התעוררתי
חשכה עוטפת אותי
(טמבל תפתח את העיניים)
התעוררתי
אני פותח לאט לאט את העיניים
החשכה עוטפת אותי
אני מנסה לזוז והכאב
הכאב דוקר מכל הכיוונים
אוקי לא כל הכיוונים
לאט לאט אני נזכר איפה אני נמצא
היי שם עמוק בתוך החשכה, בארץ רחוקה
במרתף קטן או שמה נקרא לזה חדרון
עמוק מתחת לאדמה, והריח נורא
הריח שלי של הצרכים שלי
של הפצעים של הזוהמה
אני פה כבר למעלה משבוע
האמת שאני לא ממש יודע כבר מזמן העיניים שלי לא ראו אור שמש
ואני ישן ולא ישן, הגוף חלש מהמכות
אבל הנפש חזקה עד מאוד
לפעמים אני מפליג על כנפי דמיוני
החוצה אל האוויר הפתוח, ושם אני רואה אותך, מחייכת אלי
את קוראת לי לבוא אליך,אבל אני לא בא, כי אני לא יכול
אני כאן עמוק בתוך האדמה, שוכב לי באיזה תא
אבל אל תדאגי לי מתוקה, יום יבוא ואני לא אהיה פה
אני שומע קולות מעבר לדלת
והדלת נפתחת אבל שום אור לא נכנס
אפילו לא אור פנס
הם מחכים לראות מה אני אעשה
האם יש לי כוח לברוח
האם יש בי עוד רצון להלחם
ואני לאט לאט עומד על שני הרגליים
מקבץ את האגרופים
מוכן להלחם באלו שאותי כובלים
האור נדלק
הם עומדים שם שלושה
מסתכלים עלי יוצא מין החשכה
המשך
בבלוג זה
בכל הבלוגים
