כבר שבוע שאנחנו [תושבי יבנה] לא לומדים...
ולי אין כל כך מה לכתוב..
ב"חופש" אין מי יודע מה ריגושים אם כי... אני יכולה לכתוב כצת על מחשבותי..
אני, תלמידה כתה ט'
אני, מדריכה בצופים-קבוצת בנים
אני, ש ו נ א ת את בצפר!
שנה שעברה הייתי בקורס הדרכה ובחיים שלי לא חשבתי שזה יהיה כל כך קשה שהשנה אני ארצה להתחיל חיים חדשים ושונים רחוק רחוק מכאן..
שנה שעברה קרעו לנו ת'תחת [לא רק לקורס גם לשאר] שמאז ני לא מסוגלת להרים כלום כי אחרת פשוט אני אפול!!
אפחד לא יודע מה אני מרגישה באמת וכולם בטוחים שאני ילדה עם המון אנרגיות והכל בפנאן שלי
.
אז בתכלס, לא!!
ממש ממש לא! אני מרגישה דיי חרא מכל בחינה-אני גרועה בלימודים, לא הולך לי בצופים, לא הולך לי בנגינה[אני מנגנת על בס] כלום לא הולך לי!
כאילו אני נאחס בלי יכולות.
ואיך אני אמורה להסביר למרכזה שלי בצופים שאני לא יכולה לעבוד? איך? מה אני אגיד לה:"קשה לי אני לא מסוגלת!" כבר עברה יותר מחצי שנה מאז, אני לא סבתא שלא מסוגלת לזוז.
הלוואי שהיה שם מישהו לתמוך בי-שיעזור לי, שיהיה איתי..
עוב נחמד והמשך שבוע אחלה
|Black Angel|
נ.ב.
אני מודעת שאין לי קוראים. חבל.. ככה אני לא ארגיש שאני מדברת לאויר..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
