האם אתם רוצים שאני אחזור לסיפור של קרן אור?
(נמקו והסבירו או שפשוט תגידו כן/לא)
The old one
- דה אולד ואן, זחל לו לאיטו מודע לעובדה שאחד האחרים עוקב אחריו, מחכה לרגע של חולשה על מנת לתקוף, וככה לזכות בכוחו הרב, הוא ראה את המאמצים הרבים שאותו אחד השקיע להעלים את צבעו האדום, צבע שמבטא כל כוונות רעות במישור הרוחני, הוא הצליח דווקא לא רע, אבל במישור הגשמי דה אולד ואן ראה בבירור את נחש הז'אבו, לכל נחשי הז'אבו יש יכולת טבעית לראייה רוחנית, אדום כוונות זדון כחול כוונות חיוביו, אבל רק מעטים מהם, יודעים על קיומו של המישור הגשמי, ועוד יותר מעטים מהם יכולים לראות בו, דה אולד ואן חיפש ז'אבו כאלה, שיש בהם את הפוטנציאל הזה, וכשמצא אחד כזה הוא היה מאמן אותו עד לרגע, של אותו אחד היה נולד שם, ועם אותו שם, הוא היה עוזב.
הוא היה עסוק במחשבות על שם לאחד החניכים הותיקים שלו, אחד מאוד מיוחד, שהוא פשוט לא יכול היה לתאר אותו בשם אחד, כאשר הז'אבו הצעיר תקף, הוא זינק לאוויר חושף את ניביו הקדמיים, מוכן לנשיכה הקטלנית, שלושה ז'אבו הופיעו לצידו באוויר מנטרלים את התקפתו ומשביתים את תנועתו, הם היו מאומנים, ככה שהם לא נעצו בו את ניביהם הקטלניים, בהתחלה הוא ניסה להתנגד, אבל הם החזיקו בו חזק זאת לא הפעם הראשונה וגם לא הפעם האחרונה, שהם עצרו משהו מלתקוף את דה אולד ואן , הם הסתכלו לתוך גופו של התוקף, מחפשים את הצבע הצהוב שיגיד להם שעצור בו קסם, כמובן שהיה קצת צבע צהוב, תמיד יש, הוותיק מבין המגנים אישר לצעיר שזאת היא ארוחתו, הצעיר חייך, עד כמה שאפשר לראות חיוך על פניו של נחש ז'אבו, ונעץ את שיניו, משחרר את הארס הקטלני אפילו לבני מינו שלו, ושואב לתוכו את הקסם.
דה אולד ואן, הופתע מהמחווה של המגן שוותיק אשר נתן ממנת חלקו לצעיר יותר, שויתר על כוח לטובת אחר, היה לו דא ז'בו, כאילו הוא ראה מקרה כזה בעבר ואז הוא נזכר שאותו אחד בלי שם, גם היה לו את אותו מנהג לתת לאחרים כוח, ואז היה לו שם.
נחשי הז'אבו התאספו בערב לטקס הענקת שם, טקס חשוב, טקס של כבוד, טקס של פרידה
לא הרבה נחשים ז'אבו מגיעים לגיל 3 ונשארים במישור הרוחני או בחיים, אם אפשר להגדיר את זה ככה, בגלל זה הטקס היום היה שונה מבדרך כלל, מקבל השם היה כבר זקן , מתקרב ל5
כמובן שזה לא התקרב לגילו של דה אולד ואן, אבל זה היה בהחלט זקן והיה צריך לקבל את שמו ממזמן, דה אולד ואן התחיל את הטקס מציין את תכונותיו של הז'אבו שעמד מולו, הז'אבו האחרים חיכו בקוצר רוח לבחירת התכונה האחת הבולטת מכולם שתיתן לו את השם, אבל לא הייתה אחת כזאת, דה אולד ואן אמר "אתה כישרוני ואין תכונה אחת שתגדיר אותך, לכן החלטתי להעניק לך את השם דה ז'אבו או הז'אבו" (בה' הידיעה).
מחיאות כפיים טלפתיות של הקהל נשמעו בראשיים של כל הסובבים, ואז קול אחד ברור השתיק אותם, "אני מקבל את שמי בגאווה" , דה אולד ואן חייך חיוך טלפתי," בדרך כלל בשלב הזה אני פותח פורטל למישור הגשמי כדי שהז'אבו יוכל לממש את ייעודו, אבל אתה שונה מאחרים חזק יותר, מסוגל לפתוח פורטל בכוחות עצמך, אז אתה יכול לבחור בין פתיחת פורטל או בין להקים לעצמך שבט של ז'אבו משלך כמו שאני עשיתי בזמנו", הקהל המתין בקור רוח להחלטתו של האחד, רבים מהם כבר היו מוכנים לבנות שבט חדש אם המנהיג הצעיר, "אני כבר פתחתי לעצמי פורטל , וכבר הייתי וחזרתי מהמישור הגשמי" הקהל פערו פה טלפתי גדול, דה אולד ואן אמר נרגשות "אבל זה לא אפשרי" דה ז'אבו הסתכל לתוך עיניו של מורהו "זה אפשרי לעולמות אחדים, עולמות ללא רוע, עולמות ללא סכנה לשכמו תינו, עולמות שבהם אני יכול לטעון את כוחותיי ולפתוח פורטל חדש, כדי לחזור הביתה"
דה אולד ואן לא האמין למשמע מחשבותיו, בחשש קל מגילוי כוחו העצום של תלמידו "אז מה אתה בעצם רוצה לעשות עכשיו" ,דה ז'אבו הסתובב מביט אל הקהל משתק אותם מבטו החודרני "אני רוצה שתפתח לי פורטל לעולם אדום מסוים, עולם מסוכן שמשום מה ליבי נמשך אליו כמו שפלוס נמשך למינוס, הייתי פותח פורטל בעצמי, אבל זה יגמור חלק מכוחותיה, ואני צריך להיות במלוא כוחו אם אני רוצה לשרוד בעולם ההוא", דה אולד ואן הנהן לאות הסכמה, הוא החל בפתיחת הפורטל, ליבו של הז'אבו כיוון את הפורטל לעולם הרצוי, דה ז'אבו לא התנגד לליבו הפעם כמו בפעמים הקודמות, הפורטל היה פתוח, הוא התקדם אליו בזחילה מהירה וזינק דרכו, מוכן לקרב.
הפורטל נסגר מאחוריו וככה גם עברו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
