יושבת מול המחשב ,מחכה למייל ,מחכה שיעלה מולי במסנגר
שיגיד לי שהכל היה חלום יותר נכון סיוט רע
והוא מרגיש קצת יותר טוב והוא חוזר לארץ וניפגש
אל תבכי ,אל תהיי עצובה,תהיי חזקה
הדמעות לא מפסיקות לרדת ,משחזרת את השיחה האחרונה שלנו ביום ראשון בערב בטלפון
לשמוע את הצחוק שלו ,את החיוך על השפתיים ,אותו אומר לי ,ביי ילדה
בכל ההודעות ההזויות שהינו שולחים אחד לשני , מדמיינים מה נבשל אחד לשני שנפגש
הוא היה איתי בכל מקום ,ימים שלמים העברנו ביחד רק רחוקים פיזית אבל קרובים בנשמה
אני מתגעגעת אליו ,לא מאמינה שלא נדבר יותר ,לא מאמינה שככה זה נגמר
והמקום היחיד שאני אפגוש אותו הוא במועדון השיש ,מכוסה בסדין לבן
הבטחת לשמור עלי מלמעלה ...
אל תכעס שאני בוכה
אני אזכור אותך לעד ,כמו שאמרתי לך תמיד
מקום בלב שלי יש לך כבר