בדיוק 10 שנים ויום אחורה
זוכרת כל חלק בערב הזה או יותר נכון בלילה הזה
זוכרת את הסרט שהוקרן בטלוויזיה
זוכרת את הכתוביות שעוד כמה דקות יהיה מבזק
זוכרת את קולות המסוקים שחגו מסביב לכיכר
את אלפי האנשים שנהרו לכיכר באותו ערב
זוכרת את הכאוס בכניסה לבית חולים ,את ההכרזה
"ראש הממשלה יצחק רבין נרצח "
את הלילה ללא שינה שעברתי בבכי
את יום למחרת כאשר פשוט לא עבדנו ,וספונטנית יצאנו לכיכר
את הימים שלאחריהם פשוט מצאתי את עצמי יום יום בכיכר בוכה עם כל יתר העם
מדליקה נר אחרי נר כדי לנסות להרגיע את החור שנפער ,את הכאב שאחד משלנו גרם
את האובדן של אופטימיות גדולה שהיה בליבי לפני הרצח
10 שנים ועוד יום .......