אם תזכרי אותי סיוון..

סיפרתי לו הכל.

סיפרתי על היום הגשום, המכונית המידרדרת, הפגישה עם אמא של סיוון, והמעיל.

"רגע רגע.." אמר לי איתי שגמרתי לדבר, "אני לא מבין. אם היא מתה אז איך?.."

"זה מה שאני לא מבינה! בגלל זה קראתי לך!"

"את בטוחה שהיא לא הורידה את המעיל?"

"כן, אני בטוחה. וגם אם היא הורידה, איך זה יכול להיות? היא מ ת ה!!!" אמרתי והדגשתי כל אות במילה.

"זה נכון." הסכים איתי. "תני לי לחשוב על זה הלילה ואני אגיד לך מה נעשה מחר."

"בסדר." הסכמתי גם אני, "אבל אתה נשאר? יש עכשיו 'כוכב נולד' .."

"ברור!!! עם מי אני אוכל לצחוק עליהם אם לא איתך?!" אמר בחיוך וירד איתי לסלון.

    *

'טו טו. י-ו-ב-ל מתקשרים אלייך, טו טו.י-ו-ב-ל מתקשרים אלייך...' גאיה ואיתי הקליטו לי את זה.

הסתכלתי בשעון, 07:34. "מי מתקשר בשעה כזאת?!" אמרתי בעצבים.

"ה..לו."

"יובל! אני יודע מה נעשה!!!" שמעתי את קולו של איתי, ערני מתמיד, משפופרת הטלפון.

"אה, זה אתה. אני עוד אנקום בך!"אמרתי.

לאחר שתיקה קצרה הוספתי בחוסר סבלנות "נו יאללה, ספר.."

"לא משנה, תמשיכי לישון , נדבר יותר מאוחר."

"טוב, תודה באמת" ,אמרתי בחיוך, "יאללה ביי."

"לילה טוב." אמר איתי וניתק את השיחה.

כיביתי את הפאלפון וחזרתי לישון.

    *

"אווץ'!!!" אמרתי מסונוורת.

איתי הסיט את הוילון בחדרי, וקרן אור אפלולית נכנסה לעיניי.

"למה זה היה טוב?!" אמרתי מעוצבנת.

"כבר שתיים עשרה ורבע, ולא ענית לפלאפון."

"פעם שנייה שאתה מעיר אותי!!"

"אבל למטרה טובה." אמר בחיוך, " יאללה אח שלי מחכה למטה, תתלבשי ותבואי."

"לאן?" שאלתי מבולבלת.

"את תיראי." אמר וסגר את הדלת.

    *

"רק תזכיר לי, לאן אנחנו הולכים?!" שאלתי את איתי ששיחק במחשב בחדרי בזמן שהסתרקתי.

"חשבתי על זה הלילה, אנחנו הולכים לשחזר את אותו יום שפגשת את סיוון."

"מה?"

"תקשיבי, בגלל שהיום יום גשום, כמו אותו היום, ניר יסיע אותנו לתחנת אוטובוס, זאת שליד המאפייה של ציפי וברוך,

ונשחזר את אותו היום." אמר בגאווה. "אבל זה ברור שלא באמת נידרדר, ניר יסיע אותנו במכונית אחורה, כאילו אנחנו מידרדרים.

אני לא מתכוון להרוג אותך! ממ.. למה לא ?! דווקא רעיון טוב!"

"אוו!" קפץ איתי כשתקעתי בכתף שלו את המרפק שלי. "אני צוחק.. טוב לא משנה,

פשוט ניסע לשם, נראה כבר מה יהיה."

"בסדר." אמרתי "אני רק אודיע לאמא שאני הולכת."

"היא כבר יודעת, אמרתי לה." אמר איתי.

"מה?! אבל לא סיפרתי לה על סיוון, ובינתיים אני גם לא מתכוונת לספר לה!!!" אמרתי בכעס.

"אופס.." אמר איתי ואני תקעתי בו מבט של 'הלך עלייך!'

"סתם נראה לך?! אמרתי לה שבאתי לאסוף אותך לגאיה."

"וואי, מזל!!! תודה." אמרתי וחיבקתי את איתי.

    *

"הינה זה פה" ניווטתי את ניר, "עכשיו תפנה שמאלה, הינה אתה רואה את השלט

'הקונדיטוריה של ציפי וברוך'? כשתגיע לשם, תתחיל לנסוע לאט אחורה, עד שתגיע לתחנת אוטובוס."

ישבתי בדיוק באותו מקום, גם הפעם לא היו הרבה מכוניות בכביש, התקרבנו לתחנה,

ראיתי שם ילדה רועדת מקור, ישר זיהיתי אותה, סיוון!!! אבל הפעם, בלי המעיל.

-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-

נממ.. מקווה שאהבתם 33>

אם מישו רוצה להצתרף לקבועים , שיכתוב לי בתגובות..

יומעולה [:

עריכה - 13.11

רק עכשיו שמתי לב שלא הפרדתי את החלקים בפרק..

זה היה קצת מבולגן קודם..

אז הפרדתי.  ^^

סורי [: