לא תמיד חשוך עמוק בפנים

זה המשך לסיפור שהתחלתי כאן

שלאחריו בא הצד של רביט לכל הסיפור

היום שאחרי המסיבה כלל הרבה כאב ראש, ולא רק מהשתייה אלא בגלל אותה יפיפייה, קלו, שפגשתי במסיבה, רק מלחשוב עליה הלב שלי פועם מהר מהרגיל, ידעתי שהיא לקחה טלפון מאביב, אבל מצד שני היא גם לקחה טלפון ממני, מוזר, כי בדרך כלל לא הייתי מנסה כלום עם בחורה שאביב הגיע אליה, הייתי מוסיף קודם, אבל זה תמיד ככה, אביב הגיע ורק אז פסח בא, דופק את האיחור הדרמטי שלי. העניין שתמיד ויתרתי לו, תמיד נתתי לו את התענוג שבלכבוש את הבחורה, אולי כי פחדתי שגם ככה היא תעדיף אותו על פני, אולי פחדתי מהתחרות, אבל הפעם ידעתי, ידעתי שאני מאוהב בה מהרגע הראשון, וזה כאב לי בראש, אותו ראש שניסה במשך יום שלם להבין מאיפה צצו לו פרפרים בבטן, אותו ראש שלא האמין שהוא מסוגל להתאהב ממבט ראשון,אותו ראש שאמר שהוא חייב להשיג אותה ויהיה מה, אפילו אם זה אומר לריב עם החבר הכי טוב שלו, מבלבל כי הוא ממש לא רצה לריב איתו, אולי אם קלו הייתה מתקשרת, אולי אם היו שומעים ממנה, אם היא הייתה נותנת רמז, לפה או לשם, ואולי היא כבר נתנה רמז, אולי היא התקשרה עם אביב והסבירה לו שהיא רוצה אותי, רוצה אותו!!!

סגרתי את הדלת והפעלתי את המערכת, נותן למוח שלי לשקוע לתוך צלילי התיפוף הקצובים מעורבבים עם מייתרי הגיטרה אשר לא יודעים יותר משני תווים מחכים שהסקסופון יסיים את סיפורו, ואז בהרמוניה מושלמת יוצרים סדר בתוך מוחי המבולגן, הזעם, הכעס הבלבול הכל נשכח. ריקנות ממלאת ראשי העייף שצונח ונרדם לו לאיטו.

אחרי מספר שעות התעוררתי לקולו של הסלולארי, זה היה אביב, עניתי לו שאני עדיין חצי ישן, "נו היא התקשרה אליך?" ,"מי?"שאלתי בלי לחשוב, אחרי פחות ממאית השנייה ידעתי למי הוא התכוון, השאלה שלו גרמה לי להתעורר בבת אחת, "לא היא לא,ואליך?" "לא הייתי שואל אותך אם היא הייתה מתקשרת נכון?", ברור שהשיחה הזאת לא הובילה לשום מקום, אחרי הכל כל אחד מאיתנו אעדיף שהיא תתקשר אליו, או למקרה הגרוע לחברו, אולי אנחנו בסה"כ צריכים לתת לה עוד זמן, אולי קרה לה משהו, אולי זה פשוט לא זה מבחינתה.

עברו מספר ימים והיא לא התקשרה, אני ואביב לא ממש דיברנו אחד עם השני, איך זה יכול להיות שבחורה שאנחנו אפילו לא מכירים הצליחה ככה להפריד בינינו, או שלא, החלטתי שאני מרים טלפון לאביב וקובע איתו ומסדר את הדורים, ואז היא התקשרה.