לא תמיד חשוך עמוק בפנים

חשבתי על תחפושת מקורית למסיבת התחפושות

את האמת שלא ממש היה לי

אז פתחתי את הארון והוצאתי את החליפה הכי טובה שלי (והיחידה אבל אלו כבר פרטים שוליים) לקחתי משקפי שמש קוליות, אקדח מצית שקיבלתי פעם מתנה, ויצאתי למסיבה, לבוש כמה שהיה לטענתי לבוש של סוכן חשאי, או במילים אחרות תירוץ עלוב לחוסר בתחפושת מקורית.

זאת לא הייתה מסיבה רגילה, זאת הייתה מסיבה רשמית, של שגריר ישראל בלונדון, ואני בתור עובד שגרירות קיבלתי הזמנה לא רשמית להגיע ולהיכנס מהדלת האחורית, כמובן שבתור בחור ישראלי בודד בחו"ל לא יכולתי לסרב להזמנה של החבר'ה ממחלקת הביטחון, הגעתי

וראיתי את מוטי הקב"ט עומד בשער הראשי, מחלק הוראות ובודק שהכול מתקתק כמו שעון, הוא הנהן לי לשלום וסימן לי להיכנס דרך השער הצדדי, מילה קטנה במכשיר הקשר ואני הייתי בפנים, הסתובבתי בפנים כאילו אני איש אבטחה, גם ככה זה היה הכיסוי שלי אם השגריר היה שואל, היה בי חשש קל שהמסיבה הזאת לא תעניין אותי, אתם יודעים דיבורי פוליטיקה וכאלה, ואז זה קרה, ראיתי אותה את הנסיכה, כתר כסוף על ראשה, ומסכת חתול מכסה את פניה, חושפות רק את סנטרה החושני ואת עיניה המקסימות, לא עצרתי בעדי וניגשתי, העשרים מטר האלו שהיו בינינו נמשכו לנצח, ולצערי הנצח הזה היה מספיק כדי שאיזה צעיר הלבוש בבגדי אצולה מימי הביניים או אפילו מלפני זה יציג את עצמו בפניה, שבריר השנייה שבו היה לי אומץ לגשת נעלם כלא היה.

הבחור שלף סיגר, מה שגרם לי אוטומטית לשלוף את האקדח מצית שלי, וככה בלי להיות מוכן הייתי מעורב בשיחה שלו עם הנסיכה שלי (אוקי לא שלי אבל כל כך רציתי שהיא תהיה שלי), הצגתי את עצמי בנימוס בתור סוכן חשאי ד', הנסיכה חייכה אלי, והציגה את עצמה כנסיכה דיינה, העיניים שלנו נפגשו ומאותו הרגע שום דבר לא היה חשוב, הבחור נעלם לאחר כמה רגעים שהוא הבין שהוא רק מפריע, אחזתי בידה של הנסיכה והובלתי אותה לרחבת הריקודים, רקדנו כל הלילה, ככל שהלילה התקדם, הבנתי שהיא נסיכה אמיתית, ממלכת מונקו, השם שלה היה כריסטינה, לא יכולתי לשקר לה(האמת יכולתי, פשוט לא רציתי), וסיפרתי לה את תפקידי הקטן בשגרירות, היא אמרה לי שהיא מקנא בי על החיים הרגילים שלי, יכולתי להבין אותה בתור נסיכה יש לך חובות לארצה, אז הצעתי לה, להתחפש ליום אחד לאישה רגילה, והיא כמובן הסכימה, אבל זה כבר סיפור ליום אחר.