תפסתי את דה וינצ'י שנייה לפני שהוא התרסק על הרצפה, דם התפשט אצלו בחזה,הוא גסס והוא ידע את זה.
"תציל את מספר הזהב מהכספת" היו מילותיו האחרונות
דמעות הציפו את עיני, ממש כמו עכשיו שאני כותב שורות אלו
מחיתי את הדמעות מעיני, ידעתי שאני צריך להסתלק לפני שהם יגיעו
לפני שהם ימצאו גם אותי.
רצתי במשך שעות, לא יודע אם הם שם או לא, פחד ובלבול עטפו אותי,
לבסוף הגעתי למקום שלו, פיסת גן קטנה, שבה הוא גדל מאיש קטן לאיש גדול
בגן הזה הוא התאהב, בעולם , בגן הזה הוא פיתח את הסוד שלו,הוא כתב את חוכמתו ועכשיו הגיע הזמן שאני אכנס לגן הזה, גן ששום רגל אדם אחר מלבדו לא דרכה בו, התקרבתי לשערים הנעולים או שיש להגיד דלתות אחרי הכול אי אפשר היה לראות שום דבר דרכן, הלכתי מסביב לגן בודק את חומה (את האמת זאת לא פעם ראשונה שאני בודק אותה) מחפש פרצה כמובן שלא מצאתי. איך אני נכנס? הכספת בטוח בפנים.
מה שאתם לא יודעים זה שבגן הינו חלק בלתי נפרד מאחוזת הרט, הרט הזקן הוא אדם חביב אשר לפני שנים רבות נתן במתנה לדה וינצ'י את הגן, פגשתי את הרט מספר פעמים שכן דה וינצ'י מעולם לא נתן לי להיכנס לגן והרט תמיד היה שמח לארח אותי, החלטתי להטרידו אולי יש לו מפתח או הוא יודע על איזו דרך אחרת להיכנס פנימה, איזו מידע על דלת סתרים או תעלה תת קרקעית.
נכנסתי לאחוזה, דלת הכניסה הייתה פתוחה לרווחה,הרט שכב בתוך שלולית דמו שלו, מוטל ללא רוח חיים, נכנסתי פנימה מלא חשש, שהרוצח/רוצחים עדיין בסביבה, האם אלו אותם אנשים שרצחו את דה וינצ'י?
אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
המשך
בבלוג זה
בכל הבלוגים
