| 1/2005
בשבילי הכוכב זה אתם
שעת צהרים מאוחרת, אני פוקח את עיניי, הראש כואב מהלילה שעבר.
אני מוזג לעצמי כוסית, להרגיע את הכאב, ניגש אל הקופסא, היא כולה ריקה, כנראה שבלילה חגגתי יתר על המידה ,אני מרגיש צורך עז להחדיר לווריד איזו מנה, מרים את הנייד מצידו השני של הקו עונה אישה, "תעבירי לי אותו" אני שואג לתוך המכשיר, אני שומע אותה קוראת לו באדישות, "מי זה?" קול מלא בבוז אלי פונה, אני אומר במין גאווה חסרה "בשבילכם אני הכוכב", "אני מקווה שיש לך את הכסף שאתה חייב לי" הוא אומר בתקיפות, אני מלמל משהו על זמנים קשיים ושאותי לא כל כך רוצים, הוא עוצר אותי "זה יום המזל שלך אני במקרה צריך איזה כוכב לאיזה אירוע, תבוא נקי היום בעשר למלון דן ,על החוב שלך נתחשבן אחורי זה" ומנתק לי בפנים, אני ניגש לשירותים, ומוצא שאריות של קוקאין, מסדר שורה ופשוט נרגע, לוקח את הזמן.
השעה כבר עשר, השאריות לא ממש הספיקו לי, אני כולי רועד וזה לא מהקור, אני נכנס אל המלון, בחור רזה וממושקף פונה אלי "כבוד גדול לא כל יום כוכב גדול כמוך מוכן להופיע לכבודנו" ספק כבוד ספק זלזול נשמע בקולו, הוא מראה לי את הדרך לחדרי ההלבשה, הרעידות מתחזקות ואני לא יודע עוד כמה זמן אני אשלוט בעצמי לפני שאני אכנס לקריז עצבני, פעם הייתי אומר לכולם אבל בעיקר לעצמי שאני יכול לצאת מזה מתי שרק ארצה, היום אני יודע שלא, היום אני יודע שאני רוצה להיגמל, ברור שאני אתחיל אחרי שאני אקח מנה קטנה רק בשביל להרגיע את הקריז, אני נכנס לחדר ההלבשה, ליד המראה מונחת קופסה עטופה בסרט, מצורף אליה פתק, אני פותח וקורא:
בשבילך שלא תגיד שאני לא דואג לך
ותעשה לי טובה
תזריק אחרי ההופעה
שלך ב.... על מי אני עובד
קריס טל
אני פותח את הקופסה ובפנים אספקה לאיזה שבוע, שולף מראה כרטיס אשראי וחתיכת נייר, מסדר שורה
ומסניף קלות לנחיר הימני, מסדר את החומר שנשאר ומסניף לצד שני, ההרגשה של מיליון דולר בי עולה
אני קם ויוצא אל הבמה.
עומד על הבמה, מולי קהל לא רב כ500 -600 מוזמנים, התאורה בשלל צבעים, די.ג'יי בפינה, ואותי מציג המשקפופר מהכניסה, אני מתחיל לשיר את השירים שלי, אלו שדיברו על החלומות שהיו לי, שירים של אהבה לבחורה ולא לסם, שירים על רצונות של ילד מתבגר כמו שהייתי לפני שנהייתי כוכב, לפני כמה חודשים, אני שר ומזייף כמו שרק כוכב נרקומן יכול, ההזיות מתחילות להשפיע, הקהל צועק בוז דורש שארד מהבמה, פתאום מתעוררת בי תחושה נוראית, אני שואל את עצמי:
מי אני בעצם? כוכב?
כוכב נופל
ונופל מהבמה
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
