לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לא תמיד חשוך עמוק בפנים

לחייך,להזיל דמעה להבין משמעות נסתרת או פשוט לקרוא על זוית ראיה אחרת


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2005

קרן-אור


קרן-אור הסתכלה החוצה ואמרה לעצמה "על החיים ועל המוות" ואז לחצה על הכפתור. המנועים נדלקו, כיוונו את עצמם לפי ההוראות וירקו אש בעוצמה של
40 טון, אחרי כשלוש שניות המנועים נכבו לאחר שהם ניצלו את טיפת הדלק האחרונה, אבל זה כבר לא היה משנה, החללית הייתה כבר במסלול הנכון לעבר הכוכב, שקרן אור נתנה לו את השם "הבית החדש שלי".
קרן-אור העבירה את הטייס האוטומטי למצב נחיתה ואז הורידה את רמת החמצן בתא ולאט לאט נרדמה.

עברו כמה שעות עד שקרן-אור התעוררה, היא פתחה את עיניה לאט לאט. שואפת למלוא ריאותיה אויר, חיוך עלה על פני היא שמחה שהמכשירים לא טעו ואכן יש חמצן על הכוכב הזה. היא הסתכלה החוצה וכל מה שראתה היה שיח גדול שכיסה את חלונה, "טוב היא חשבה לעצמה, כנראה שאני אצטרך לעשות סיור רגלי בהקדם האפשרי". היא הורידה את חליפת החלל מעליה, והחלה לנתק את המערכות של החללית, היא השאירה רק את האות מצוקה דולק ואת המערכת שממלאה חמצן.
היא עשתה בדיקה אחרונה על המחשב הראשי, המחשב סיפר לה שהיא נמצאת בקצה אחת הקרחות מני רבות של יער ענקי הפרוס לאורך אלפי דונם, וכמו כן ששני יצורים ענקיים נמצאים ליד החללית שלה, היא כיבתה את המחשב, פתחה את דלת היציאה, אמרה "על החיים ועל המוות" ויצאה החוצה.

איך שהיא יצאה או אפשר להגיד אפילו כמה שניות קודם, שני ראשים גדולים במיוחד הפסיקו את שיחתם והפנו את מבטם לעבר הגוף המתכתי ששכב לידם כבר מספר שעות, הם ראו פתח נפתח, ואישה יפהפייה יצאה ממנו החוצה, שני הפרצופים חייכו חיוך חושף שיניים בתזמון כל כך מושלם שאפשר לחשוב שהם תכננו את זה.

קרן-אור עמדה בחוץ מביטה בשני היצורים המדהימים בגודלם ובאופן צורתם הכללית, עד לרגע שהיא הביטה בשני הראשים שחשפו שיניים ענקיים כל שן לפחות 30 סנטימטר ואלו היו השיניים הקצרות, הרגשת פחד תקפה את קרן אור וגופה החל לרעוד, היצורים סגרו את הלסתות שלהם ואמרו משהו, היא נזכרה שהיא שכחה את המתרגם האוניברסלי בחללית, היא ניסתה להשתלט בחזרה על גופה ולהסתובב בחזרה לחללית ואז אחד מהם דיבר בשפתה שלה "אין לך מה לדאוג זרה, אנחנו חברים או לפחות אני מקווה שתסכימי להיות חברה שלנו?".

קרן-אור נפלה מההלם ושאלה "איך אתם יודעים את השפה שלי?" , הם הסתכלו אחד על השני החליפו מבטים, הנהנו ואז אחד מהם לאט לאט שינה את צורתו לפניה, הוא הפך את עצמו לבן אדם כמוה.
הוא חייך אליה חיוך גדול וצחק "קסם, מעולם לא ראית קסם?".

נכתב על ידי , 31/1/2005 23:03   בקטגוריות סיפור בהמשכים  
52 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בן: 44

תמונה




36,635
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdangelo אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על dangelo ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)