היום בצהריים בניסיון לעכל את זה שמייבלוג לא יחזור , בלהט הרגע פתחתי פה בלוג
בית חדש , המקום הזה לא זר לי , יש לי פה חברים טובים שקיבלו אותי באהבה רבה
(כן כן ...אתה וגם אתה ) אבל עדיין יש לי הרגשה מוזרה
היה לי בית במייבלוג כמעט שנה , הייתי בלוג מספר 99 ,
לא מעט פוסטים נכתבו שם , אין ספור תגובות נכתבו
חבריות חזקות ואמתיות התגבשו חלקן וירטואליות וחלקן הפכו לאמיתיות ומוחשיות
פוסטים שמחים, עצובים,שטותיים,חושפנים....הכל שם
וזה לא משנה אם גיביתי אותם או לא , בלי התגובות ,בלי הסביבה הם רק מילים על כתב
הרבה דברים למדתי על עצמי ,אם בכתיבה או בקריאה של פוסטים של אחרים ,
אם בתגובות , אם בשיחות ארוכות לתוך הלילה ,במסנגר,אייסי,מעטפות צהובות או אפילו בטלפון
תכננתי את פוסט יום ההולדת(אוטוטו) ,את פוסט השנה,
פוסט ה20000 (חגיגות ה10000 היו מדהימות )
כל כך הרבה אהבה הקיפה אותי שם .....זה חסר
3 שבועות מרוטת עצבים .....ללא שינה , חלומות מוזרים ....והיום הכל נגמר
האתר לא היה שייך לי , אבל הייתי מחויבת אליו ולאנשים שבו בנשמה ....
האנשים כל כך חסרים לי
מקווה שארגיש פה בבית
רוצה שכל החברים יבואו לפה ונהיה ביחד והם יכירו את החברים שלי מפה
רוצה למצוא פה אנשים חדשים וישנים
ובעיקר להנות מהכתיבה כמו שנהניתי עד עכשיו
אוהבת שוגר
נ.ב מצטערת אם אני קצת חוזרת על עצמי (מייבלוג מייבלוג ) ..... באמת חסר לי