סוחבים?

מי היה מאמין

אני מארח משפחה מהקריות שנסה על נפשה מאתמול.

לא מכיר אותם ואין לי צורך להכיר אותם גם אח"כ .אולי כן ימים יגידו.

פשוט נרשמנו לארח משפחה וסיפחו לנו אותם.

כשאני רושם למעלה מי היה מאמין זה לא כי אני מופתע מזה שאני מארח ,אלא עקב המחשבה שירדה לי- לפני 26 שנים בשנת 1980 הוריי אירחו ילדים מקרית שמונה בביתנו במחווה שנעשתה לתושבי הצפון שספגו קטיושות כל היום.

ואז כשהייתי ילד בן 12 חשבו שאולי אני לא אלך לצבא והכל ייגמר. לא רק שהתגייסתי [לקרבי] אני מיישיר מבט על בני בן ה 8 ויודע שבעוד 10 שנים לא רק שהוא יתגייס אלא יהיה מצב לוחמה כאן.

מי היה מאמין שתושבי חיפה ינוסו על נפשם- עד עתה היו אלה רק יושבי הגבול בקרית שמונה מטולה ומושבים ליד.

אפילו בצפת קיבלו חום בשבוע שעבר.

מה יהיה?

אסור בשום אופן לסיים את המלחמה הזאת ללא הכרעה ברורה שבה נסראללה מת שבו החיזבאללה מתפרק מנשקו ולא משנה כמה זמן זה ייקח.

אסור לעורף להראות סימני חולשה ואני כתושב המרכז כבר הכנתי את ילדיי לאפשרות שטילים ייפלו בביתנו והמקלט שלי מוכן.

אסור להתפשר בפעם הזאת ולו מהסיבה הפשוטה

האויב שלנו הוא ערבי ולא אירופאי והוא רואה בהתגמשות, התפשרות והבלגה כניעה וחולשה.

אלה עובדות.

ולמרות שנהרגים חיילים , אזרחים וחצי מדינה משותקת כלכלית חובה עלינו לסיים את המלאכה

כי עתיד מדינתנו תלוי במלחמה זו שנכפתה עלינו!