לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

H A D E S



יום הולדת שמחAvatarכינוי: 

גיל: 32

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031




הוסף מסר

1/2009


אתמול וגם נראלי יום ראשון לא כתבתי-זה לא שלא חשבתי זה פשוט לא היה לי מה!
 
אתמול חזרנו ללמוד וראינו את כולם שוב והיה מצחיק והכל
אבל איך שהוא? זה היה הלילה הכי נוראי והיום הכי מתיש!!!
 
היום היה יום שמח בחלקו קיבלתי 90 בעבודה בתנך שהמורה שונאת אותי, אני שונאת את המקצוע! ואשכרה יצא לי אחלה!
 ראו נא אין לי באמת מה לכתוב אז אני טיפל'ה אפרט על עצמי..
מין: בת!
גיל:15
כתה:ט'
תחביבים למיניהם: אני מנגנת על בס ומדריכה בצופים
הכי אוהבת: שוקולד-מכורה לזה
הכי שונאת: מסטיקים וכל מה שבשקל!
מוזיקה:היי-פייב, שירים של תוכניות טלויזיה, מוניקה סקס ובעצם הכל!
אהבה:יש, אבל לא ידוע אם הוא אותי, הוא ידיד שלי אבל לא קרוב-כך שאני לא עושה נאדה בנידון!
 
זה בערך עלי.
 
היום אמא שלי גילתה שיש לי בלוג ושהוא נוצר בהתחלה בגללה, היא דווקא שמחה! אבל אני לא מתה על זה.. בכול  זאת-הבלוג הזה זה המום היחידי שאני ראסמי מדברת כמו שאני ואיך שאני בלי שטויות מסביב-אני באמת!
אני רק מקווה שלא ימצאו וירדו עלי כי לצערי זה כבר קרה פעם אחת וזה גמר אותי...
לאומת איך שאני מציקה עצמי בחברה אני מאוד רגישה ואף אחד לא יודע את זה. בטיול האחרון עם חניכים השארתי מכתב להורים שלי מכתב דיי גדול בלי שום סיבה!
 
אני נמצאת בקבוצת חברות מאוד גדולה ולא מפרגנת קבוצה של צבועות [כן כן גמני מה לעשות] בקבוצה שלי  אתה לא יכול להתפתח כי אין לאן! הם לא יפרגנו לך ויהיו איתך ויגידו לכך "ואאיי כל הכבוד" או "כן זה יצא טוב תמשיכי ככה!" הם רק יצפו שיגידו להם..
רוב הזמן שלי אני לא מבלה איתם אני מבלה בחדר כשאני רוקדת ומופיעה מול הקיר..
כזאת אני- מלאת ביטון בחוץ
בלי ביטחון בפנים!
 
לילה טוב והמשך לימודים נחמדים
|Black Angel|
נכתב על ידי , 13/1/2009 21:33  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כמה פעמים?


ישבתי עם אח שלי הגדול לאכול שניצלים. אני חתכתי אותם ואחלתי ביד, הוא לקח את המזלג והחזיר את כל השניצל ונתן ביסים. ואז באמצע הארוחה הוא שאל אותי:"מעניין מי יותר ברברי, זה שאוכל ביד-או זה שמחזיק הכל?"

 

כמה פעמים יצא לכם לפנות מהשולחן?

 

כמה פעמים יצא לכם לשמוע מוזיקה שאתם לא כל כך אוהבים?

 

כמה פעמים יצא לכם לחשוב? לחשוב על המשפחה על החברים-על החיים? על מה הולך איתם!

 

כמה פעמים יצא לכם להריץ פוסט שלם בצורה מושלמת כאילו הוא כבר כתוב! אבל כשאתם מגיעים הוא נשכח כלא היה.

 

כמה פעמים יצא לכם לכתוב מכתב פרידה? כזה שבא מהלב ובלי כוונה רעה!..

 

כמה פעמים יצא לכם לקרוא שניה את מה שכבר כתבתם ופשוט-למחוק הכל! ואחר כך להבין שזוהי מחשבה של אותון רגע.

 

כמה פעמים יצא לכם להבין-שבלוג הוא המושג "לחיות את הרגע!" לכתוב את כל מה שאתם כותבים ולפעמים זה מעניין כמה וכמה אנשים ולפעמים זה ממש ממש לא! אבל-אתה יודע שכתבת ואתה יודע מה הרגשת- אבה נכזבת שאף אחד לא שווה את הבכי שלה אבל הוא תמיד שם!, ריב עם אמא או אבא שהבכי ההוא תמיד שם אבל לא תתנו לו לצאת כדי להראות לכולם שעל ה"זין" שלכם ההורים, הבכי של כתה ב'-בכי של פציעה פיזית בכי שיעבור ברגע שתשמע שהכל בסדר ונשיקה תרפא את המכה, והבכי הנפשי-בכל יום יש לפחוד 10 נערים שבוכים בחדרם אני אחד מהם! בכי נפשי הוא בכי שאפעם לא יעבור בכי שרוצים שילך אבל הוא יתקוף ברגעים הכי לא מתאימים והכי לא נחמדים, הוא בכי שמעיד על מה שעובר עליך ממש ממש באותו רגע-אבל רגע, לפני שאתה מתבאס-קח נשימה ארוכה ותזכור שהכרית תמיד תהיה שם בשבילך.

 

גם אם יש ריב עם מישהו-תחשבו טוב טוב מה אתם עשיתם למען הריב

 

לילה טוב

|Black Angel|

נכתב על ידי , 10/1/2009 23:47  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מל-ח-מה!! מל-ח-מה!!


אתמול הייתי אצל חברים של ההורים..
בחיים שלי לא הייתי כל כך בשקט. יש להם ילד בגיל שלי ילדה בכתה י'ב ואחת אחרי צבא..
ואני מכירה אותם-זה מסוג החברים שבאים איתכם לחופשה וכאלה..
אבל.. הייתי ממש ממש שקטה! לא היה לי מה להגיד-מה להגיב.
הכל היה רגיל- אכלנו שתינו דיברנו והלכנו. "נו איך היה?" ואני תמיד עונה "היה נחמד! [מיותר!!]"
חוץ מהקוביות סוכר שהיו שומדבר לא היה כ"כ טעים-אני חולת סוכר [לא סוכרת או משהו-אני אוהבת!]
 
הייתה היום אזעקה וגם הרגשנו את הבום, היה רגיל, מתרגלים..
 
שבוע טוב ויום טוב-כנראה אין לי יותר מידי מה לכתוב בפוסט..
|Black Angel|
נכתב על ידי , 10/1/2009 17:22  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כבר שבוע..


כבר שבוע שאנחנו [תושבי יבנה] לא לומדים...

ולי אין כל כך מה לכתוב..

 

ב"חופש" אין מי יודע מה ריגושים אם כי... אני יכולה לכתוב כצת על מחשבותי..

 

אני, תלמידה כתה ט'

אני, מדריכה בצופים-קבוצת בנים

אני, ש ו נ א ת את בצפר!

שנה שעברה הייתי בקורס הדרכה ובחיים שלי לא חשבתי שזה יהיה כל כך קשה שהשנה אני ארצה להתחיל חיים חדשים ושונים רחוק רחוק מכאן..

שנה שעברה קרעו לנו ת'תחת [לא רק לקורס גם לשאר] שמאז ני לא מסוגלת להרים כלום כי אחרת פשוט אני אפול!!

אפחד לא יודע מה אני מרגישה באמת וכולם בטוחים שאני ילדה עם המון אנרגיות והכל בפנאן שלי.

 

אז בתכלס, לא!!

ממש ממש לא! אני מרגישה דיי חרא מכל בחינה-אני גרועה בלימודים, לא הולך לי בצופים, לא הולך לי בנגינה[אני מנגנת על בס] כלום לא הולך לי!

כאילו אני נאחס בלי יכולות.

ואיך אני אמורה להסביר למרכזה שלי בצופים שאני לא יכולה לעבוד? איך? מה אני אגיד לה:"קשה לי אני לא מסוגלת!" כבר עברה יותר מחצי שנה מאז, אני לא סבתא שלא מסוגלת לזוז.

 

הלוואי שהיה שם מישהו לתמוך בי-שיעזור לי, שיהיה איתי..

 

עוב נחמד והמשך שבוע אחלה

|Black Angel|

 

נ.ב.

אני מודעת שאין לי קוראים. חבל.. ככה אני לא ארגיש שאני מדברת לאויר..
נכתב על ידי , 7/1/2009 16:55  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בית הספר או בצפר?


ב~צ~פ~ר

 

איזה מקום מציק!! מקום חסר תועלת! מקום המדמה לכלא!!!

נכון?!

ככה זה... בצפר-יש מורות מציקות,שיעורי בית מעצבנים ובלה בלה בלה בלה....

בגילנו [הנערים למינהם...] בצפר הוא חובה ולכן הוא מאוד דומה לכלא, למחויבות שלא רוצים לקיים ובול זאת מקיימים..

 

אבל, אם נחשוב קצת ובאמת נחשוב-נוכל לראות את החיוביות שבדבר [אני לא מדברת על הלמידה..] בצפר הוא המקום היחידי שתכירו חברים ואשכרה תיפגשו איתם, בצפר זה המקום היחידי שבאמת תפגשו אנשים לא כמוכם!, בצפר זה המום היחידים שבאמת תתפתח חברתי ו/או לימודית..

זה בצפר..

 

לי אישית יש בעיה עם בצפר!

אני שונאת מורות! [לא מבחינת תיעוב-מבחינת לא אוהבת]

יש את המורה החדשה ללשון-שכל הזמן בודקת אותי וחושבת שאני מדברת גם אם אני בוהה בחלון [וכולם יודעים שלא דיברתי].

יש את המורה לתנ"ך- שלא אוהבת אותי כבר שלוש שנים, שנה שעברה כולם ראו זאת, והשנה היא ממשיכה ושוב כולם רואים!

יש את המורה לפיזיקה- ששיעור אחד דיברתי אז הוא העיף אותי אחורה ומאז גם כשאני לומדת ומעתיקה הוא טוען שאני לא לומדת, ולא משנה מה אני אעשה הוא ישנא אותי.

ויש מורות אחרות, כאלה ששומרות במבחנים ולא מלמדות- הייתה מורה אחת שכל המבחן הסתכלה עלי והייתה לידי בלי שום סיבה! באמת? לכן תבינו!

 

אז סך-הכל אני בטוחה יש כמה מורות שבוהות בבלוגים [גם קראתי על כך..] תחשבו טוב על התלמיד שמנסה לעשות הכל כדי שתאהבו אותו ולא תשנאו אותו בלי סיבה..

 

סלמאת! ויום טוב!

|Black Angel|

 

נ.ב.

עוד יום שתושבי הדרום עוברים!

והיום הייתה אזעקה..

יאללה שהמלחמה תגמר מפחיד לחיות ככה...
נכתב על ידי , 5/1/2009 14:52  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל|Black Angel| אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על |Black Angel| ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)