רגע אחד, לבד.

חיבקת אותי חיבוק חזק חזק.
פתאום טיטפו טיפות גשם קטנות על המדרכה.
היינו בלי מטרייה, הגברת את חוזק החיבוק.
הרגשתי בטוחה, הרמתי ראש בלי שתשים לב, ראיתי את כולך רטוב מטיפות הגשם שהתחזקו, המשכת להגן עליי.
נישקת אותי על הלחי. הסרת את ידיך מעליי לרגע,
"אני אוהב אותך!" צעקת, כול כך שמחתי.
הזלתי דמעות אושר על לחיי, ואתה המשכת לחבק אותי.
הרמת אותי על ידיך, נשאת אותי בגשם, ושרת לי שיר.
את השיר שאני הכי אוהבת.
רציתי להגיד לך כמה אני אוהבת אותך.
אבל לא יכולתי להוציא מילה מפי, הייתי בהלם,
הלם מוחלט. אבל פתאום, ברחת!
ראיתי תקרה לבנה, לא גשם, לא חיבוק, לא נשיקה.
אז, כול זה היה פשוט... חלום.



פיטר פן.