לא ממש מספיקה להיות פה
עובדת קשה מאוד ,לא מצליחה להקדיש זמן לעצמי
ושאני כבר מגיעה הביתה ,אין לי סבלנות למחשב (אחרי 13 שעות במשרד )
מטיילת אצל אחרים ,אבל אין ממש חשק לכתוב משהו אחר
ויש שיגידו שצריך להציב גבולות ואי אפשר לחיות ככה , ואני יודעת שהם צודקים
אבל התפקיד שלי דורש היום קצת יותר השקעה ,או בעצם הרבה השקעה כידי שיהיה לי יותר קל בעתיד
אז אני מוכנה להשקיע
חבר טוב נמצא פה לביקור של שלושה שבועות , כיף לזכור שיש עדיין חברים כאלה
מי שזוכר ממיבלוג את החבר שנסע לסןפרנסיסקו ....(ההוא שמרפי החליט לבוא לבקר )
משתדלים לבלות ביחד כשאפשר ,לשבת לדבר ,לצחוק ,להבין
אם פעם חשבתי שאולי יקרה ביננו משהו(ואז הוא נסע בלי שנסה )
היום אני יודעת שהוא לא מתאים לי כבן זוג אלה רק כחבר אמיתי
חבר אחר מתרחק ממני ,זה לא משהו שקורה עכשיו אלה משהו שקורה כבר הרבה זמן
חבר שהיה הכי חבר שיכול להיות , כזה שיודע הכל עלי
היום הוא לא יודע כלום ,בקושי מדברים אפילו , אני החלטתי שאני לא רבה עליו יותר ,לא מתעצבנת ,לא כועסת
אלה לומדת להשתחרר ממנו ,אפילו שזה כואב קצת ,זה עדיף מאשר לכאוב כל יום
בכלל החלטתי שאני צריכה לשחרר ממני אנשים \חברים שלא עושים לי טוב ,להפסיק להאחז בדברים ישנים כי הזכרונות מהם טובים ,אבל היום הדברים שונים
יושבת בעבודה היום , רדיו מתנגן בקולי קולות פה עכשיו..... תענוג
שיהיה לנו סוף שבוע טוב
אוהבת אתכם 
שוגר :))
(יצא קצת מבולבל ,אבל הייתי צריכה לשפוך ....)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
