לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

Take it or live it


"עירומה כאן , בלי מסכות "
כינוי:  שוגר

בת: 56





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2006    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2006


אתה שוכב בבית חולים שם בגרמניה מחוסר הכרה

 התמוטטת אתמול ,כנראה ,אחרי שחזרת מאמסטרדם

היית חלש ופשוט קרסת שם בבית חולים

כל המשפחה שלך שם ,מחזיקים אצבעות שתצליח לשרוד את הימים הבאים

אי אפשר להביא אותך לארץ במצב שלך עכשיו

שולחת לך מיילים כבר כמה ימים ,הבטחת לי שתשלח לי מייל שתגיע בשלום לבית חולים

אתמול אחרהצהריים קיבלתי ממך מייל שאומר בוקר טוב

אחיך פתח את המייל שלך היום ואת המסנגר לעשות מה שהוא הבטיח לך כבר ממזמן

ביקשת ממנו להודיע לכל החברים שלך שהמצב יהיה רע ,אני ישר פניתי ושאלתי איפה נעלמת לי

הוא אמר לי ....אני אחיו ,המצב קשה

סיפרתי לו שהיינו בקשר כל השבוע שעבר וגם השבוע ,הוא התפלא ,אמר כי ביקשת להיות לבד ושלא ייצרו איתך קשר

כרנאה שאני הייתי היחידה שדיברת איתה בכל התקופה הזאת

ביקשתי ממנו כשהוא יהיה לידך שיגיד לך שאני מחבקת אותך מרחוק

כתבת לי מייל לפני שהתחלת את הנסיעה הזאת ,אמרת לי שאתה נוסע לבית חולים בגרמניה כי אני הצלחתי להביא אותך לאיזה שהיא אופטימיות

ואולי משהו יכול לעזור

הרופאים בגרמניה היו פסימים ,החלטת לעשות טיול אחרון לבד ,לראות דברים שלא ראית אף פעם ,לחוות חוויות אחרונות במסע האחרון שלך

אמרת לי להפסיק לבכות ,ביקשת ממני להמשיך לחיות לבלות להנות ,התנתקנו לשבועיים ,אבל זה היה חזק מאיתנו

כשהיית באמסטרדם נוצר ביננו קשר מחדש ,דיברנו כל יום ,הצחקתי אותך ,אמרת שהתגעגעת ולא יכולת יותר עם הנתק הזה .

סיכמנו שאתה חוזר אנחנו חייבים להפגש ,אפילו אם זה יהיה לפעם אחרונה ,השבעת אותי לא לעצור את החיים שלי בגללך

השבעת אותי לא להיות עצובה ,קבענו שנסע לצימר בצפון הקר ,כי אתה לא אוהב שחם

סיפרת לי על ההופעת ג'ז המדהימה שהיית ביום ראשון בערב ,אמרת שקנית דיסק שנשמע ביחד בצימר

סיפרת על אפטלינג ביום שני ,שחזרת להרגיש כמו ילד ,שמצאת את עצמך מספר לי חוויות שם ,ושהצטערת שלא נוכל לעשות את הדברים האלה ביחד

הצלחת להערים עלי ולגרום לי להסכים שתקנה לי מתנה (ההורים שלך בטח לא מבינים של מי הבגדים הסקסים שבמזוודה שלך )

וכל הזמן אתה מזכיר לי שהזמן שלנו קצוב ואולי חבל שאתה ככה גורם לי להיות עצובה

הסברתי לך שכל חיוך שאני שומעת ממך עושה לי טוב ,שכל שיחה שלנו ממלאת לי את הלב

 

יושבת עכשיו וכותבת פה ,הדמעות מטשטשות את הראיה

בוכה אפילו שביקשת שלא אבכה ,אפילו אחיך אמר שזאת המנטרה שלך ,לא לבכות .

מרגישה צורך להוציא הכל לפני שאתפוצץ

ןלחשוב שזה אדם שמעולם לא פגשתי פיזית ,אבל נפשותינו התחברו כמעט מיד

 

תחזיקו איתי אצבעות שהוא ייצא מזה ויחזור הביתה ונוכל להפגש

הסוף ידוע לצערי ,אבל אם זה יגמר שם יהיה לי קשה יותר

 

 

(זה לצערי חלק ג' ,ואני מקווה שהוא לא יגמר פה )

נכתב על ידי שוגר , 23/2/2006 22:26  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של mamakorage ב-24/2/2006 12:35



21,671
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשוגר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שוגר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)