אז ככה, קרו המון דברים שזה פשוט מוזר S: , חחח .

לא יודעת איך להגדיר את זה אפילו .

יש כאלה שאומרים שהאהבה לא קיימת ? אז לדעתי היא דווקא כן.

לא יודעת, ככה אני מרגישה .

ויש גם כאלה שאומרים שהחיים הם דבר חרא.

אז להגיד לכם את האמת ? יש רגעים שאני מזדהה עם ההרגשות האלה.

אבל כרגע ? הכי טוב לי שבעולם (: .

וכיף לי ככה, כי תכלס, מה רע לי ?

ישלי את מי שאני אוהבת כשהוא גם הוא אוהב אותי, אני לומדת מה שאני אוהבת [:

אני מתנדבת במה שכל כך רציתי , בפרוייקט חמניות, שמי שלא מכיר,

זה פרוייקט שלוקח ילדים שנבחרו מבית הספר לבית החולים בעפולה (אם אני לא טועה ) ,

ועושים לילדים חולי סרטן ליצנות רפואית, לא יודעת מה איתכם, אבל אותי זה מעניין .

המצב הלימודי שלי כרגע, נראלי די טוב ;), חוצמיזה שזאת תחילת שנה אז בכל זאת אין עדיין הרבה לחץ...

אבל אני מאוד מקווה שימשיך לי טוב ככה (:

ושההרגשה הטובה הזאתי לא תשתנה לי .

לנושא קצת אחר :

באלי שינוי.

תמיד כשבנות אומרות שינוי זה נשמע כמו : 'טוב נו , אז שבוע הבא אני אלך להסתפר כנראה... '

כי לא יודעת ? איזה עוד שינוי אני יכולה לעשות...

אבל לא יודעת, באלי להשתנות קצת, להיות קצת שונה .

חחח , אני בקושי מבינה את עצמי אבל אני מקווה שמישו אחר אולי יבין אותי ויעזור לי להבין את עצמי .

אבל בכל זאת , אני יכולה כם לפרט פה, מה זה אומר להשתנות מבחינתי :

- אני מרגישה שמנה ומגעילה עם עצמי, וכרגיל כל יום ראשון אני אומרת לאמא שלי : 'היום אני מתחילה דיאטה', ואחרי שעה מוצאת את עצמי אוכלת גלידה, חחח

- אני מרגישה שכולם חושבים שאני מטומטמת, אז לכל אחד יש דמות שהוא יצר לעצמו , בקרבת החברים הטובים .

ואני משום מה, יצרתי לעצמי את הדמות של המטומטמת . אז מה נראלכם ? שאני לא נעלבת מזה שאתם סתאם צוחקים עלי כבר כל החיים ... ?

זה מגיע למצב שפשוט כבר אפילו אני לא צוחקת על עצמי . זה פשוט נמאס.

- אני מרגישה שמזלזלים בי, שאני לא שווה כלום, לא יודעת , זאת תחושה שלי .

מקווה שאני אצליח להזיז משו, ולצאת מזה .

אבל התחושות באמת מגעילות ומזוויעות .

ומקווה שמישו באמת בפעם הראשונה, סוף סוף ינסה להבין אותי :X .