Take it or live it

לא היו לנו אוטו עד שהגעתי לגיל 16 ואמא שלי עשתה רשיון

בילדותי כאשר היינו נוסעים לטייל ,היינו נכנסים למסחרית של דוד שלי

כל המשפחה כולה מאחור

במסחרית\טנדר ,לא היו מושבים

המסחרית שימשה ביום יום לאספקת גבינה בולגרית לשווקים

כך שבכל טיול\נסיעה משפחתית מצאנו את עצמינו יושבים על פחים של גבינה בולגרית ריקים

ועליהם שמנו כריות מרובעות שיהיה לנו נוח ודוד שלי בכיסא הנהג מנווט בכל הארץ

כך עברו שנים רבות ,ונסיעות רבות ומוצלחות עברו כאשר ריח גבינה בולגרית באפינו

מאז דברים השתנו ,התבגרנו ,המחלבה נסגרה ,דוד שלי פרש בשיבה טובה

היום בבוקר הוא נפטר

יהי זכרו ברוך

נ.ב ....כבר כמה ימים הזכרון הזה יושב לי בראש , עכשיו אני מבינה למה