לא תמיד חשוך עמוק בפנים

זהו המשך הצד שלי בסיפור לתחילת הסיפור, התחלה

כדי להבין את הצד שלו לסיפור, חלק א,חלק ב

ומאוד כדי לשמוע את הצד של שלה

מאותו היום, אני ומיטל נפגשו הרבה, הזדיינו הרבה, אהבנו אחד את השנייה, הייתי מאושר, אבל היה דבר קטן שהפריע לי, החבר שלה, תמיד החשבתי את עצמי לבן אדם מצפוני, נכון שאני לא מכיר את הבן אדם, אבל משהו לא הסתדר לי, הרגשתי לא בנוח עם כל העניין הזה, בהתחלה היא הייתה מסתירה את שיחות הטלפון, בהתחלה היא לא הסכימה לצאת איתי למקומות פומביים, אבל אני אילצתי אותה, אתם מבינים פעם בוגדת תמיד בוגדת, ולא יכולתי לתת לה לבגוד היא הייתה צריכה לבחור, מיטל הסכימה, לספר לו את האמת, אבל היא לא יכלה לעמוד מולו אז היא בקשה ממני שנספר את האמת לחברים שלו, והוא כבר יבוא אליה, אמרתי לה שזה מטומטם אבל הסכמתי, אחרי הכול היא בסה"כ ניסתה לדחות את הקץ, ומי לא מנסה לדחות את הקץ מיליוני פעמים בחייו.

אחרי כחודש וחצי שהיינו ביחד, שלושה שבועות שנפגשו לעיני החברים שלו, הוא הבין סוף סוף וניגש אליה, גילה את האמת ונפרד בבכי, מיטל באה אלי כולה בוכייה, ניסיתי לנחם אותה כמיטב יכולתי, חשבתי שברגע שזה יקרה תרד אבן מליבי, זה לא קרה, האבן עדיין הייתה שם, הייתי צריך לדעת מה בעצם מיטל מרגישה, אבל היא בעצמה לא ידעה.

בהתחלה הצלחתי להתעלם מאותו קול מצפוני, אני ומיטל היינו כל הזמן ביחד, לקחתי אותה לרקוד, לשתות, לאכול, למופעים בקיצור לבלות, החיים היו יפים,אבל האבן לאט לאט הכבידה לי יותר ויותר על הלב, הבנתי שאני כבר לא עושה אהבה עם מיטל אלא סקס, הייתי מבולבל, גם מיטל הייתה מאוד מבולבלת, הליטופים ונשיקות שלי הרגיעו אותה, היא ממש הייתה זקוקה לנגיעות האלה למילים של אהבה, אבל ראיתי בעיניים שלה, שאני לא הבן אדם הנכון בשבילה, אבל למיטל היה הרבה יותר קל להישאר איתי, מוגנת, מרוב בלבול היה לה יותר קל לא להחליט ולהישאר אם מה שיש, אני.

חלקכם בטח חושב איזה מתוסבך אני, אבל מאז ומעולם ידעתי לזהות אהבה, אהבת אמת, ואצל מיטל זיהית אותה אבל היא לא הייתה אלי, יש שיגידו שזה רק פחד או איזה תירוץ עלוב שאני מספר לעצמי כדי לא להיפגע ויכול להיות שאתם צודקים, לכן החלטתי לתת למיטל את זכות הבחירה, ניגשתי אליה, ואמרתי לה שאנחנו צריכים לדבר, באותו הרגע הרגשתי ממש כמו בחורה, היא חייכה אלי ואמרה כן אנחנו צריכים לדבר, הייתה לנו שיחה ארוכה, אבל ממש ארוכה, שבה מיטל הבינה שהיא אוהבת אותו יותר ממני, שהיא רואה בו כבעל לעתיד, היא רצתה שנשאר ידידים, כמובן שהסכמתי, (לפחות עד שאני אסיים לעזור לה לחזור לחבר שלה, אחרי הכול אני ואותה כוס קפה הרסנו הכול).

הימים עברו, מיטל ואני עדיין היינו ביחד, היא בכתה לי כל הזמן, היא לא ידעה מה לעשות, מצד אחד היא הצטערה שהיא פגשה אותי בכלל, אבל מצד שני אם היא הייתה יכולה לשנות את זה היא לא הייתה משנה, גרמתי לה להבין,

נתתי לה כל כך הרבה ובו זמנית לקחתי, היא שנאה אותי ובו זמנית אהבה אותי, היינו ישנים ביחד אבל סקס כבר לא עשינו, כל לילה הייתי נאבק בעצמי, לא לקרוע לה את הבגדים, לא לשלוח יד, לפעמים היד הייתה נשלחת קצת, אבל מיד נסוגה, לא הצלחתי לישון בלילות, לא הצלחתי לישון בימים, הייתי חייב לסיים עם זה.

מיטל כאילו השלימה עם המצב, שהיא איבדה אותו ומה שנשאר לה זה אני, אבל אני לא הייתי מוכן להיות פרס ניחומים למרות שממש אהבתי אותה ורציתי אותה, החלטתי שאני חייב למצוא אותו ולדבר איתו ולפתור את הבעיה, אבל איך מדברים עם הבן אדם שלקחתי לו את אהובתו, איך עושים את זה.

כמו סוכן מוסד ותיק החלטתי לעקוב אחריו, שלב ראשון "דע את האויב", שלב שני .... יגיע כשיגיע, אז התחלתי לרגל אחריו, גיליתי שהוא לומד למבחנים בבית, שהוא כמעט לא יוצא מהבית, שהוא אומלל, ממש כמו שציפיתי, אבל הדבר הכי חשוב שגיליתי היה שיש לו חברים תומכים, חברים שדאגו לו, חשבתי על לדבר איתם, אולי הם יעזרו לי, אבל לא הייתי בטוח למי לפנות, ואז ראיתי אחד מהם מחזיק שני כרטיסים לשיט, ידעתי שזה הפתרון שלי, לא לקח לי הרבה זמן לברר איזה שיט זה ומתי, היום אם יודעים לחפש אפשר למצוא הכול באינטרנט, קניתי שני כרטיסים לי ולמיטל, בתקווה שבאמצע הים לא יהיה להם לאן לברוח והם ידברו בניהם, ואז הכול כבר יהיה תלוי בהם, לקח לי יומיים לשכנע את מיטל לצאת לשייט הזה, היא ממש לא רצתה, אבל כמו תמיד היא לא יכלה לקסם שלי, עכשיו רק נשאר לי לקוות שהתוכנית תצליח.