ונראה לי שאפשר רשמית להכריז שאני בתקופה לא טובה בלשון המעטה.

אני יכולה להתפוצץ מאושר או מעצב בכל רגע נתון, בעיקר מעצב. 

אולי הבעיה היא אצלי, כנראה שאני כל כך דפוקה שאני מרחיקה את כל מי שרוצה להתקרב. בשנייה גורמת לו לשנות את דעתו.

אני מנסה לא ללחוץ ואפילו זה לא עובד, אז מה כן? בשלב מסוים המחשבה שאני פשוט אוהבת בחורים דפוקים כבר לא מנחמת, 

כי כמה בחורים דפוקים כבר אפשר לבחור... זה לא באמת נכון. זאת אני.

קודם איתו שהייתי בטוחה שאני מסוגלת לקרוא את הסימנים שלו. מבטים רכים, שפת גוף שאם לא משדרת קרבה אני לא יודעת מה כן.

אני עדיין מאוהבת בו בטירוף... הוא הצליח להעלים את המחשבות על האקס שבחו"ל עכשיו כי הוא פשוט מדהים.

לחצתי עליו, מודה, עכשיו רק אפשר לקוות שכשהוא יחזור מהטיול בתאילנד עוד כמה שבועות הוא ייזכר בכימיה המטורפת שלנו ולא בעובדה שסימסתי קצת יותר מדי.

ועכשיו אתה- שבאמת חשבתי שהעניין הוא לסמן עליך וי, אחרי שכל כך רציתי אותך שנה שעברה.

היית חדש בתחנה, מסתבר אחרי כמה זמן שאתה מיני סלב או משהו, ושנאתי אותך כל כך ומצד שני הייתי גם חייבת שתהיה שלי.

להראות לעצמי שאני מסוגלת, ובאמת לאט לאט הרגשתי שאנחנו מתקרבים. התעצבנתי כל פעם שהצעת שניפגש עם עוד אנשים, איך יכולת לא להבין אותי... אהבתי את ההודעה המטרידה ביותר שרשמת לי באינבוקס בפייסבוק שאתה היחיד שאין לי איתו תמונה עדיין. ואז קלטתי שאתה מתחיל עם כולן, שזה הקטע שלך. בכל זאת נפגשנו איזה יום שישי ברמת החייל, ישבנו רק שנינו כמו שרציתי והבנתי שאתה אוהב את עצמך הרבה יותר ממה שחשבתי. היית יותר עסוק בלנסות להרשים מאשר לנסות להיות אמיתי וזה הגעיל. אז שכחתי מהקראש האידיוטי הזה עם הזמן, ואכן אחרי הפגישה ההיא לא דיברנו שבוע משום מה. במשך הזמן למדתי להכיר אותך, פחות עניינת אותי עד שביום שישי האחרון כל כך שיעמם לי, הזמנת אותי אליך וידעתי בדיוק מה יקרה, כלומר לאן אני אוביל את זה. וזה אפילו לא היה כזה מדהים כמו שחשבתי שזה יהיה... היה כיף לנשק אותך סוף סוף אחרי שחלמתי על זה שנה שעברה. כאמור, ה"וי" סומן, אבל עכשיו אני לא מפסיקה לחשוב עליך. הכל מבולבל, כשאני רואה אותך אני מתאפקת לא לקפוץ, מתאפקת לא לנסות לדבר איתך, הכל כדי לא ללחוץ עליך שלא תברח חס וחלילה. למרות שזה מעולם לא הוגדר כמתקדם לכיוון מסוים. 

סיננת אותי היום וזה הרג אותי. לא יודעת למה, כמה שאתה חתיך כולם חושבים שאתה אפס. האמת, אתה קצת כזה.

אז למה אני עדיין תקועה עליך?