לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לא תמיד חשוך עמוק בפנים

לחייך,להזיל דמעה להבין משמעות נסתרת או פשוט לקרוא על זוית ראיה אחרת


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2005

אביב הגיע פסח בא


 

ליל הסדר, הוא אחד הלילות האהובים עלי , חוץ מזה שזה חג אהוב עלי כי כל המשפחה נפגשת לחגוג, אלא גם בגלל שזה היום הולדת שלי, בגלל זה ההורים שלי קראו לי שי, כי הייתי המתנה שלהם לחג, אבל האמת  שמחוץ ממסמכים רשמיים בכל מקום קוראים לי פסח.

 

אז פסח הגיע ואיתו היום הולדת, נפגשתי עם אביב, החבר הכי טוב שלי ויצאנו לבלות, כאילו רק שנינו, ידעתי שהוא ארגן לי מסיבת הפתעה איפה שהוא, אז שיתפתי פעולה, הגענו לאיזה מועדון, ובפנים כמובן

כולם חיכו, ההפתעה הייתה מדהימה, מוסיקה מדהימה, בלונים בשלל צבעים שהתמזגו עם תאורה הצבעונית, עשן תעשייתי בשביל האווירה, והמון פרצופים, האמת שאת רובם לא הכרתי, שאלתי את אביב מי אלו כל האנשים האלה, הוא חייך אלי והסביר "זה יקר לסגור מועדון לבד אז סגרתי אותו ביחד עם סיום קורס קצינות, אני מקווה שלא אכפת לך?"

"שיהיה לי אכפת, תראי את כל הכוסיות האלה" אמרתי שחיוך גדול פרוס עלי מלחי לחי.

 

המסיבה הייתה פצצה, רקדתי, שתיתי, רקדתי , בקיצור ביליתי, זאת הייתה המסיבה של החיים שלי, ואז ראיתי אותה, בצד השני של הרחבה

יפיפייה מהרגע הראשון ידעתי שאני רוצה, כמובן שהמצפון שלי התעורר

ואמר משפט מגוחך כמו "בחושך הן כולן יפות" ניסיתי להשתיק אותו בעזרת כוסית טקילה, אבל הוא בשלו "אתה שיכור ואתה הוזה זה בכלל בחור", אבל לי לא היה אכפת, והתחלתי להתקדם אליה, כמובן שזה לא היה קל, בהתחשב בעובדה שלא הייתי מסוגל ללכת ישר.

 

אחרי כמה צעדים התנגשתי באקסית המיתולוגית שלי, היא כמובן חייכה אלי את החיוך המקסים שלה, החיוך שמעולם לא הייתי יכול לעמוד בפניו, ועכשיו עוד הייתי חצי שיכור, נו טוב שיכור לגמרי. התחלתי בשיחה איתה, היא צחקה ממני כמו בימים עברו, הזיכרונות החלו להציף אותי, ואיתם בא גם הכאב ידעתי שאני צריך להתרחק ממנה, ושאני צריך משהו שיעלים אותה ממני, למה היא הייתה חייבת לבוא, למה?

הסתכלתי אל הבר מחפש את הכוס שתשכיח אותה ממני, ואז נזכרתי ביפיפייה שלי, הפניתי את ראשי לנקודה שבה היא עמדה, והיא כבר לא הייתה שם.

 

היום השמח, הפך ליום עצוב, בצעדים כבדים ובמבט נפול, דידיתי אל הבר, ושם היא הייתה, היא ולא אחרת, ויותר מזה אביב החבר הכי טוב שלי עמד לידה, ככה יהיה לי יותר קל להכיר אותה, להתחיל איתה, החיוך שלי חזר כאילו שום דבר לא קרה, כובש את פרצופי מאוזן לאוזן.

 


זה סיפור משותף

 אז כדי לקרוא על הצד שלו

 

  וזה ההמשך שלה

 

ואחרי זה יש גם המשך שלי

 

 

נכתב על ידי , 11/4/2005 00:18   בקטגוריות סיפור משותף  
146 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בן: 44

תמונה




36,635
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdangelo אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על dangelo ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)