד...סבתא יהודיה אמיתית.

"ג'יאל,למה צבעת לבלונד? את ניראת כמו גויה,תצבעי חזרה לכהה".

"ג'יאל,למה רזית ככה? את צריכה לחיים גדולות וורודות מי יתחתן איתך כשאת ניראת כמו גופה?!"

"ג'יאל,מתי גבהת ככה? נהיית ממש גדולה,תמצאי לעצמך גבר עשיר כשאת ניראת כמו דוגמנית, אחרת מה תעשי עם היופי הזה?!"

איזה סבתא זאת יאללה... איך אהבתי את הבדיחות הציניות האלה שלי איתה ועם אחותי.

הסבתא הכי חזקה  בעולם.9 שנים היא נלחמה בסרטן,ובסופו של דבר הוא ניצח אותה ורק בגלל שהיא כבר התייאשה.

"ג'יאל,אם לא הייתי יודעת שהחיה הזאת אוכלת אותי מבפנים הייתי חושבת שאני בריאה לגמרי,אני מרגישה מצויין"

היא הייתה בריאה כמו שור או לפחות התנהגה ככה עד שבועיים לפני המוות.

באתי אליה לבית חולים והיא האכילה אותי את הארוחה האחרונה.היא כלכך אהבה שבאתי לאכול אצלה. והארוחה האחרונה שלי היתה אצלה בבית חולים.

לקחתי אותה הביתה וכל מה שהיא רצתה זה לראות פרקים חוזרים של הטלנובלות שלה.. סבתא איך ראית את השטויות האלה והיית צוחקת על הסדרות שלי?!

בחיים לא הייתם מאמינים שהיא היתה בת 82 והתנהגה כמו בת 50 או פחות..

ואז בימים האחרונים היא ניראתה כלכך חסרת אונים כלכך חלשה.זו לא היתה סבתא שלי.

כמה מגעיל להגיד שכבר רציתי בימים האחרונים שזה ייגמר.שהיא תנוח שהיא לא תסבול.

הרופאה אמרה שהיא לא תגיע למצב שבו ממש סובלים כי הסרטן מפותח יותר מדי.

הייתי בשופינג עם יוני כשקיבלתי את הטלפון מאחותי שאמרה לי למהר כי סבתא הולכת..היא כבר בנשימותיה האחרונות.כלכך רציתי להיפרד...

כשהגעתי כבר הסדין היה מעליה,נתתי לה נשיקה אחרונה על היד. ונפרדתי.

"ג'יאל,את זוכרת איך כשהיית בכיתה ד' נתת לי נשיקה על היד ואמרת לי תודה על נעלי הספורט שקניתי לך? זאת היתה ההרגשה הכי טובה שהיתה לי בחיים"

וככה גם הודתי לה בפעם האחרונה.

סבתא אני אוהבת אותך ומתגעגעת. המשפחה היא לא משפחה בלעדייך ואני יודעת שאת צוחקת עליי כשאני בוכה..

מי בוכה ועצוב בכלל במשפחה שלנו?!

 

 

 

נכתב על ידי -Jiel- , 24/5/2009 16:49   בקטגוריות שחרור קיטור, משפחה, סבתא  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





6,581

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל-Jiel- אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על -Jiel- ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)