היי , כאן נופר , עם הפרק השלישי שלי . 

,תהנווו  :)

 סליחה על האיחור ....

( לימודים , אחם אחם !!!! אחם ! )

מהפרקים הקודמים של נופר :

הגעתי הביתה הייתי מאושרת הכי שיש , רציתי לספר את זה למיכל , חברה מבית הספר הקודם.

אבל היא לא הייתה מחוברת , ופתאום הודעה חדשה , ממשתמש חדש ,

"אז מה את לובשת לנשף ? "

"עדיין אני לא יודעת"

"אז כשתדעי תגידי לי , כדי שאני יוכל להתאים בגדים"

"אוו... רעיון מעולה"

פרק 19:

אמרתי לאלון במהירות שאני לא יכולה לדבר עכשיו

ושאני ידבר איתו יותר מאוחר , או כבר מחר כי ממש ממש רציתי להתקשר למיכל .

רצתי אל הטלפון , וחייגתי את המספר ,

הייתי כל כך נרגשת לספר לה על מה שקרה לי היום בבית הספר ,

ועוד ביום הראשון שלי , זה היה כל כך אושר.

אמא של מיכל ענתה לטלפון , ביקשתי את מיכל ,

אמא שלה שמחה לשמוע את הקול שלי , ושאלה איך היה ביום הראשון בבית הספר החדש

אמרתי לה שהיה מעולה , ושאני מקווה שימשיך כך ,

היא העבירה את הטלפון למיכל , מיכל ענתה קצת מצוברחת ,

לא הבנתי כל כך מה קרה לה , אבל בהתחלה לא שאלתי

אולי כי ציפיתי שהיא תספר לי בעצמה , היא שאלה מה איתי ואיך היה לי בבית הספר

אמרתי לה שהיה כל כך כיף וסיפרתי לה את כל מה שקרה פרט פרט ,

היא הייתה כל כך שמחה בשבילי , כך לפחות היא אמרה ,

אבל עדיין משהו על הקול שלה נשמע לי שונה מאוד

"קרה משהו?" שאלתי אותה בהיסוס

"כן" היא ענתה

"מה?" שאלתי מופתעת מאוד

"בנוסף לכך שאני חולה עם 39 מעלות חום ושוכבת במיטה רבתי עם נטלי"

"מה את חולה ? , תרגישי טווווב " אמרתי במהירות

"אבל רגע , מה קרה עם נטלי ? "

"הייתה לנו מסיבת שכבה , והיא יודעת שאני אוהבת את... את יודעת מי "

" כןן , ומה קרה ? " שאלתי

"ואני מרוב תמימותי חשבתי שהיא החברה הכי טובה שנשארה לי מאז שאת עזבת "

"ו..." אמרתי בסקרנות

"היא רקדה איתו כל המסיבה"

"מה ? וואי אני פשוט לא מאמינה  , איזה חצופה , את רוצה שאני ידבר איתה ? " שאלתי

"לא לא , זה בסדר תודה , תתעסקי בענייניך , הם ניראים לי מאוד חשובים " צחקקה מאושר

"כן , זה באמת חשוב "

"מעיין" אמא שלי קראה לי מלמעלה "בואי לעזור לי"

"טוב אמא אני כבר באה" אמרתי

"מיכל אני חייבת לסגור אמא שלי קוראת לי ,אז אני ידבר איתך כבר מחר , תראי לנטלי מזה ,

ואם את צריכה משהו אני תמיד פה ! ותרגישי טווב " אמרתי

"תודה רבה רבה , בהצלחה "

"תודה" אמרתי וניתקתי את הטלפון.

עליתי לאמא וסיפרתי לה על הנשף , ושאני צריכה למצוא משהו ללבוש בשביל הנשף ,

אמא הראתה לי שמלה ממש יפה בצבע לבן עם פרח קטן אדום בצד .

מאוד התלהבתי והסכמתי ללבוש אותה .

הלכתי לישון בראש שקט ומחשבות כל כך טובות , על הבית ספר ועל מה שהולך להיות בכל השנה הזאת .

ובכלל , כי אמא הבטיחה שלא עוברים יותר ! אני מקווה שזה באמת יקרה.

בבוקר התלבשבתי מהר כמה שיותר, ולבשתי את הבגדים שאני הכי אוהבת ,

אמא הסיעה אותי לבית הספר , נפרדנו ונכנסתי .

בכניסה חיכה לי אלון עם חיוך מאוזן לאוזן , חייכתי בבישנות ,

"אז.. החלטת מה את לובשת לנשף ? "

"כן " עניתי בחיוך ובביישנות

"מה?" שאל

"שמלה לבנה עם פרח אדום קטן " צחקקתי

"אוו, יש לי בדיוק מה להתאים לזה" אמר בהתלהבות וחייך

חייכתי חזרה , והלכתי לדרכי .

ראיתי את מגלי "היי" אמרתי לה בהתרגשות

-חיבוק-

"היי מה שלומך? " שאלה מגלי

"בסדר , דיי כיף פה " אמרתי וחייכתי חיוך גדול

"אני שמחה " אמרה וצחקקה

"עם מי את הולכת לנשף ? " שאלתי

"עם מארק" חייכה .

"נחמד, הכרתי אותו כבר , מאוד חמוד" אמרתי

"כן" היא הסתכלה לרצפה

"מה קרה?" שאלתי

"כלום, לא משנה" אמרה

"נו, אני רואה עליך" אמרתי , למרות שלא רציתי לחטט .

"את לא תביני, את לא מכירה אותי, את לא מכירה את מארק, את לא יודעת כלום" אמרה והלכה .

הייתי דיי מופתעת ולא כל כך הבנתי למה היא התפרצה עליי ,

חשבתי אולי אני חטטנית מידי , או אולי זה נושא רגיש אצלה .

לא חשבתי על זה כל כך , כי לא רציתי שזה יהרוס לי , כי הבנתי שזה לא משהו שהוא כל כך נגדי .

חשבתי שאני כבר ידבר איתה שיגיע הרגע המתאים , והכל יהיה מעולה

הצלצלול הגיע , נכנסתי לכיתה , לא כל כך ידעתי אם עדיין לשבת ליד מארק ,

אבל הוא קרא לי לשבת לידו , אז הלכתי

נכנסה המורה ללשון , ממש מורה מלחיצה שעדיין לא הכרתי ,

הצגתי את עצמי , והיא חייכה חיוך של מכשפה .

"אל תדאגי , היא עושה רושם של מכשפה אבל היא ממש לא" אמר מארק

צחקתי

"אז... ? " אמר מארק

"שוב אתה ו..האזז.. " צחקנו

"מה עם אלון? " שאל, חייכתי חיוך והסמקתי

"אני מאושרת , הוא ממש ממש חמוד . "

"אמרתי לך , ואני רואה גם שאת מוצאת חן בעייניו"

יש חשבתי לעצמי ולמארק חייכתי חיוך ענק

"אני רואה שזה משמח אותך " אמר

"מאוד" אמרתי

"אז גם אני שמח" אמר

חייכתי , "שמעתי שאתה יוצא עם מגלי לנשף , נכון ? "

"כן" אמר וחייך

"יפה יפה , היא ילדה ממש מתוקה , רק שהיה היום קטע " אמרתי

"מה היה ? " שאל

"עזוב עזוב לא משנה " חזרתי בי

"את לא תשאירי אותי במתח כזה" צחק

"עזוב זה בייני לבינה , לא חשוב , אני כבר יישר איתה את הקו "  אמרתי

"תהיו בשקט שם שתיכם " , המורה הסתכלה עלינו , צחקקנו

"עכשיו אני יסתום , אבל רק שתדעי שאת חייבת לי "

שתקתי .

-הסוף-

ואואואו..

זהו סיימתי את הפרק !

אשמח אם תציעו לי הודעות לגבי מה לעשות עם מארק ,

אם לספר לו , או סתם להגיד לו שהיא אמרה שאני דוחפת את האף .

אוהבת 3>

-נופר-