לא תמיד חשוך עמוק בפנים

מה אמר קיר אחד לחברו ? ניפגש בפינה.

"זה טוב" אמר לי מר קו בעודו מתגלגל מצחוק. "היית יכול להיות אחלה סטנדאפיסט". הסתכלתי בחוסר הבנה. "למה אתה מתכוון?" שאלתי בתמיהה שקמטי שאלה חיבוקו את מצחי. "תכיר זה אח שלך או יותר נכון האח שאין לך". הסתכלתי על מר קו כאילו הוא איבד את שפיותו לגמרי. אחרי חצי דקה בדקתי עם ראשי שלי, מחובר לגוף ואולי דווקא זה אני, שאיבד את שפיותו או מצד שני מצא אותה. "תן לי להסביר לך" מר קו אמר בטון של אב דואג. "אנחנו נמצאים במימד מקביל, במימד הזה אתה לא נולדת אבל להורים שלך נולד בן אחר. והם נתנו לו שם אחר. והוא עומד על הבמה עכשיו ומספר אחלה בדיחות.". על איכות הבדיחות יכולנו להתווכח עוד ימים. אבל זה שהיינו במימד אחר. ומה זה אומר בעצם מימד אחר.

הרעיון של מימדים מקבילים מאוד פשוט. לאורך כל החיים שלנו אנחנו מגיעים להחלטות כל פעם שאנחנו מחליטים לפנות שמאלה נוצר מימד מקביל שבו אנחנו מחליטים לפנות ימינה ולהפך וכן הלאה והלאה.

העניין הוא שזה לא היה מימד מקביל שבו אני הייתי קיים. "תגיד מר קו. למה הבאת אותי למימד שבו אני לא קיים. אתה לא חושב שהיה מעניין יותר לראות אותי האחר?". מר קו הסתכל עלי כלא מאמין. "אתה לא יודע שלך אין מקבילים?".