לא תמיד חשוך עמוק בפנים

המדבר נעלם. היינו ישובים על הרצפה במשרד שלו.

ככה זה איתו קופצים ממקום למקום, מזמן לזמן.

 רציתי לענות לא לשאלה שלו. אבל המילים סרבו לצאת. רק מספר הברות חסרות משמעות הצליחו למצוא את דרכם החוצה מפי.

 אבל הוא הבין אותי. הבין אותי יותר ממה שאני אבין את עצמי איי פעם.

"אתה לגמרי צודק, כל אחד הוא עולם ומלואו.

אולי תתחיל מהעולם שלך"