טוב אז שלום לכל מי שנכנס לבלוג זה סיפור שאני (נועה) כתבתי..
מקווה שתואהבו.. ^^
פרק ראשון
"נועה!!!" אביטל באה אליי
מחבקת אותי חזק! אפילו חזק מידי!! "אבי.." אמרתי כמעט באותו טון רק
נחנקת.. "יאאא חזרת!! איך היה בספרד?? היה כיף ב'חופשה' שלך?" היא שאלה
אותי עם מרחאות בחופשה "כן היה כיף ב'חופשה' " אמרתי באותו טון שהיא
אמרה.. הנחתי בנתיים את המזוודה שלי בעצם אמרנו חופשה במרחאות כי אני אביטל ועוד
שתי חברות שלי נמצאות במוסד ביטחון! כןכן אנחנו מרגלות ממש כמו בסרטים עם משימות
מגניבות ובוס ואיזה קטע שהבוס שלנו זה במקרה אבא שלי כל הדורות של המשפחה שלנו היו
במוסד אנחנו המשפחה היחידה השלמה שנמצאת שמה.. בעצם המוסד מתחלק לקבוצות ולזוגות.
בדרך כלל כשאתה צעיר אתה נמצא בקבוצה וכשמתבגרים בעצם הופכים לזוגות, כך בעצם
ההורים שלי הכירו.. עכשיו אני גרה עם הקבוצה שלי ואני כמובן ראש הקבוצה שלה!! יש
אותי אביטל צליל וספיר. ספיר היא גם בת דודה שלי, ואם מדברים עליהן איפה הן?
"תגיי איפה צליל וספיר??" שאלתי את אביטל שבנתיים ראתה טלוויזיה ואני
הייתי במטבח רואה את כמות הכלים שהשאירו לי לנקות "הלכו לקחת לנו
משימה.." היא אמרה נכנסת גם היא למטבח "נוווני!!" היא אמרה משום
מקום וחיבקה אותי עוד פעם. כרגיל! ככה זה תמיד אצל אביטל..
"שאאאאאאאאלום!!" צליל קראה כשהיא נכנסה לבית "חזרתי החיים שלכם
השתפרו!!" היא אמרה נשכבת על הספא "אהאה מה שתגידי.." ספיר נכנסה
אחריה מזלזלת "אהה כן גם הבאתי משימה.. אביטל?" היא שאלה אחריי שראתה
שאף אחד לא עונה.. "היי!" באתי מהמטבח מחייכת
"נועההההההההה!!!" הבנות באו אליי מחבקות אותי "שמעתי שיש
משימה!!" אמרתי מחייכת "יאא אני לא מאמינה!!" פתאום צליל אמרה
בדרמתיות יתר "מה?" שאלתי אותה.. ילדה תמימה.. כשרק רוצה לעשות משימה..
"אני באה!" היא התחילה (כמובן בדרמטיות!" "אוו הנה זה
מתחיל.." ספיר אמרה קוטעת אותה "שקט!! עכשיו אני באה. ובימיוחד בשבילך
אני קמה!" אמרה מצביעה עליי "ואת אפילו לא טורחת לשלומי!" היא אמרה
נפגעת בדרמה (כמובן!) "אויי לא אל תעשי לי את זה!!" אמרתי באותו קול
דרמתי "תגידי סליחה ונחשוב...." היא אמרה "נראה לך?!?! בואי
הנה!!" היא אמרה ומחבקת אותי חיבוק חנק!! "טוב אחריי שראיתן אותי כאילו
חזרתי מהמתים בואו נלך לראות את המשימה שלנו!!" אמרתי "אוהה אבא שלך כבר
הסביר לנו שאנחנו צריכות לשמור כרגיל.. על כמה ילדים בני טיפש עשרה.. את יודעת עוד
להקת פופ כזאת שמאיימים על חייה אוי ואבוי!! מה הם יעשו בלי אמא?!" צליל אמרה
כאילו בוכה כמו תינוק בנתיים פתחנו את המעטפה..
"שלום בנות" ספיר קראה בקול
סמכותי כזה מנסה לחקות את אבא שלי כמו שהוא אומר כשאנחנו מקבלות משימה.. כלנו
כמובן צחקנו והפעם אביטל קראה את זה בקול הרגיל שלה..
"שלום בנות, כרגיל כמו שאנחנו תמיד
נותנים לכן יש לכן משימה.
והפעם היא לשמור על להקה בשם 'מקפליי'.
בזמן האחרון המנהל שלהם דיווח על זה
שמאימים אישית את הלהקה בדואר, אישית!
הוא ביקש את עזרתינו כי הוא לא רצה שזה
יהפוך תקשורתי אצל המשטרה, כדי שיחסוך מהבנים
עוד גל של איומים.
אתן תצטרכו מחר על הבוקר להיות במוסד ומחר
ניקח אתכן לביתכן החדש לתקופה הקרובה.
לא ברור מתי תצרכו לסיים את המשימה, אבל
אתן חייבות להיות קרובות לחבריי הלהקה.
לכל אחת נצמיד חבר להקה, ובתקשורת תהיו
חברות שלהם, ובגלל שלאחד מהם יש חברה ספיר את תהיה חברה שלו, כי כבר לך יש חבר,
ואני בטוח שצליל לא תעמוד בפיתוי! (בקטע הזה צליל נעלבה וכולנו צחקנו) עכשיו עם כל
הצחוקים אתן בכל זאת תצטרכו לשמור עליהם!
אתן תגורו בבית מלון ביחד עם הבנים כך
שתהיו קרובים אליהם.
בקרוב לבנים יש מופע דגול שפותח להם את
סיבוב ההופעות, אנחנו משארים שהמאיימים יבואו לפגוע בהם שם, אבל בכל זאת תהיו
צמודות אליהם כל סיבוב ההופעות, למקרה ביטחון.
ככה הולך סדר החלוקה לזוגות:
ספיר – טום
אביטל – הארי
נועה – דני
צליל – דאגי
יאללה בנות תארזו מזוודות ומחר המשימה
שלכן!"
אביטל קראה מתלהבת והלכנו לארוז את הדברים ואני סידרתי מחדש את
המזוודה מספרד.
זה יהיה ממש נחמד אם תגיבו D:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
