לא תמיד חשוך עמוק בפנים

"תביא לי בוטן" היא ביקשה ממני בקול מתפנק, מתפנק

בחוסר רצון קמתי מהספה, הסרט התחיל לפני 20 דקות , 20 דקות,

ניגשתי למטבח להביא לה בוטן, בוטן,

פתחתי את דלת הארון אותו ארון שפתחתי לפני 20 דקות, 20 דקות

והוצאתי את הבוטנים, אותם בוטנים שהיא לא רצתה, לא רצתה

בטענה שהיא בדיאטה ואסור לה, אסור לה,

"ולי מותר?" שאלתי מתוך נימוס "מותר", "מותר, אבל מה שמותר אסור" אסור

"אחרי הכל אתה יודע שאם זה יהיה על השולחן, גם אני אוכל", אוכל,

אז לפני 20 דקות היא עוד הייתה בדיאטה, עיקמתי את פרצופי בתסכול, בתסכול    

"תחשוב חיובי" אמרתי לעצמי בקול חלוש, חלוש

"אמרת משהו?" מאיפה היא שומעת האישה הזאת?, הזאת,

לפחות יהיו לי בוטנים לשאר הסרט, שאר הסרט

התיישבתי תוך כדי שאני מניח את קערת הבוטנים בטני העגלגלה,עגלגלה,

"אני בכלל לא אוהב בוטנים" , נשמע  מהמסך, מהמסך

"מה הבאת בוטנים?" נשמעה קולה הצעקני באוזני הימנית, הימנית,

"אבל חשבתי שביקשת בוטנים?", בוטנים,

"אמרתי בוטן, ב ו ט ן"